קתרין וואליס, באנגלית: Katherine Wallis (1861–1957) הייתה פסלת קנדית, ציירת צבעי מים ומשוררת. היא טיילה בכל העולם, התבוננה באמנות, למדה פיסול וקידמה את הקריירה האמנותית שלה. וואליס ידועה בעיקר בזכות פסלי ברונזה של חיות ותינוקות. [1]
ביוגרפיה
ראשית חייה
קתרין וואליס נולדה ב-1861 מחוץ לפיטרבורו (אנ'), במערב קנדה, בעיירה קטנה בשם מרינו. אף שוואליס, ואחותה עדה, גדלו בחווה, עודדו אותן לעסוק באמנות. כל אחד מבני משפחת וואליס היה מוכשר אמנותית כולל אמה שנהנתה ממוזיקה ושירה. המודלים לחיקוי של וואליס היו חבריה של אמה, כולל קתרין פאר טרייל (אנ'), אחותה סוזנה מודי (אנ') והציירת אן לנגטון.[2] לזמן קצר למדה וואליס בבית הספר לאמנות בטורונטו (ידוע היום בתור, אוניברסיטת אונטריו קולג' לאמנות ועיצוב (אנ')), אך בסוף המאה ה-19 היו מעט אפשרויות לנשים לעסוק באמנות באופן מקצועי. במהלך תקופה זו, נשים לא הורשו לקחת שיעורי ציור עם דוגמניות עירומות. לנגטון אמרה לוואליס, "אם את רוצה להשיג את החלום שלך, אינך יכולה להישאר כאן." בשלב זה, קתרין וואליס עדיין לא הבינה שהיא מתעניינת בפיסול, אבל היא ידעה שהזדמנויות עבור אמניות בקנדה הן מוגבלות.
סקוטלנד (1878–1880)
וואליס ואחותה סוסנה נסעו לסקוטלנד כדי לבקר את משפחתן. היא נרשמה לבית הספר לאמנויות באדינבורו בשנת 1878. בעודה בגלריה הלאומית של סקוטלנד כמעתיקה, הצליחה וואליס להתפרנס בהכנת עותקים של יצירות אמנות מפורסמות. ב-1880 חלתה אמה של וואליס והאחיות חזרו הביתה כדי לטפל בחווה. לאחר שהותה בקנדה וטיפול בחווה במשך שלוש עשרה השנים הבאות, לקתרין וואליס היה החופש והיציבות הכלכלית לחזור לאירופה.
לונדון (1893–1899)
בגיל 32 חזרה וואליס לאירופה עם אחותה עדה. הם התיישבו בדרזדן, גרמניה, ובילו שנתיים בטיולים ברחבי אירופה, צפו בציורים, פסלים ואדריכלות מפורסמים. בשנת 1895, קתרין וואליס נרשמה לקולג' המלכותי לאמנות בלונדון. שם לימד אותה הפסל יליד צרפת אדואר לאנטי (אנ'), תלמידו לשעבר של ז'אק-לואי דויד. במהלך עבודתה עם לאנטי שלימד אותה את "הפיסול החדש (אנ')", וואליס הבינה את התשוקה שלה לפיסול. לנטי לימד אותה גם שיטה חדשה, שהפסל הורכב מברונזה בקנה מידה קטן של נושאים ביתיים, כולל נשים וחיות קטנות בזמן שלמדה בבית הספר לעיצוב, היא זכתה במדליית הארד. בשנת 1897 קיבלה וואליס מלגה שאפשרה לה להמשיך בלימודיה למשך שנתיים נוספות עד שהחליטה לעבור לפריז.[2]
פריז (1899–1939)
בפריז התמקדה וואליס בפיסול. באופן ספציפי, היא נהנתה לפסל חיות שצפתה בהן בגן החיות. היא פגשה את אוסקר ולדמן בפריז בגן שתפקד כגן חיות מודרני הוא עודד אותה להגיש את אחד מהפסלים שלה לתערוכה העולמית, מה שהוסיף להכרה באמנותה. וואליס הציגה את עבודותיה גם בסלון האביב בפריז. בתקופה זו, וואליס חקרה בעלי חיים ופיסלה אותם באבן, שיש וברונזה. וואליס פגשה את אוגוסט רודן בשנת 1902. הוא עודד אותה לשרטט פסלים שראתה בלובר. רודן שיבח את המבנה המוצק של הדמויות שלה. רודן רצה לראות יותר מעבודותיה, אך וואליס סירבה משום שעבודתה הייתה קשה מדי להעברה לצפייה שלו, ומכיוון שכבר היו לה מנטורים גדולים כמו לנטרי וולדמן. [3]
ב-1914, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, וואליס לא המשיכה לפסל, אלא התמקדה במאמצי המלחמה כאחות בבית חולים קנדי בפריז. האמנות שלה הייתה אמורה להיות מוצגת בתערוכה הלאומית של קנדה בטורונטו, אך בשל המלחמה היא נדחתה. לאחר שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה, חזרה וואליס לקריירה האמנותית שלה. בשנת 1929, היא הפכה לקנדית הראשונה שנבחרה כחברת החברה הלאומית לאמנות הצרפתית. ב-1920 היא בילתה שלוש שנים בהצגת עבודות בפטרבורו, אונטריו, לפני שחזרה לפריז. היא גם בילתה חמישה חודשים בבוסניה ויוון, ועבדה בתבליט ובצבעי מים. היא שלחה את עבודותיה לאנגליה ותוך שנה אחת הציגה את פסליה בלונדון, ליברפול, לידס וגלאזגו. ב-1936, כשפרצה מלחמת העולם השנייה, היא ברחה לקליפורניה, שהפכה לביתה לשארית חייה.
סנטה קרוז (1939–1957)
ליגת האמנות של סנטה קרוז הציעה לוואליס לקיים תערוכה אישית. וואליס הציגה אותה באודיטוריום בעיר. וואליס הוכתרה לחברה באגודה לשפיות באמנות (אנ'), שאפשרה לה להציג פעם בשנה בסן פרנסיסקו ובשיקגו. באמצעות חברה זו, היא קיבלה פרס על הצטיינות בפיסול, פרס בו זכתה פעמיים.
יצירות והישגים בולטים
וואליס הציגה תערוכות באקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון במהלך 1897, באקדמיה המלכותית הקנדית לאמנויות (אנ') מ-1904 עד 1937 ובגלריה הלאומית של קנדה בשנת 1928. וואליס קיבלה ציון כבוד על הפסל שלה בתערוכה העולמית. היא לא הייתה רק פסלת יוצאת דופן, אלא ציירת ומשוררת. שיריה של וואליס פורסמו כאוסף. ב-1947 רכשה הגלריה הלאומית של קנדה את הפסל המפורסם ביותר של וואליס, "הקרב על החיים" .[4]
עם מותה, היא הורישה את אוסף האמנות שלה לעיר פיטרבורו והוא חלק מהמוזיאון והארכיון של פיטרבורו. [5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Canadian Women Artists History Initiative". 2012.
- ^ 1 2 Collins, Roger. A Biographical sketch of Katherine E. Wallis, Canadian Sculptor. Fort Erie: Lorne Pierce.
- ^ Tippett, Maria (2018). Sculpture in Canada: A History. Ottawa: National Gallery of Canada.
- ^ "The Struggle for Life". www.gallery.ca.
- ^ Making Their Mark Gallery". Peterborough Museum and Archives
