קלארק מק'אדמס קליפורד (באנגלית: Clark McAdams Clifford; 25 בדצמבר 1906 - 10 באוקטובר 1998) היה מזכיר ההגנה האמריקאי תחת הנשיא לינדון ג'ונסון ושימש יועץ רב השפעה לנשיאים הארי טרומן, ג'ון קנדי וג'ימי קרטר.
ביוגרפיה
קליפורד נולד בפורט סקוט שבקנזס. משפטן בהשכלתו ועורך דין במקצועו. קליפורד הגיע אל הזירה הפוליטית רק במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר גיוסו לצי האמריקני. קודם לכן, בין השנים 1928 ל-1943, ניהל פרקטיקה פרטית בסנט לואיס. הוא שירת כקצין בצי האמריקני בין 1944 ל-1946 וכעוזר ליועץ לענייני הצי לנשיא, משרה אליה הגיע כחבר ילדות נאמן של היועץ. עם הזמן הוא זכה לאמונו של הנשיא טרומן. לאחר המלחמה ושחרורו משירות, שימש כפרקליט הבית הלבן מ-1946 עד 1950.
קליפורד היה גורם מרכזי בניצחונו של טרומן על תומאס דיואי ב-1948 לאחר שעודד את הנשיא לנקוט בקו ליברלי, צעד שהסתבר כנכון מאחר שהאיום המרכזי על ניצחונו של טרומן הדמוקרטי לא נבע מדיואי, המועמד של המפלגה הרפובליקאית, אלא דווקא מסגן הנשיא לשעבר, הנרי וולאס, שהיה מועמד מטעם הפרוגרסיבים. עמדתו של קליפורד, שאומצה על ידי הנשיא טרומן, הובילה גם לקשר שבין המפלגה הדמוקרטית לתנועה לזכויות האזרח.
בפולמוס הנוקב בממשל, בשאלת הקמת המדינה היהודית. קליפורד היה מהתומכים הבולטים בהקמתה. תמיכתו נבעה מסיבות של צדק היסטורי, אמונה תאולוגית ובעיקר מתוך ראיה אסטרטגית, שמדינה יהודית, יציבה, דמוקרטית וליברלית, תשרת את האינטרסים של ארצות הברית והמערב במזרח התיכון. קליפורד נחשב למי שהשפיע והוביל את טרומן להחלטה להכיר באופן מיידי במדינת ישראל ב-1948 מיד לאחר הכרזתה.
ב-1968, לאחר פרישתו של רוברט מקנמארה מתפקיד מזכיר ההגנה בקבינט של הנשיא ג'ונסון, מונה קליפורד לתפקיד, אחרי שנים של מעורבות פוליטית ותפקידים סמי-רשמיים בממשל קנדי וג'ונסון.
האתגר המשמעותי של קליפורד כשר הגנה היה מלחמת וייטנאם, והוא נחשב כמי שעמדותיו כלפיה היו עמומות. קודם לקבלת התפקיד יעץ לנשיא ג'ונסון להימנע מהמדיניות של מקנמארה שהעמיקה את מעורבות ארצות הברית בווייטנאם. עם זאת, בתפקידו כשר הגנה הוא המשיך את הקו שקדם לו, אך בסוף היה מהארכיטקטים של הנסיגה מווייטנאם וסיום הלחימה בדרום מזרח אסיה.
בריאיון עיתונאי טען כי הוא סבר שבמגבלות שהאמריקאים פעלו בווייטנאם, אין להם סכוי לנצח. וכי המגבלות הללו הן מגבלות ראויות. הוא סבר שיש ללמוד מהנכונות של ההנהגה של צפון וייטנאם לפנות לשולחן הדיונים תחת המשך הלחימה (בהתייחסו לוועידה שהתקיימה בפריז, אך לבסוף נכשלה).
לאחר סיום תפקידו ב-1969, עם פרישתו של ג'ונסון, המשיך קליפורד לשמש גורם רב השפעה בוושינגטון. הוא שימש כשליח מיוחד של הנשיא קרטר להודו ובין 1982 ל-1991 היה יו"ר הדירקטוריון של "Bank of Credit and Commerce International". בתפקידו זה, נחשב לאחראי לפרשית שחיתות משמעותית שבגינה פתחו רשויות האכיפה האמריקאיות בהליכים. ההליכים נגדו הופסקו לאור בריאותו הרופפת.
הוא נפטר ב-1998 ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
קישורים חיצוניים
.svg)
