גרין נולה באן ארבור, מישיגן, ארצות הברית. אביה היה ההיסטוריון אנדרו סי מקלוקלין. היא השלימה תואר ראשון במכללת סמית' ב-1919 ותואר שני במכללת מאונט הוליוק בהיסטוריה ב-1925. לאחר סיום הלימודים, שימשה גרין כמדריכה במשרה חלקית במאונט הוליוק בין השנים 1925–1932. היא השלימה דוקטורט באוניברסיטת ייל בשנת 1937. עבודת הדוקטורט שלה, חקרה את הוליוק, מסצ'וסטס, והייתה אחת היצירות האקדמיות המוקדמות ביותר בהיסטוריה העירונית. העבודה יצאה לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת ייל לאחר שקיבלה את פרס אגלסטון של האוניברסיטה בהיסטוריה.[2] בשנת 1938 היא הפכה למרצה במחלקה להיסטוריה של מכללת סמית' ולראש מועצת מכללת סמית' לתעשייה ב-1939. לאחר שעזבה את סמית', גרין קיבלה משרה של היסטוריונית בארגון הצבאי של ספרינגפילד במהלך מלחמת העולם השנייה. היא הפכה להיסטוריונית מייעצת של הצלב האדום האמריקני ב-1946, היסטוריונית ראשית של מחלקת החימוש של הצבא האמריקאי ב-1948, והיסטוריונית במועצת המחקר והפיתוח, של משרד ההגנה.[3] בשנת 1954, במסגרת מענק שש שנתי מקרן רוקפלר, גרין הפכה למנהלת פרויקט ההיסטוריה של וושינגטון, אשר נוהל על ידי אמריקן יוניברסיטי.[3]
היא נישאה לדונלד רוס גרין; נולדו להם שלושה ילדים, ביניהם בתה לואיס גרין קאר, שהייתה גם היא היסטוריונית.[4]
גרין מתה ב-5 בדצמבר 1975 באנאפוליס, מרילנד בבית בתה.[5]
פרסומים, פרסים ותוארי כבוד
גרין כתבה מספר ספרים על העיור של ארצות הברית. עבודותיה בנושא זה כוללות ערים אמריקאיות בצמיחת האומה (1957), עלייתה של אמריקה העירונית (1965), והעיר הסודית: היסטוריה של יחסי גזעים בבירת האומה (1967).
בשנת 1963 זכתה בפרס פוליצר להיסטוריה עבור וושינגטון, הכפר ועיר הבירה, 1800–1878. היא גם זכתה בפרס אגלסטון להיסטוריה עבור Holyoke, Massachusetts: A Case History of the Industrial Revolution in America.
^Scanlon, Jennifer; Cosner, Shaaron (1996). "Green, Constance (Winsor) McLaughlin". American Women Historians, 1700s-1990s; A Biographical Dictionary. Greenwood Press. p. 95-96.
