"צייר אכילס" (באנגלית: Achilles Painter) הוא כינוייו של אמן קרמיקהיווני שהפעיל סדנת קרמיקה בתקופה שבין 460 לפנה"ס ל-420 לפנה"ס.
את הכינוי טבע החוקר הסקוטיג'ון ביזלי (John Beazley), בעקבות תיאורו של אכילס על גבי כד אמפורה בסגנון הדמות האדומה הנמצא במוזיאון הוותיקן. על פי ניתוח סגנוני מניחים חוקרים כי צייר זה קיבל את הכשרתו אצל "הצייר מברלין" (Berlin Painter), שפעל ככל הנראה בין השנים 490-460 לפנה"ס. החוקרים זיהו כשלוש מאות פריטים קרמיים המיוחסים לסדנה זו. כלים אלו מצוירים בשלוש הטכניקות העיקריות של ציור כדים בתקופה - "דמות אדומה", "דמות שחורה" ו-"רקע לבן".
הפריטים המוקדמים מן הסדנה מאופיינים בשימוש בטכניקת הדמות האדומה על רקע שחור וביצירת קומפוזיציה מאוזנת המורכבת משתי דמויות. יצירות אלו השרישו את ההנחה כי אלו הן היצירות ה"קלאסיות" ביותר מן התקופה הקלאסית באומנות היוונית המאה ה-5 לפנה"ס. עוד ידועה קבוצה גדולה של כדי לקיתוס (Lekythos), כדוגמת "כד המוזה", שנוצרו החל ממחצית המאה ה-5 לפנה"ס. כדים אלו נושאים עיטורים לצד כמות גדולה של כתובות יווניות עיטוריות (Kalos inscription).
