לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה מפעלי תעשייה, נמלים ובסיסי צבא הממוקים בחבל סובלים מתקיפות של אוקראינים.
ממשל
הרשות המחוקקת של החבל היא "האספה המחוקקת של חבל קרסנודאר" שכוללת 70 חברים. בראש החבל עומד מושל שנבחר בבחירות ישירות לכהונה בת חמש שנים. בבחירות של שנת 2020 נבחר ולדימיר קונדרטייב.
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-28 נפות (ראיונים) ו-15 ערים בעלי מעמד נפרד. בשנת 2020 משטח החבל פוצל היישוב סיריוס כיחידה פדרלית מיוחדת.
דמוגרפיה
נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 5,833,002 תושבים (מקום שלישי בין הסובייקטים של הפדרציה הרוסית). בניגוד למגמה הכללית ברוסיה, היקף אוכלוסיית החבל נמצא בעליה מתמדת. בערים מתגוררים כ-57% מכלל אוכלוסיית החבל. מספר זה נמוך מהממוצע הארצית.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2020 הרוסים מהווים כ-87.7% מאוכלוסיית המחוז, הארמנים כ-3.6%.
כלכלה
החבל מתאפיין בפיתוח תעשייתי שמרוכז בעיקר בערים הגדולות של החבל – קרסנודאר, נובורוסיסק וארמאביר. יחד עם זאת לאחרונה החלו להתפתח מפעלי תעשייה גם בערים נוספות דוגמת המפעל האלקטרומטלורגי באבינסק.
דרך החבל עוברים מספר כבישים בעלי מעמד ארצי: M4 ("דון" - מוסקבה-נובורוסייסק), P217 ("קווקז" - התפצלות לכיוון אזרבייג'ן), A290 (נובורוסייסק-קרץ'), A147 (התפצלות לכיוון אבחזיה).