צב ים קרני (שם מדעי: Eretmochelys imbricata) הוא הקטן בצבי הים צבעו חום-צהבהב. ארכו 76–89 ס"מ ומשקלו 43–75 ק"ג.[2]
בזכות רגליהם המיוחדות דמויות הסנפיר הם שחיינים וצוללים מעולים. הם מסוגלים לשחות במהירות 32 קילומטר לשעה. הנקבות מטילות את ביציהן הרבות (100–200) בגומה בחוף החולי אותה הן חופרות בעצמן והצאצאים בוקעים כעבור מספר חודשים וזוחלים לים. הם חיים קרוב לחוף, בעיקר בשוניות אלמוגים.
הצבים חיים (בין היתר) באזור מפרץ אילת, ואף קיננו בעבר לחופיו. לצבים אלה מרכז רבייה והשבה לטבע במצפה התת-ימי, ובאילת הם מבקרים נדירים בשמורת האלמוגים.
בשנת 2015 התגלה שהצב זוהר בצבעי אדום וירוק בעקבות חשיפה לאור כחול.[3]
צב ים קרני נמצא בעיקר באזורים טרופיים ונפוץ בבתי גידול של שוניות האלמוגים, שם הוא ניזון מספוגים וממגוון נרחב של חסרי חוליות. הוא שוקל בין 45–70 קילו ונמצא בסכנת הכחדה.
למשפחות צבי הים יש אב קדמון משותף מלפני כ-110 מיליון וממנו נוצרו 4 משפחות של צבים ימיים שתיים מהן היו צבי ענק שנכחדו, 2 המשפחות שנותרו הן - הצ'לונידאה -צבים עם שריון קשה להם יש 6 מינים שונים (צב ים קרני ביניהם) והדרמוכלידים- צבי העור - מהם שרד רק מין אחד (Salmon, 2018)
מחקרים מראים שאחד מן התהליכים האבולוציוניים שהובילו לאחד מהפיצולים בעץ הפילוגנטי של מין זה היה זרימת גנים שכנראה קרתה במהלך ארבע מיליון שנים האחרונות. כתוצאה משינויים דרמטיים בגובה פני הים, אקלים והזרמים באוקיינוסים נעשו שינויים במסלולים הנדידה של הצבים ולהקות מסוימות הגיעו לאזורים אחרים ומשם התפתחו סוגי ומיני הצבים שונים.(Vargas et al, 2005)
התמודדות עם הסביבה
צב ים קרני חי באזורים ימיים טרופיים באזורי שוניות האלמוגים כייוון ששם הוא ניזון מספוגים וחסרי חוליות אחרים. (Zug,1998) הצעירים חיים קודם כמה שנים בים הפתוח (פלגי) עד שעוברים למים הרדודים שם ניזונים מהמזון. התזמון של המעבר והשילוב בין אזורים אלו יכול להיות מושפע מהגודל של אזורי הקינון, המרחק מהם והזרמים באזור. (Bowen et al, 2006)
אחד המאפיינים הבולטים של צב ים קרני, הוא הזרועות הרחבות הארוכות שלו המאפשרות לו לשחות במהירות וזריזות אלפי קילומטרים מדי שנה ועוזרות לו לתפוס חלק מהמזון שלו (מדוזות ותמנונים) בשביל שאר המזון שלו (ספוגים ועשבים) לצב ים קרני יש לסת חזקה איתה הוא יכול לנגוס בקלות ושריון עשוי עצם ופלטת קרטין קשיחה הנקראת Scutes לשם הגנה מטורפים ומגע עם אלמוגים רעילים בעת חיפוש המזון, הטורפים הטבעיים של צבי ים קרני הם כרישים הנמצאים באותם אזורים בינומיים. הכריש יכול לחדור דרך השריון של הצב ולחורר אותו, אך בעזרת זריזות ותמרון הצב יכול לברוח ממנו. (Howard and Dunbar, 1970) מסלולי הנדידה של הצבים בין אזורים מסוימים מושפעים ככל הנראה מהזרמים האנרגטיים של הים הקריבי, המגיעים ל -5 ק"מ לשעה במקומות מסוימים. (Bowen et al, 2006) צבי ים קרני מתרבים כמו שאר צבי הים על ידי יציאה לחוף בשעת לילה חפירת קן להטלת ביצים, בכל הטלה מוטלים בסביבות ה100 ביצים, לאחר ההטלה הנקבה מכסה את הקן מפני טורפים וחוזרת לים. (Zug, 1998)
לצבי ים קרניים יש כמה מנגנוני התמודדות בטבע. מחקרים זיהו באוכלוסיית הצבים הים קרניים בצד הפסיפי של מרכז אמריקה מנגנון אקוטיפי. הם זוהו מטילים במנגרובים (צמח או עץ קטן מים עם שורשים בתוך המים) במקום בחופי הים (כמו הצבים ובצפון ודרום אמריקה) הם ככל הנראה החליטו לנצל את שפכי המנגרוב החוף לצורך קינון בגלל מחסור בשוניות אלמוגים באזורים אלו. (2016 Gaos et al). בכללי המין צב ים קרני הוא מין אקטותרמי, ההתנהגות שלהם מושפעת מטמפרטורות המים בהם הם נמצאים ובהתאם לעונות השנה, מחקרים הראו שבזמן החורף כאשר טמפרטורת המים צונחת בלילה הצבים מגבירים את פעילות השחייה שלהם ובכך מעלים את טמפרטורת גופם (Storch, Wilson,Hillis-Starr and Adelung, 2005)
אסטרטגיית היסטוריית חיים
צב ים קרני בוקע מתוך הביצה לאחר 64 ימים לאחר שעבר תהליכי פיתוח של כל האיברים בגופו (Witzell,1983) הוא עובר מחזור חיים פשוט וממשיך לגדול בגודל עד שמגיע לבגרות מינית לאחר 3–4 שנים. (Witzell,1983) השריון של צב זכר בוגר הוא בסביבות 70 סנטימטר ושל נקבה בוגרת בסביבות 80 סנטימטר (NOAA, 2014) הוא מגיע לבגרות מינית לאחר 3–4 שנים ואז מתחיל את תהליכי הרבייה (Witzell,1983) הנקבה מטילה בסביבות ה100 ביצים בקן, תלוי באזור בו היא נמצאת אם אזור סבוך, תלול, חשוף או גבוה. (Scott and Horrocks, 1991) הביצים בוקעות אחרי חודשיים (NOAA, 2014) גודל ביצה אחת היא בין 3.6-4 סנטימטר (Witzell,1983) עונת הרבייה וההטלה שלהם קורת כל 2–3 שנים, הנקבה עולה על החוף בלילה וחופרת בור שם היא מטילה את הביצים. היא עושה זאת כל 14–16 ימים, בעונה זו הנקבה מטילה בין שלוש לחמש פעמים. (NOAA, 2014) צב ים קרני איננו מטפל בצאצאים, כמו כל שאר צבי הים לאחר ההטלה הנקבה מכסה את הקן עם כל הביצים וחוזרת לים ומשם הצבים מתמודדים לבדם בטבע. (1998,Zug) תוחלת החיים של צב ים קרני אינה ידועה בוודאות. (NOAA, 2014) כיוון שלצבי ים יש המון סכנות בחייהם, רק 10% מהצבים בוקעים ומגיעים לבגרות, המון מצבי הים נלכדים על ידי רשתות דייגים אם בכוונה או בטעות עוד לפני שהגיעו לבגרות מינית, בנוסף ישנם הטורפים הטבעיים שלהם כמו כרישים ולווייתנים והזיהומים הנוספים שבני האדם גורמים לסביבת החיים שלהם. (גרטי, 2013)
כחלק מאסטרטגיית היסטוריית החיים ישנה אסטרטגיית ההטלה של נקבת צב ים קרני, בעונת ההטלה הנקבות עולות אל החוף וחופרות בעזרת הגפיים האחוריות שלהן בור ושם מטילות ביצים. לאחר שהן מסיימות הן מכסות את הבור וחוזרות לים. תהליך זה מאוד מיוחד וטומן בו שאלות רבות על מה ההסברים האבולוציוניים ואקולוגים שגרמו לכך. ראשית ההטלה של הביצים מתרחשת ביבשה מחוץ למרחב המחיה היום יומי של הצבים. אני חושבת שפעולה זאת נעשתה משתי סיבות, גם לשם הגנה על הביצים מפני טורפים ימיים וגם כיוון שצבים עולים מעל פני הים כל כמה זמן כדי לנשום יכול להיות שהצאצאים צריכים לבקוע באזור בו הם יוכלו לנשום. בנוסף לכך, לאחר ההטלה הנקבה עוזבת את הביצים ולא נשארת לטפל בהם. אני חושבת שהTradeoff של צב ים קרני באסטרטגיה זו היא שהם לא משקיעים בכלל בטיפול בצאצאים כדי להטיל כמה שיותר ולהשקיע את המשאבים שלהם ברבייה ובכך לאפשר מגוון גנטי גבוה יותר בדור הבא, ובאמת ניתן לראות שבכל הטלה הנקבה מטילה בסביבות ה100 ביצים ובנוסף היא מטילה כמה פעמים בעונת הרבייה.
אוכלוסיות
צב ים קרני חי באזורי הריף, חופים ולגונות, מרחב התפוצה הגאוגרפי שלו הוא באזורים הטרופיים והסוב-טרופים, באוקיינוסים האטלנטי, פסיפי וההודי. (Witzell,1983) הוא נפוץ במקומות רבים בעולם ולכן הוא אינו מין אנדמי (Witzell,1983)
צב ים קרני הוא מין בעל דפוס פיזור אקראי, כאשר אנו רואים צב ים קרני איננו יכולים לדעת בוודאות האם יש עוד צב בקרבת מקום והיכן בדיוק הוא נמצא (לעומת בדפוסים האחרים אחיד ומקובץ).
כמו כל שאר צבי הים הוא מין סוליטרי החי ביחידים ויוצר מפגש עם צבים אחרים רק בעונת הרבייה, מעבר לכך הוא עשוי לפגוש עוד צבים באזורי האכלה אך לא יצור איתם קשר (רט"ג ,2018) אזורי ההפצה שלהם כן מוגבלים לאזורי הים הטרופי והסב-טרופי בגלל הטמפרטורה הנעימה של המים ולכן הם נמצאים בעיקר שם (Witzell,1983) אך הם מפוזרים בין אזורי ההאכלה לים הפלגי (Zug,1998) ולנים באזורי האלמוגים ללא סדר קבוע או שימוש באסטרטגיית הגנה מפני טורפים (2010, Okuyama, Shimizu Abe, Yoseda, Arai, N)
התפוצה והשפע של צב ים קרני תלויים בגורמים רבים. התפוצה שלהם יחסית סדירה בתוך מרחב התפוצה כיוון שרוב הזמן הם נמצאים באזורי ההאכלה ובעונת הקינון בחופים הסמוכים לאזורי ההאכלה והם מותאמים לבית גידול זה על ידי מבנה גופם ומנגנוני ההישרדות שפיתחו (כמו צורת הלסת והזרועות שלהם) (1970, Dunbar and Howard) ישנם גורמים ביוטים המשפיעים על השפע של המין לכיוון שלילי בעיקר בגלל בני אדם וחיות אחרות עד כדי כך שהוא מוגדר בסכנת הכחדה! אזורי ההטלה של הביצים נמצאים בחוף הים ואנחנו יכולים לראות לאורך ההיסטוריה שהפרעות כגון בנייה ואכלוס האזור על ידי בני אדם או חיות מסתובבות גורמות לצבות להסתובב ולחזור בלי להטיל. גם לצבים בוגרים צפויות סכנות כגון רשתות דייג שאין להם איך להתגונן מכך ולכן שפע המין מצטמצם גם בגיל מבוגר יותר. (Witzell,1983)
גידול, ויסות ודינמיקה
למין צב ים קרני הכי מתאימה עקומת ההישרדות בה רוב הפרטים מתים בגיל צעיר (r-selection) מחקרים גילו שאחוזי השרידה שלהם בגיל צעיר הם מאוד נמוכים בגלל הסכנות הרבות המאיימות על חייהם כבר מהרגע בו מתרחשת ההטלה. רק 30% מהביצים בוקעות ורק ל-33% מהצעירים יש סיכוי לשרוד ולהגיע לגיל בוגר. ככל שהצב גדל ממשיכות לארוב לו סכנות אך אחוזי ההישרדות גבוהים יותר מאשר אחוזי ההישרדות בגיל צעיר, הבדלים אלה כנראה נובעים מכך שכאשר הצב רק נולד ועדיין צעיר יש לו פחות יכולת להתגונן או לברוח מהסכנות לעומת בגיל בוגר. (2020, Balladares,Gonzalez and Rodriguez)
ישנם מספר גורמים העיקריים המגבילים את הגדילה של אוכלוסיית צב ים קרני ומאיימים על עצם קיומה. ראשון הוא אובדן בית הגידול של המין הבא לידי ביטוי באובדן שוניות אלמוגים, שינויים בזרמים, סחף וטמפרטורה הנגרמים כולם כתוצאה משינויי האקלים העולמי. בנוסף לכך אנו בני האדם פוגעים בהם על ידי פסולת וחתיכות פלסטיק בים אותם הם בולעים או מסתבכים בהם, הם נתפסים בתוך רשתות הדייג של הדייגים ומתים מכך, בעבר היה נהוג לאכול את הביצים שלהם, לצוד את הבוגרים למאכל ולהשתמש בשריון שלהם לאומנות ותכשיטים, ויש כאלו שעושים זאת עוד היום (NOAA, 2020)
גורם היכול ליצור תנודות בגודל האוכלוסייה של המין הוא שינוי טמפרטורה. צב ים קרני חי במים בטמפרטורה מסוימת ושינוי הטמפרטורה למשל כתוצאה משינויי האקלים העולמי יכול להשפיע על בית הגידול שלו ולצמצם אותו בכך להשפיע על אוכלוסיית המין. (Witzell,1983) גורם הקשור למחזוריות שיכול להשפיע על גודל אוכלוסיית המין הוא שמועד עונת הרבייה שלהם תלוי בטמפרטורת המים ובשעות האור. (רט"ג ,2018) ואנו יודעים שמסיבה זו צבות ים קרני מטילות בחודשים שונים בעולם לכן כל שינוי של טמפרטורה יכול להשפיע גם על עונות הקינון והמחזוריות שלהם ובכך להשפיע גם על גודל האוכלוסייה. (NOAA, 2020)
אוכלוסיית המין צב ים קרני היא אוכלוסייה קטנה, לכן הם נמצאים ביותר סכנה שתנודות יגרמו להכחדתם. ישנם כמה אסטרטגיות היסטוריית חיים שצוינו במטלה הקודמת היכולים להסביר את התופעות בדינמיקה של אוכלוסיית המין. ראשית, עונת הרבייה וההטלה שלהם קורת רק כל 2–3 שנים (NOAA, 2014) מפני שהנקבה מטילה את הביצים בחוף ולאחר ההטלה עוזבת אותם וחוזרת אל הים ולא נשארת לשמור או לטפל בהם (1998,Zug) הביצים נמצאות בסכנה מהרגע הראשון. לא הרבה מהן בוקעות או שורדות וגם לאחר הבקיעה הצבים ניצבים מול סכנות (גרטי, 2013) לכן המגוון הגנטי (דפוס של אוכלוסייה קטנה) של מין זה הוא מצומצם ועקומת התמותה מתאימה לעקומת ההישרדות בה רוב הפרטים מתים בגיל צעיר. (r) עוד אסטרגייה היא שהמין מגיע לבגרות מינית רק לאחר 3–4 שנים ורק אז מתחיל את תהליכי הרבייה (Witzell,1983) מעט צבים שורדים ומגיעים לגיל זה מהסיבות שצוינו קודם וזו עוד סיבה למה המגוון באוכלוסייה נמוך.
צב ים קרני ניזון מספוגים, עשבים ומיקרו אצות אשר בסביבת בית הגידול שלו (Zug,1998) ולכן נחשב הטרוטרופ. כיוון שהוא הוא ניזון על ידי נגיסות בצמחים ואינו משמיד אותם לחלוטין הוא הרביבור. Broderick, Godley & Hays, 2001) יחסי הגומלין הטרופים שלו הם בעיקר עם כרישים אשר הם קרניבורים וצבי ים הם חלק מהתזונה שלהם. (Howard and Dunbar, 1970)
ישנם כמה סוגים של יחסי גומלין של מין זה יחד עם מינים אחרים. למשל, מחקרים ותצפיות גילו תופעה בה דג הברקודה מתחכך ומגרד לשם הנאה (+) את שריון הצב ותוך כדי מוריד לו טפילים ומזיקים מהשריון (+) זהו סוג של יחסי גומלין הדדיים מהם נהנים שני הצדדים. ( Grossman, Sazima & Sazima, 2009) בנוסף לכך ישנם יחסי קומנסליזם בין צב ים קרני לבין האורגניזם אפיביון אשר נחשב כטפיל על שריון הצב וניזון מהאצות ושאר הדברים שנמצאים עליו (+) אך אינו פוגע או מביא תועלת למין (0). (Alfaro, Køie & Buchmann, 2010)
מין זה הוא מין מפתח ומהנדס במערכת האקולוגית בה נמצא. הדגים הקטנים וחסרי החוליות ניזונים מהאצות הנמצאות על השריון שלו ואין להם לכך חלופה בתוך שונית האלמוגים. בנוסף לכך הצבים מעצבים את מראה השונית על ידי כך שהם נוגסים בעשבים עד לעומק מסוים ולכך העשבים נמצאים בגובה מסוים.
(1997, Jackson)
דוגמה ליחסים עקיפים שצב ים קרני חלק מהם בחברה שלו היא שמין תחש המשכן (Dugongs) הניזון מעשבי ים לעיתים נמצא באותם אזורי האכילה של צב ים קרני הניזון מעשבים גם הוא. תחש המשכן בולט וכבד תנועה ומושך יותר כרישים בקלות לאזור זה ולכן צב ים קרני נמצא בסכנת טריפה גדולה יותר כאשר מין זה נמצא בסביבתו. (2016, Hayes, Baumbach, Juma & Dunbar)
המין צב ים קרני הוא חלק מגילדה טרופית בשם חסרי חוליות/ מזיני מיקרו אצות ( invertebrate/ macro-algae feeders) המכילה בתוכה עוד מינים של צבי ים כמו ים צב חום וצב ים זיתני וכמו כן גם את המין תחש המשכן. המשאב המשותף לכל המינים הללו היא התזונה שלהם הכוללת עשבים ואצות. (Sleeman et al., 2007)
יחסי גומלין עם בני אדם
המין נמצא תחת איום ממשי מפעילויות אנושיות אשר מזרזות את הכחדתו. ביניהן, זיהום בית הגידול שלו על ידי פלסטיק ושפכים מזהמים, צייד למטרות יופי או מאכל, רשתות דייג אשר הוא מסתבך בהם ובנייה ואכלוס בשטחי ההטלה שלהם ובכך צמצום שטחים אלו.
רמת האיום על המין צב ים קרני לפי הרשימה האדומה של הIUCN היא רמת CR כלומר, הוא נמצא בסכנת הכחדה קריטית. לפי המפה של הIUCN הוא קרוב להכחדה כללית בכל האזורים בהם הוא נמצא ברחבי העולם ובעשור האחרון/בשלושה הדורות האחרונים של המין, הוא הצטמצם ב-80% (IUCN, 2008).
ישנן הרבה סיבות לכך שצב ים קרני נמצא בסכנת הכחדה קריטית. ראשית, מין זה הוא חלק מאוכלוסייה קטנה בעלת מגוון גנטי נמוך לכן ניתן לראות שהיא מושפעת בקלות מתופעות שונות. (2014, NOAA) שנית, ישנם איומים ישירים על מין זה כמו ניצול יתר על ידי ציד בלתי חוקי על ידי בני האדם למאכל ולייצור תכשיטים, דייג עם רשתות באזורי המחיה שלהם בהן הם נתפסים ומתים וזיהום באזור המחיה שלהם מחתיכות פלסטיק אותם הם בולעים או מסתבכים בהם וכתוצאה מכך מתים. ישנם גם איומים עקיפים על המין הנובעים בעיקר משינוי האקלים העולמי ומשפיעים על בית הגידול והמערכת האקולוגית שלו כמו שינויים בזרמים, סחף, שינויי טמפרטורה של המים ואובדן של שוניות האלמוגים (NOAA, 2020).
זהו מין דגל המוכר בעיקר בגלל המודעות להכחדתו והניסיונות הרבים לשמירתו.
בשנת 1977 הוציא ארגון NOAA תוכנית עולמית להגנה ושימור המין. התוכנית כוללת חקיקת חוקים ואמנות בינלאומיות נגד צייד, פיתוח ושינוי של ציוד הדייג המסורתי כדי לצמצם את תפיסת הצבים, הגדרה של אזורי הטלה והמחייה כאזורים מוגנים ומעקב אחרי האוכלוסיות הקיימות (NOAA, 2020). זהו מין מטרייה כיוון שהמינים אשר חיים בסביבת בית הגידול שלו מרוויחים מניסיונות השמירה עליו. (2014, Dee, Horii and Thornhill).
רוב הזמן מין זה נמצא מתחת למים, אך בעונת ההטלה הנקבה יוצאת אל החוף אשר יכול להיות גם בשולי אזור עירוני/פרברי. עקב פיתוח חופי הים כמו בנייה, תיירות בחופים (Melan and Donnelly,1999) ותאורה מלאכותית מוגברת. הרבה פעמים הנקבה מגיבה בהימנעות וחוזרת אל המים ללא תהליך ההטלה (2012, Komrowski et al).
לקריאה נוספת
- דייוויד דובילה, יהלומי הכתר של הים הקריבי, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 221, אוקטובר 2016
- רשות הטבע והגנים, (2018). המרכז הארצי להצלת צבי הים
- Dee, E. L., Horii, S. S. and Thornhil, J. D.(2014) Conservation and management of ornamental coral reef wildlife: Successes, shortcomings, and future directions, Biological Conservation, 169, 225-237.
- Meylan, B. A. and Donnelly, M. (1999) Status Justification for Listing the Hawksbill Turtle (Eretmochelys imbricata) as Critically Endangered on the 1996 IUCN Red List of Threatened Animals, Chelonian Conservation and Biology, 3(2):200–224
- Mortimer, J.A, Donnelly, M. (2008) Eretmochelys imbricata, The IUCN Red List of Threatened Species:
- Kamrowski L. R., Limpus, C., Moloey, J. and Hamann, M.(2012) Coastal light pollution and marine turtles: assessing the magnitude of the problem, Endangered species research 19, 85–98.
- Alfaro, A., Køie, M., Buchmann, K. (2010). Synopsis of infections in sea turtles caused by virus, bacteria and parasites: an ecological review, Department of Biology University of Copenhagen, 1-30.
- Broderick, C. A., Godley J. B., Hays, C. H., (2001). Trophic status drives interannual variabilityin nesting numbers of marine turtles, The Royal Society,1475 ,1481-1487
- Grossman, A., Sazima, C., & Sazima, I. (2009). Rub and move: Barracudas (Sphyraena barracuda) use swimming turtles as scraping surfaces in the south-western Atlantic. Marine Biodiversity Records, 2,1-3.
- Hayes, T. C., Baumbach, S. D., Juma D, Dunbar G. S. (2017) Impacts of recreational diving on hawksbill sea turtle (Eretmochelys imbricata) behaviour in a marine protected area, Journal of Sustainable Tourism, 25:1, 79-95.
- Jackson, J. (1997). Reefs since Columbus. Coral Reefs, 16, S23–S32
- Sleeman, J. C., Meekan, M. G., Wilson, S. G., Jenner, C. K. S., Jenner, M. N., Boggs, G. S., Steinberg, C. C, Bradshaw, C. J. A. (2007). Biophysical correlates of relative abundances of marine megafauna at Ningaloo Reef, Western Australia. Marine and Freshwater Research 58, 608-623.
- Abe, O., Arai, N, Kenzo, Y., Okuyama, J., Shimizu, T. (2010). Wild versus head-started hawksbill turtles Eretmochelys imbricata: post-release behavior and feeding adaptations, ENDANGERED SPECIES RESEARCH, Vol. 10: 181–190.
- Balladares, C., Gonzalez, F., M., Rodriguez, D. (2020) A matrix population model for the hawksbill sea turtle (Eretmochelys imbricata) in the Gulf of Paria, Venezuela, Latin american journal of aquatic research, vol.48 no.5, Retrieved June 05, 2020
- National Oceanic and Atmospheric Administration US government agency.(n.d) Hawksbill Turtle From
- גרטי, א. (2013) מחזור הצבים של צבי הים- המחלקה לכימיה ביולוגית מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון אוחזר ב 18 ביולי 2013,
- Horrocks J. A., Scott N. McA. (1991). Nest site location and nest success in the hawksbill turtle Eretmochelys imbricata in Barbados, West Indies.Marine Ecology Progress Series, 69, 1-8.
- Wet A. (2012) Factors affecting survivorship of loggerhead (Caretta caretta) and leatherback (Dermochelys coriacea) sea turtles of South Africa research work for Masters in Science, Nelson Mandela Metropolitan University, Port Elizabeth, South Africa
- Witzell, W. N. (1983). Synopsis of Biological Data on the Hawksbill Turtle, Eretmochelys Imbricata. Florida: Food & Agriculture Org.
- Bowen B. W., Grant W.S., Hillis-Starr Z., Shaver D. J., Bjorndal K. A., Bolten A. B. et al. (2006). Mixed‐stock analysis reveals the migrations of juvenile hawksbill turtles (Eretmochelys imbricata) in the Caribbean Sea, Molecular Ecology,16, 49-60.
- Dunbar S. G., Howard D., Berman J. (1970) Ocean Globe, California, ESRI Press.
- Gaos A. R., Lewison R. L., Liles M. J., Gadea V., Altamirano E., Henríquez A. V., et al. (2016)
- Hawksbill turtle terra incognita: conservation genetics of eastern Pacific rookeries, Ecology and Evolution,6, 1251-1264.
- Adelung D., Hillis-Starr Z., Storch S.Wilson R. P., (2005). Cold-blooded divers: temperature-dependent dive performance in the wild hawksbill turtle Eretmochelys imbricata, MARINE ECOLOGY PROGRESS SERIES ,293 ,263–271.
- National Oceanic and Atmospheric Administration US government agency. (October 2014). Hawksbill Turtle (Eretmochelys imbricata), Retrieved October 30, 2014 f
- Salmon,M. (2018). National Save The Sea Turtle Foundation, The Evolution of Sea Turtles
- Zug, G. R. (1998). Sea turtle. britannica, Retrieved March 25, 2017
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
