רוג'ר הנטינגטון סשנס (באנגלית: Roger Huntington Sessions; 28 בדצמבר 1896 – 16 במרץ 1985) היה מלחין, מבקר ומורה למוזיקה אמריקאי.
חייו
רוג'ר סשנס נולד בברוקלין, ניו יורק למשפחה, ששורשיה מגיעים עד למלחמת העצמאות האמריקאית. סשנס למד מוזיקה באוניברסיטת הרווארד מגיל 14. בשנות לימודיו שם כתב לעיתון המוזיקלי של הרווארד ובהמשך גם ערך אותו. עם סיום לימודי התואר הראשון, בגיל 18, המשיך לתואר שני באוניברסיטת ייל אצל הורשו פרקר וארנסט בלוך ואחר כך לימד בסמית' קולג'. יצירותיו הראשונות החשובות נכתבו בשעת מסע באירופה באמצע שנות העשרים וראשית שנות השלושים לחייו, יחד עם אשתו.
עם שובו לארצות הברית בשנת 1933, לימד תחילה באוניברסיטת פרינסטון, עבר אל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם לימד משנת 1946 עד 1954, ואז חזר לפרינסטון עד לפרישתו בשנת 1965, אם כי גם אז המשיך ללמד במשרה חלקית בבית הספר למוזיקה ג'וליארד עד 1983. בין תלמידיו הנודעים מילטון בביט, דייוויד דל טרדיצ'י, ג'ון הארביסון ופיטר וסטרגור. ב-1982 זכה בפרס פוליצר למוזיקה.
סשנס מת בגיל 88 בפרינסטון, ניו ג'רזי.
יצירותיו העיקריות
- סימפוניה מס' 1 (1972)
- "עוטי המסכות השחורות", סוויטה תזמורתית (1928)
- סונאטה לפסנתר מס' 1 (1930)
- קונצ'רטו לכינור (1935)
- רביעיית מיתרים מס 1 (1936)
- דואו לכינור ופסנתר (1942)
- "מתוך יומני" (1940)
- סונאטה לפסנתר מס' 2 (1946)
- סימפוניה מס' 2 (1946)
- "משפט לוקולוס" (1947) אופרה במערכה אחת
- רביעיית מיתרים מס' 2 (1951)
- סונאטה לכינור סולו (1953)
- אידיליית תאוקריטוס (1954)
- קונצ'רטו לפסנתר (1956)
- סימפוניה מס' 3 (1957)
- סימפוניה מס' 4 (1958)
- חמישיית מיתרים (1958)
- דיברטימנטו לתזמורת (1959)
- "מונטזומה" (1963), אופרה בשלוש מערכות
- סימפוניה מס' 5 (1964)
- סונאטה לפסנתר מס' 3 (1965)
- סימפוניה מס' 6 (1966) (ביצוע ראשון מלא ב-4 במרץ 1977, תזמורת ג'וליארד, בניו יורק)[1])
- שישה קטעים לצ'לו סולו (1966)
- סימפוניה מס' 7 (1967)
- סימפוניה מס' 8 (1968)
- רפסודיה לתזמורת (1970)
- קונצ'רטו לכינור, צ'לו ותזמורת (1971)
- "כאשר פרחו הלילכים לאחרונה בחצר הקדמית" (1971)
- קונצ'רטינו לתזמורת קאמרית (1972)
- חמישה קטעים לפסנתר (1975)
- סימפוניה מס' 9 (אוקטובר 1978) (בהזמנת התזמורת הסימפונית /ל סיראקוז ופרדריק פראוזניץ, ביצוע בכורה ב-17 בינואר 1980 על ידי אותה תזמורת בניצוח כריסטופר קין[2]
- קונצ'רטו לתזמורת (1981) (עליו זכה בפרס הפוליצר)
- דואו לכינור וצ'לו (1981), לא גמור
יצירותיו מן הסונאטה לכינור סולו מ-1953 ואילך כמעט כולן סריאליות. אלה שנכתבו עד סביבות 1930 הן נאו-קלאסיות למשמע אוזן, פחות או יותר, בעוד שאלה שנכתבו בין 1930 ל-1951 הן טונאליות, פחות או יותר, אך מורכבות מבחינה הרמונית. הדקות הראשונות של הסימפוניות השנייה והשלישית, האחת ברה מינור על פי הגדרתה, השנייה סריאלית אם כי עדיין טונאלית במידת מה, עשויות להיחשב למנוגדות במובן זה, הראשונה כאוטית וחסרת ארגון, השנייה שלווה, מושפעת משירת ציפורים; לא בדיוק היחס המקובל בין מוזיקה טונאלית לפחות טונאלית/סריאלית. (אבל הפרק הפותח את הסימפוניה הרביעית, בורלסקה, משתמש בקטע הנזכר לעיל, ודווקא באג'יטאטו, והכל בא על מקומו בשלום.)
ספרים ומאמרים
- Cone, Edward, ed. Roger Sessions on Music: Collected Essays. Princeton, N.J. : Princeton University Press. 1979. ISBN 0-691-09126-9 and ISBN 0-691-10074-8.
- Imbrie, Andrew (1972). "The Symphonies of Roger Sessions". Tempo. Cambridge University Press. New Ser. (103): 24–32. ISSN 0040-2982. נבדק ב-2007-06-27.
- Olmstead, Andrea. Conversations with Roger Sessions. Boston: Northeastern University Press. 1987. ISBN 1-55553-010-9.
- Olmstead, Andrea. The Correspondence of Roger Sessions. Boston: Northeastern University Press. 1992. ISBN 1-55553-122-9.
- Sessions, Roger. Harmonic Practice. New York: Harcourt, Brace. 1951. LCCN 51008476.
- Sessions, Roger. Reflections on the Music Life in the United States. New York: Merlin Press. 1956. LCCN 56012976.
- Sessions, Roger. The Musical Experience of Composer, Performer, Listener. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. 1950, republished 1958.
- Sessions, Roger. Questions About Music. Cambridge: Harvard University Press. 1970, reprinted New York: Norton, 1971. ISBN 0-674-74350-4.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
