"שאי שלום ירושלים", גם "שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך", הוא תבליט של הפסל הישראלידני קרוון המכסה את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת בירושלים. בשל מיקומה, יצירת אמנות זו זוכה לחשיפה תקשורתית גדולה בישראל, בשל צילומי חדשות מאירועים המתרחשים בכנסת, ובשל שידורי ערוץ הכנסת.
היסטוריה
בשנת 1964 נבחר דני קרוון על ידי דורה גד, אדריכלית הפנים של הכנסת, ליצור את התבליט שיהווה את הקיר הדרומי (המרכזי) של אולם המליאה של הכנסת. בנוסף ליצירה זו יצר קרוון את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת. מקור שם הפסל הוא בפסוק מספר תהילים, פרק קכ"ב, פסוק ו'. קרוון סיפר כי החליט לקרוא ליצירה בשם זה לאחר שסיים את בנייתה, אולם מאחר שלא הותר לו לחקוק על הפסל את שמות הסתתים החליט שלא לחקוק גם את שם היצירה ואת שמו שלו[1].
התבליט העשוי אבן מסותתת שהובאה ממחצבת דיר אל אסד שבגליל. רוחב התבליט 24 מטרים וגובהו שבעה מטרים. קרוון עיצב את היצירה כך שבמרכזה קומפוזיציה גאומטרית מופשטת הבולטת על רקע הקיר. במקור תוכננה לצד היצירה גם מרפסת ומקום מושב לנשיא המדינה, אולם קרוון שכנע את ועדת הבניין של הכנסת לוותר על הרעיון.
לאחר 50 שנה נחתמה היצירה ונרשם שמה בעברית וערבית.
חזות ומשמעות סמלית
הקיר מעוצב בסגנון מופשט גאומטרי ובנוי מאבנים אשר עליהן חקוקות צורות גאומטריות המשולבות זו בזו ויוצרות הרמוניה ויזואלית. האמן שאף לעצב יצירת אמנות חזותית בעלת משמעות צורנית שתהיה נעימה לעין ולא מסובכת, כיאה לקיר האמור להוות רקע ליושבים על בימת הכנסת[2]. קרוון ייחס לקיר את נושא הקשר בין ירושלים של מעלה, המסמלת את הרוחניות, לירושלים של מטה, הגשמית[2]. לפי פרשנויות מאוחרות מסוימות, הקיר מסמל את היות הכנסת מעוז הדמוקרטיה הישראלית, שכן הצורות הגאומטריות מרמזות על קשר ליוון העתיקה, בה התפתחה הגאומטריה ובאה לכדי מיצוי, אך גם מקום היוולדה של הדמוקרטיה.
במלאת 50 שנה לכנסת, הנפיק ב- 1 בפברואר1999דאר ישראל בול יובל מיוחד לכבוד האירוע ההיסטורי הזה. על הבול מופיע ציור של קיר האבן באולם המליאה של הכנסת שעיצב דני קרוון. דניאל גולדברג עיצב את הבול. דואר ישראל מכר 992,640 בולים של בול זה במשך 8 חודשים עד להפסקת המכירה.[3]
