רוג'ר מסלרנו (נפטר ב-28 ביוני 1119) היה השליט בפועל של נסיכות אנטיוכיה בין השנים 1112 ל-1119. הוא היה בנו של ריצ'רד מסלרנו ובן דודו השני של טנקרד, נסיך הגליל, שניהם משתתפים במסע הצלב הראשון. הוא הפך לעוצר של אנטיוכיה כשטנקרד מת ב-1112 ונושא התואר נסיך אנטיוכיה, בוהמונד השני, נסיך אנטיוכיה, היה עדיין ילד. כמו טנקרד, רוג'ר היה כמעט כל הזמן במלחמה עם המדינות המוסלמיות הסמוכות כמו חאלב. בשנת 1114 אירעה רעידת אדמה שהרסה רבים מביצורי הנסיכות, ורוג'ר הקדיש זמן ומאמצים לבנות אותם מחדש, במיוחד אלה הקרובים לגבול.
רוג'ר מסלרנו נישא לססיליה מלה בורק, בתו של יו הראשון, רוזן רתל ואחותו של בולדווין השני. לא מתועדים ילדים מהאיחוד הזה. שלטונו של רוג'ר תועד על ידי ולטר הנגיד .
בשנת 1115 יצא צבא סלג'וקי בפיקודו של בורסוק אבן בורסוק אמיר המדאן לכוון סוריה אך במקום לאחד את הכוחות המוסלמיים כנגד הצלבנים התאחדו האמירים של חלב ודמשק כנגד הסלג'וקים וסגרו בפניהם את שערי עריהם בתמיכתו של אִלְגַאזִי אבן אוֹרתוֹק האמיר הסלג'וקי של דיארבקיר. אל הקואליציה הסורית נוסף בן ברית מפתיע - שליטי המדינות הצלבניות ובראשן רוג'ר עוצר אנטיוכיה שנחלתו הייתה באיום מיידי של הצבא הסלג'וקי ובתחרות ארוכת ימים עם חלב שייזר וחומס על שטחי השפעה והזכות לגבות מיסים באזורי הגבול בין הנסיכות לאמירויות של צפון סוריה. בלדווין הראשון, מלך ירושלים והוסל שלו פונס מטריפולי שהוזמנו לסייע לנסיך אנטיוכיה השלימו את הקואליציה המוסלמית-נוצרית. משנודע לבורסוק על ההתנגדות הצפויה למהלכיו חזר על עקבותיו אך עם התפזרות צבאות הקואליציה חזר על עקבותיו וחדר לצפון סוריה. צבא נסיכות אנטיוכיה, עתה ללא תמיכת צבא ממלכת ירושלים אך מתוגבר ביחידות צבא של רוזנות אדסה בפיקודו של בלדווין מבורק, רוזן אדסה התגייס לקדם את פני הצבא הסלג'וקי הפולש ושני הצבאות נפגשו ביום 14 בספטמבר בתל דנית בסמוך לעיירה הסורית סרמין של ימינו. הצלבנים תקפו את המחנה הסלג'וקי תוך ניצול גורם ההפתעה והצליחו לשבור את רוח הלוחמים המוסלמים שרובם לא היו מוכנים למערכה. המפלה המוסלמית בקרב תל דנית הביאה להפסקת הג'יהד כנגד הצלבנים למשך 4 שנים ורוג'ר מסלרנו הפך לדמות מרכזית בצפון סוריה, האמירויות הצפוניות חלב ושייזר הפכו תלויות ברצון הטוב הצלבני ונאלצו לשלם דמי חסות. דמשק שאף היא הייתה תחת איום צלבני נאלצה לחדש את הקשר עם הסולטנות בבגדאד כאמצעי להבטחת שלום נכסיה.
אלגאזי אבן אורתוק שליט חלב, שהייתה מבודדת ועל סף משבר כלכלי מאחר שאדמותיה היו בידי הצלבנים, נאלץ בשנת 1117 לחתום על הסכם עם שליט אנטיוכיה ובו קיבלו הצלבנים רשות ללוות את עולי הרגל בדרכם למכה ורשות לגבות מהם מיסים עבור חסות וליווי. מצב בלתי נסבל זה הביא ליצירת קואליציה חדשה בראשות השליט הסלג'וקי, שקיבל לידיו את השלטון בחלב ותחת קריאת ג'יהד מחודשת איחד את צבא דמשק והשבטים הטורקיים מהג'זירה עם צבא חלב ויצא בשנת 1119 לדחוק את האחיזה הצלבנית מעבר לנהר העאסי. רוג'ר מסלרנו, קרא לעזרת בלדווין השני, מלך ירושלים ופונס מטריפולי, אך החליט שלא להמתין לבוא התגבורת ולהתקדם לקראת הצבא המוסלמי במטרה לפגוש את האויב בשדה הקרב בהקדם. בליל 27 ביוני יצא הצבא המוסלמי אל עבר המחנה הצלבני הקרב החל בדו-קרב בין הקשתים הצלבניים והטורקים ותחילה נטה הקרב לצד הצלבנים שלמרות נחיתותם המספרית והטקטית הצליח אגפם הימני להדוף את ההתקפות הטורקיות אך התמוטטות האגף השמאלי של הצלבנים שינתה את המומנטום של הקרב, הביאה לשבירת שורות הצבא הצלבני וכיתורו. רוג'ר מסלרנו נהרג, אירוע שהכריע את גורל הקרב וגורלם של רוב החיילים הצלבניים שנהרגו בשדה. בתום הקרב נותרה נסיכות אנטיוכיה ללא צבא מגן אך המוסלמים לא נקטו כל צעד לקטוף את פירות הניצחון. אִלְגַאזִי עצמו חגג עד דלא ידע בדמשק ונפל למשכב כתוצאה מהשפעות השתייה המוגזמת. בטרם הגיע הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים לסיוע הצליחו המוסלמים לכבוש מספר מבצרים שחשיבותם משנית אך בקרב המכריע שנערך בסמוך לתל דנית ב-14 באוגוסט הצליחו הצלבנים במאמץ רב לעצור את הצבא המוסלמי. בלדווין השני לקח על עצמו את תפקיד העוצר של נסיכות אנטיוכיה ובסדרה של קרבות שנערכו לאורך ארבע שנים הצליח להחזיר לשליטה צלבנית את השטחים שאבדו בעקבות מסעו של אלגאזי.
הטבעת מטבעות
רוג'ר ידוע גם בהיסטוריה הנומיסמטית בזכות סדרת המטבעות הייחודית, שהוטבעה בתקופת שלטונו. למרות שלטון פחות משבע שנים, היו לו שני סוגים שונים של מטבעות, שהוטבעו על שמו באנטיוכיה.
הסוג הראשון נשא את דמות נושאת ידיים בתפילה הידוע בשם אורנס, עומדת בגובה מלא. הסוג השני נשא את דמותו של הנס של ג'ורג' הקדוש והדרקון. בהחלט ייתכן שהוא הוטבע לאחר הניצחון הגדול של רוג'ר בקרב תל דנית. הנסיך רוג'ר היה למעשה השליט הראשון בעולם הנוצרי שתיאר את הנס של ג'ורג' הקדוש והדרקון על מטבע.