פרידריך השני, מרקיז מייסן (בגרמנית: Friedrich II. der Ernsthafte; 30 בנובמבר 1310 – 18 בנובמבר 1349) היה מרקיז מייסן בין השנים 1323–1349.
פרידריך נולד ב-30 בנובמבר 1310 בגותה, לפרידריך הראשון, מרקיז מייסן ולאליזבת מלובדבורג-ארנשאוגק, בתם של הרטמן האחד עשר, רוזן לובדבורג-ארנשאוגק ואליזבת, רוזנת ויימאר-אורלאמינדה. בשנת 1323 מת אביו, ופרידריך ירש את מרקיזות מייסן ואת תורינגיה, תוך שאמו משמשת כעוצרת בשמו עד לבגרותו בשנת 1329. לאחר תפיסתו את השלטון היה עליו לעבור קרבות ארוכים עם הווסאלים והשכנים שלו, אשר פרצו בעיקר בשל הכרזת השלום של פרידריך בשנת 1338, אשר הפחיתה באופן דרסטי את הזכויות וההשפעה של בעלי הקרקעות הקטנים והשליטים המקומיים, ושמטרתה הייתה שעבוד שתי הקבוצות האחרונות. בשנת 1342, אצילים לא מרוצים, שחששו על זכויותיהם ועצמאותם, התאספו יחד בארנשטאדט (דרומית מערבית לארפורט) נגד פרידריך השני, במה שהיה ידוע בתור מלחמת הרוזנים התורינגית, אשר נמשך עד 1346. לאחר מותו של הקיסר לודוויג הרביעי, המפלגה הבווארית ניסתה לשכנע אותו לקבל את הכתר הגרמני, אך הוא לא סמך על ההתנגדות של הבוחרים שלו ודחה את הבקשה לטובת קרל מלוקסמבורג. פרידריך השני הגביל את עצמו כדי לבסס את שלטונו ולהגן מפני הסכנה שיצאה מקרל הרביעי. בפגישה שנערכה בין השניים בשנת 1348 בבאוצן, שניהם הכירו בחזקת השטחים המוחזקים בידיהם.ב-18 בנובמבר 1349 מת פרידריך בווארטבורג, ובניו פרידריך, וילהלם, בלתזר ולודוויג (בישוף במברג) ירשו במשותף את רוזנות תורינגיה ומרקיזות מייסן.
בשנת 1323 התחתן פרידריך בנירנברג עם מתילדה מבוואריה, מרקיזת מייסן, בתם של לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ובאטריצ'ה משוויידניץ, ממנה היו לו 9 ילדים: