רבי אבא מקרטיגנא
רבי אבא מקרטיגנא (או מקרתיגנא, קרתיגניא) היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי מן העיר קרטיגנין.
אזכוריו בתלמוד
הוא מצוטט רבות בתלמוד הירושלמי, בכינויים "רבי בא קרטיגנא", או "רבי בא קרתיגניא". הוא עסק בדבריהם של רבי יוחנן וריש לקיש. למשל, הוא הסביר את דעתו של רבי יוחנן שאין עונש מלקות על איסור חרישה בשמיטה, מפני שזהו לאו הבא מכלל עשה[1]. במקום אחר הוא הקשה קושיה על ריש לקיש, ורבי לא תירץ את קושייתו[2].
רבי אבא הסביר כנגד מה תיקנו תשע ברכות בתפילת מוסף של ראש השנה: ”כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה ה' ידין אפסי ארץ.”[3]. על פי גרסה זו, שמקורה בתלמוד הירושלמי, הקשר בין ראש השנה, יום הדין, לתפילת חנה, הוא הפסוק שבסופה, "ה' ידין אפסי ארץ" (שמואל א', ב', י'). בכתבי היד של התלמוד הבבלי מופיע מאמר דומה בשמו, המקשר בין חנה לראש השנה בדרך אחרת: ”כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה, רחל וחנה”. בש"ס וילנא מופיע מאמר זה בשם רבי יצחק דמן קרטיגנין[4], אך כנראה גרסה זו שגויה ולא היה אמורא בשם זה.
מקום מגוריו
- ערך מורחב – קרטיגנין
יש שזיהו את קרטיגינין עם העיר קרטחנה (Cartagena), אך רבים סוברים שמדובר בעיר קרתגו. לפי זיהוי זה הוא נקרא במקורות לועזיים רבי אבא מקרתגו[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
- שלום (בן יחזקאל) אלבק, ר' אבא קרטינאה, משפחות סופרים, ורשא תרס"ג, עמ' 110, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב אהרן הימן, "רבי אבא מקרטיגנא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- "רבי אבא מקרטיגנא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יחיאל מיכל גוטמן ואברהם מרמורשטין, "אַבָּא (בָּא) קַרְתִּיגְנָאָה", אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א', בעריכת יעקב קלצקין, הוצאת אשכול, ברלין-ירושלים 1929, עמ' 45, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא קרתיגניא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א', עמ' 8–9
- הרב יהודה אדרי, "ר' אַבָּא קַרְתִּיגְנָיָא", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 28, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ח', הלכה א'; מסכת סנהדרין, פרק ז', הלכה ה'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות, פרק ג', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד א'
|
|