פר ונרבילם (בלטינית per venerabilem) היה דקרטל שהוציא האפיפיור אינוקנטיוס השלישי ב-1202 בנושא חוקיות הורשה וסמכותו של מלך צרפת.
הסניור גיום ה-8 ממונפלייה(אנ') היה נשוי לאודוקיה קומננוס(אנ'), מזיווג זה נולדה בת אחת, מרי ממונפלייה(אנ'). ב-1187 גיום שלח את אודקיה למנזר באניאן ונישא לאגנס מקסטיליה. אגנס ילדה מספר ילדים. גיום רצה שאחד מהבנים יירש אותו. אולם הילדים הוגדרו כ-ex defectu natalium, כלומר ילדים שנולדו מחוץ לנישואין ולכן לא יכלו לרשת אותו.
בהסתמכו על התקדים של ההכרה שנתן האפיפיור בלגיטימיות הירושה של פיליפ מבולון(אנ') ומרי, דוכסית בראבנט(אנ'), ילדיו של פיליפ השני, מלך צרפת מאשתו השלישית, אגנס ממרניה (אנ'), בעודו נשוי לאשתו השנייה, אינגבורג מדנמרק(אנ'), פנה גיום ב-1202 אל האפיפיור באמצעות הארכיבישוף של ארל(אנ') בבקשה להכריז על נישואיו לאודוקיה כמבוטלים ועל ילדיו מאגנס כיורשים חוקיים (titulus legitimstionis).
ב-1202, ענה האפיפיור בדקרטל "פר ונרבילום", בו דחה את הבקשה ופירט את ההבדלים בין שני המקרים. המשפט המצוטט ביותר ממסמך זה הוא " rex superiorem non recognoscens in regno suo est Imperator" (ראו בהמשך) שקובע את עליונותו השלטונית החילונית של מלך צרפת ואי כפיפותו לסמכות חילונית גבוהה יותר.
תשובת האפיפיור
האפיפיור התחיל את מכתבו בקביעה שלכס הקדוש יש סמכות מלאה לדון בעניין זה, וכבר היו תקדימים בהם אחרי בדיקת המקרה, הכשירו אפיפיורים אנשים שלידתם לא הייתה כשרה (נולדו מחוץ לנישואין או כתוצאה מיחסי ניאוף), והיו בין המקרים אף אנשים שלאחר טיהור מוצאם עלו למעלת בישופים. מאליו מובן שאם הכשירו אנשים לתפקידים דתיים או ספיריטואלים שהם חמורים יותר, אפשר גם לדון במקרים בהם ההכשר צריך להיות לצורך תפקיד חילוני (סקולרי). מה עוד שהאפיפיור לא מכיר גורם אחר שבידו סמכות להעניק הכשר מעין זה.
בהמשך מציין האפיפיור שבפנייה אליו הסתמכו על היתר שעשה הוא עצמו במקרה של פיליפ השני והמקרה הנוכחי נזקק יותר להיתר מסוג זה כי לפיליפ היה יורש זכר מנישואיו החוקיים ואילו לפונה אין יורש מאשתו החוקית.
- אבל, יש הבדלים בין המקרים
- המלך פיליפ הופרד מהמלכה אינגבורג בתוקף החלטה של ארכיבישוף ריימס ואילו אתה, גיום, גירשת את אשתך בשרירות לב
- המלך לקח אישה אחרת ונולדו לו תאומים עוד לפני שהגיע אליו האיסור לשאת אישה אחרת ואילו אתה נישאת לאחרת תוך זלזול בכנסייה, ולכן ספגת עונש מטעם הכנסייה
- המלך העלה נגד הנישואין טענה של קרבת משפחה ואתה לא העלית טענה שיש בה לפסול את הנישואין. אם מקבלים את הטיעון של קרבת משפחה מסתבר שהמלכה אינה אשת המלך ונישואיו האחרים הם חוקיים והילדים חוקיים ואילו לך אין טענה שהילדים נולדו כילדים חוקיים.
- המלך הוא שליט טמפורלי עליון, ואין מעליו סמכות חילונית, גם לא קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולכן יכול הוא לפנות אל האפיפיור מבלי לכפור בסמכות חילונית שמעליו (rex superiorem non recognoscens in regno suo est Imperator), ואילו אתה אינך מלך וכאן שאתה כפוף לסמכות חילונית גבוהה ממך, לכן אינך רשאי לפנות אל האפיפיור מבלי הסכמת העליונים ממך.
לנושא סמכותנו להחליט - ישו כתב "תנו לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר לאלוהים" (מתי כ"ב 21, מרקוס י"ב 17, לוקאס כ' 25). אולם אני האפיפיור, יורשו של פטרוס, עליו נכתב אצל מתי " אתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל מה שתאסר על הארץ יהיה אסור בשמים, וכל מה שתתיר על הארץ יהיה מותר בשמים" (מתי טז 19), לכן כממלא מקום, אם נדרשת החלטה בעניין קשה או סתום, יש לפנות לשיפוטו של הכס האפיפיורי. ובנושא זה גם נאמר " האם אינכם יודעים שאנחנו נשפט מלאכים? כל שכן דברים השייכים לחיי יום יום! " (האיגרת הראשונה אל הקורינתים ו, 3).
לפיכך החלטנו שיש להכשיר את בניו של המלך שכבר מההתחלה היה ספק האם הם חוקיים או לא, ואילו במקרה שלך, גם החוק הקנוני וגם התורה מתעבים ילדים שנולדו כתוצאה מניאוף " לא יבוא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל יהוה" (דברים, כ"ג 2), וגם החוקים החילוניים דוחים אותם מלקבל את ירושת אבותיהם, ולכן החלטנו לדחות את עתירתך.
תיעוד
דקרטל זה נשלח, יחד עם בולות ודקרטלים נוספים לאוניברסיטת בולוניה, נשמר שם כחלק מהאוסף " tam in iudiciis quam in scholis" והפך לחלק מהחוק הכנסייתי(אנ') למשך מאות שנים.
קישורים חיצוניים
