שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין. השגרירות נמצאת ברובע צ'אויאנג, בייג'ינג.[1] שגרירות ארצות הברית הנוכחית בבייג'ינג נפתחה ב-8 באוגוסט 2008 על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש[2] והיא הנציגות הדיפלומטית האמריקאית השלישית בגודלה בעולם, אחרי שגרירות ארצות הברית בבגדאד ושגרירות ארצות הברית ביֶרֶוָואן (אנ')[3].
ארצות הברית שלחה נציגים דיפלומטיים ראשונים לסין ב-1844, כאשר כיילב קאשינג, ניהל משא ומתן על הסכם וואנגיה. נציגים ייצגו את ארצות הברית בסין מ-1844 עד 1857. עד 1898, לסין לא הייתה מערכת של הקיסר לקבל את כתבי האמנה של נציגים זרים.
השגרירות המקורית של ארצות הברית בסין הוקמה בשנת 1935 כאשר הנציגות האמריקאית ברפובליקה הסינית שודרגה לשגרירות בנאנג'ינג. עם זאת, השלטון המרכזי של הלאומנים הועבר לטאיפיי ב-1949 עקב מלחמת האזרחים הסינית והשגרירות נפתחה מחדש בטאיוואן ב-1953.
הקומוניסטים כבשו את הבירה הלאומית נאנג'ינג באפריל 1949, אך השגריר סטיוארט לא נקרא לחזור מסין עד אוגוסט 1949. ארצות הברית לא הכירה בממשלה החדשה של הרפובליקה העממית של סין עם הקמתה באוקטובר 1949, ותחת זאת שדרגה את הקונסוליה בטאיפיי (טאיוואן) לשגרירות ב-1953.
בשנת 1973 הקימה ארצות הברית משרד קישור בבייג'ינג כדי לייצג את האינטרסים שלה ברפובליקה העממית של סין. ב-1976 הועלה ראש לשכת הקישור לדרגת שגריר. בדצמבר 1978 ניתקה ארצות הברית את היחסים הרשמיים עם הרפובליקה של סין. ב-1 בינואר 1979 הכריזו ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין על נירמול היחסים ופתיחת שגרירויות הדדית, וארצות הברית הורידה את מעמד הנציגות בטאיוואן במקביל לפתיחת שגרירות בבייג'ינג.[4]
מכיוון שהשגרירות חוסה תחת חסינות דיפלומטית, וממשלת סין מנועה מפעילות בו, שימשה השגרירות כמקום מחבואו של מתנגד המשטר הסיני צ'ן גואנגצ'נג לאחר שנמלט ממעצר בית.[5]