צלב קלטי

תרשים של צלב קלטי (משמאל: משולב בטריקווטרה)
תרשים של צלב קלטי הנתון בתצורה הנוצרית המקובלת, כאשר הקו האנכי נוטה כלפי מטה

צלב קלטיאירית: cros Cheilteach, בגאלית סקוטית: crois Cheilteach, במאנית: crosh Cheltiagh, בוולשית: Croes Geltaidd, בקורנית: krows keltek ובברטונית: kroaz geltek) הוא מונח שנטבע במאה ה-19 המתאר סגנון של צלב נוצרי הרווח בקרב העמים הקלטים. בניגוד לצלב הרגיל, בצלב הקלטי נקודת ההצטלבות של שני הקווים המאונכים מאוגדת במעגל המסמן הילה או שמש.[1]

שימוש נוצרי קדום

צלבים קלטיים הופיעו באתרים רבים באירלנד ובארצות קלטיות אחרות ככל הנראה כבר במהלך המאות ה-5 וה-6, זמן לא רב לאחר הגעת הנצרות לאירלנד. אגדה אירית מספרת כי הצלב הקלטי הראשון נוצר על ידי פטריק הקדוש, ממבשרי הנצרות באי.

תאוריות שונות הועלו על מנת להסביר את משמעות צורתו של הצלב הקלטי. היו שטענו למשל כי המעגל בצלב הקלטי מייצג את השמש. באופן זה ולפי גישה זאת הסביר פטריק הקדוש לתושביה הפגנים של אירלנד את חשיבותו של הצלב, היות שאנשים אלו ייחסו הערכה אלוהית ומיתית לשמש. פרשנות אחרת רואה בצלב הקלטי את סימון עליונותו של ישו על פני השמש הפגנית, באמצעות הופעתו של הצלב על פני השמש המיוצגת כאמור במעגל. דעה אחרת ביקשה לראות במעגל הילה האופפת את הצלב.

בתור צלבים גבוהים

ערך מורחב – צלב גבוה

במהלך המאה ה-8 התפתחה בקרב הארצות הקלטיות מסורת מפותחת של הקמת צלבים קלטים גבוהים. אלו היו מונומנטים עשויי אבן בצורת צלב העומד כמעין אובליסק. תופעה זאת אירעה לצד הופעתם באותן השנים של צלבים גבוהים רבים בכל רחבי האיים הבריטיים, לאו דווקא בתצורה של צלב קלטי. הצלבים הגבוהים הקלטים היו ככל הנראה ברי השפעה בין השאר מהאבן הפיקטית – סמל פגני קדום ובולט אשר היה נפוץ בקרב שבטי הפיקטים הקלטים. כל אותה התקופה, אירלנד הייתה חלוצת הקמת הצלבים הגבוהים הקלטיים, אשר היו כעיקרו של דבר עשירים בעיטורים שונים על גביהם. עיטורים אלו כללו בדרך כלל תבליטים שהנציחו מוטיבים נוצריים או מאורעות חשובים בתולדות עמי האזור. בניית הצלבים הגבוהים הקלטיים הסתיימה סביב שנת 1200 לספירה.

צלבים קלטים גבוהים רווחו באזורים מסוימים גם מחוץ לאיים הבריטיים, בעיקר בצרפת. ייצוג בולט לכך אפשר למצוא בברטאן – חבל ארץ קלטי בצפון מערב צרפת. עם זאת אפשר למצוא דוגמאות לצלבים גבוהים בעיצוב קלטי גם באזורים שאינם קלטים כמו עמק הלואר ונורמנדי.

שימוש מודרני

התחייה הקלטית

בולי תעמולה שהפיצה שין פיין בשנת 1907
ציור מודרני משנת 1859 של הצייר האירי הנרי אוניל

על רקע זוהרה של התנועה הרומנטית, הייתה התחייה הקלטית במהלך המאות ה-19 וה-20 שם כולל למגוון מגמות של עניין מחודש בהיבטים של התרבות הקלטית הקדומה. מגמות אלו כללו בין השאר עיסוק מחודש באמנות הקלטית, באופן אשר בלט בעיקר באירלנד. לפיכך, במהלך המאה ה-19 היה אפשר לחזות לראשונה זה מאות שנים בעלייה בייצוג של הצלבים הקלטים במקומות שונים, לא פעם כסמל ליסודותיה הלאומיים של הלאומיות הקלטית המתעוררת. בתוך כך גם נראו באירלנד ומחוצה לה הקמה של צלבים קלטים גבוהים חדשים. כל זאת נעשה במקביל לבחירתו של הצלב הקלטי לשמש כסמלים של ארגונים קלטיים שונים, באופן אשר צבר תאוצה עם עצמאותה של אירלנד בשנת 1921.[2]

לאומנות ומהפכה

על רקע תהפוכות המאה ה-20, שימש הצלב הקלטי לעיתים רבות בהקשרים לאומניים, רדיקליים ומהפכניים שונים, וכך גם לאחר מלחמת העולם השנייה. באופן זה אפשר היה לחזות בו כסמל לייצוג לאומיות לבנה, עליונות לבנה, גאווה לבנה ונאו-נאציזם.[3][4] שימוש בצלב קלטי נעשה גם על ידי נאשונל סמלינג, המפלגה הנאצית הנורווגית.[4]

בגרמניה צלב קלטי אומץ על ידי מפלגה נאו-נאצית בשם "התנועה הסוציאליסטית העממית של גרמניה / מפלגת העבודה" (VSBD / PDA). מפלגה זאת הוצאה אל מחוץ לחוק.[5] בהקשר זה סעיף 86a לחוק העונשין הגרמני קובע כי הצגת הצלב הקלטי בהקשר גזעני מהווה עבירה על החוק.[6] איסור חוקי דומה לבי הצלב הקלטי הוחל גם באיטליה.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלב קלטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!