קרל, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן (בגרמנית: Karl von Hohenzollern-Sigmaringen; 20 בפברואר 1785 - 11 במרץ 1853), היה נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן בין השנים 1831–1848.
קרל נולד ב-20 בפברואר 1785 בזיגמרינגן, לאנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן ואמליה צפירינה, נסיכת זאלם-קירבורג, בתם של פיליפ יוזף, נסיך זאלם-קירבורג ומריה תרזה, נסיכת הורנס. ב-4 בפברואר 1808 התחתן קרל עם מארי אנטואנט מירא, אחייניתו של ז'ואקים מירא, ממנה נולדו לו 4 ילדים.
בשנת 1831 מת אביו אנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן, וקרל עלה לשלטון במקומו. בשנת 1833 זימן קרל אספה מכוננת (לנדטאג), ונתן חוקה לנתיניו. קרל ייסד בנסיכות בית חולים, וביטל את הצמיתות ואת החוקים מימי הביניים שנהגו עדיין בנסיכות.
ב-19 בינואר 1847 מתה אשתו הראשונה מארי אנטואנט מירא, וב-14 במרץ 1848 התחתן קרל בשנית עם קתרינה, נסיכת הוהנלוהה-ואלדנבורג-שילינגספירסט, בתו של קרל אלברט השלישי, נסיך הוהנלוהה-ואלדנבורג-שילינגספירסט, אך לא היו לו ילדים ממנה.
בשנת 1848 הודח קרל מתפקידו במהלך מהפכות אביב העמים, ובנו קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן עלה לשלטון במקומו. קרל אנטון קיבל סיוע מהצבא הפרוסי שהחזירו לשלטונו, ובדצמבר 1849 הגיע לידי הסכם עם ממלכת פרוסיה על סיפוח הנסיכות לפרוסיה. בשנת 1850 סופחה הנסיכות לפרוסיה יחד עם נסיכות הוהנצולרן-הכינגן, והשתיים אורגנו כפרובינציית הוהנצולרן.
לאחר הדחתו עבר קרל להתגורר בבולוניה, שם חי עד למותו ב-11 במרץ 1853.
ב-4 בפברואר 1808 התחתן קרל עם מארי אנטואנט מירא, בתם של פייר מירא ולואיז ד'אסטור, ממנה נולדו לו 4 ילדים: