פנינה אלדר (נולדה ב-1934 בארגנטינה) היא עובדת סוציאלית ישראלית, ממקדמי שיטות טיפול ושיקום אלכוהוליסטים בישראל, ומייסדת האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל.
ביוגרפיה
אלדר נולדה בארגנטינה ועלתה ללא משפחתה לישראל ב-1955. התגוררה בקיבוץ בחן, נישאה, ובהמשך נולדו לה 4 ילדים.
ב-1957 עברה עם בעלה לבאר שבע, שם החלה ללמוד ב"מכון להכשרת עובדים סוציאליים", ובמקביל עבדה במחלקה לעובדים סוציאליים. בנוסף שימשה כחברת מזכירות ב"התאחדות עולי אמריקה הלטינית" וסייעה בקליטת עלייה. ב-1962 הצטרפה לבעלה לשליחות בבואנוס איירס, שם מונתה למנהלת המחלקה הסוציאלית של הקהילה היהודית בעיר, הקימה איגוד עובדים סוציאליים של הקהילה, וכן הקימה ארגון גג של הקרנות והמוסדות של הקהילה.
עם חזרתה לישראל עבדה כעובדת סוציאלית בעיירות פיתוח. ב-1966 מונתה למנהלת השירותים הסוציאלים של בית החולים לילדים נכים של איל"ן, שם פעלה לקידום שיקומם של המטופלים במוסד במטרה להוציאם במהרה להתמודדות עצמאית בקהילה. ב-1970 הצטרפה לשליחות נוספת של בעלה בדרום אמריקה - בצ'ילה, שם למדה לתואר שני בחינוך בריאות הציבור וכתבה עבודת תזה על אלכוהוליזם.
כשחזרה לישראל, ב-1973, מונתה למפקחת תחום ילד ונוער במשרד הסעד במחוז ירושלים והדרום. במסגרת עבודתה שמה לב שילדים רבים הוצאו מבתיהם על ידי משרד הסעד למשפחות אומנה ולמוסדות, בשל בעיות אלכוהוליזם של אחד ההורים, שהביאו לאבטלה ואלימות שלו כלפי בני המשפחה. בכך הייתה מהראשונים שחשפו את בעיית האלכוהוליזם בארץ. אלדר התנגדה לפתרונות שהציעה המדינה בתקופה זו במצבים אלו - סיוע כספי לבת הזוג ולילדיה, מימון אחזקת הילדים במוסדות, ובמקרים חמורים אשפוז של ההורה האלכוהוליסטי במוסדות ללוקים בנפשם. היא החלה לפתח ולקדם שיטת טיפול שונה באלכוהוליסטים - בתוך ביתם ובסיוע המשפחה והקהילה.
ב-1974 הקימה לראשונה בישראל תחנה ניסיונית לגמילה מאלכוהול, בבית שמש. בעקבות ההצלחה בקרב המטופלים הראשונים שלה, ששוקמו במסגרת הקהילה, הוקם במשרד הסעד "השירות לטיפול באלכוהוליסטים". ב-1976 הקימה אלדר את "האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל", שפעלו בה מגוון אישי ציבור. במסגרת האגודה הקימה מחלקת מחקר לגבי פתרונות לבעיית האלכוהוליזם בישראל, וכן מחלקת הסברה ומניעה. בנוסף ניסתה לקדם חקיקה בכנסת בנושא האלכוהול.
ב-1980 קיבלה מלגה ללימודי המשך בתחום הטיפול באלכוהוליזם, באוניברסיטת רטגרס בניו יורק.
לאורך שנות פעילותה במשרד הרווחה כראש היחידה לגמילה מאלכוהול,[1] עד 1988, הקימה עוד 9 מרכזי גמילה והכשירה אנשי צוות רבים שפעלו בשיטת השיקום שפיתחה. אחד מהמרכזים שהוקמו היה מעון גמילה אשפוזי בתנאי פנימייה, הראשון בארץ, אותו ניהלה 9 שנים. מרכז טיפולי נוסף שהקימה היה הוסטל שיקומי לאלכוהוליסטים בודדים וחסרי דיור ותעסוקה. אלדר גם לימדה וסייעה לאורך השנים לאנשי מקצוע אחרים להקמת מרכזי טיפול באלכוהוליסטים בדרום אמריקה (בהונדורס, אקוודור, גואטמלה, בוליביה וארגנטינה).
ב-1991 החלה לעסוק בתחום התמכרויות נוסף - הימורים כפייתיים, והייתה מהראשונים שחשפו וחקרו תחום זה בישראל. באותה שנה הקימה את "מכון אלדר"[2] לטיפול בהתמכרויות, והתמחתה בין השאר בגמילה מהימורים. במכון החלה להציע טיפולים אישיים, משפחתיים וקבוצתיים בתחום ההתמכרויות. לאורך השנים השתתפה בהשתלמויות וכנסים בינלאומיים בתחום זה. כן הקימה את "העמותה למניעת הימורים כפייתיים בישראל", שמרכזת פעילות התנדבותית של בני משפחות של מהמרים ואנשי מקצוע. בשנת 2000 ערכה סקר ראשון בתחום זה, בשיתוף מכון הסקרים "דחף" של מינה צמח, ובו עלה בין השאר כי אחוז גבוה מבני הנוער המהמרים הוא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית.[3] ב-2002 ערכה סקר אינטרנט שעסק בהימורים בקרב קשישים בישראל. באותה שנה גם הגישה הצעה ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להקצאת כספים מתוך רווחי הגרלות מפעל הפיס לפעילויות הסברה ומניעה של הימורים, ותרמה לקידום חוק הגבלת גיל ההימורים שהוגש לכנסת.
לקריאה נוספת
- צפורה רומן, "צעירים עוזבים את הסמים ומתחילים להתמכר לאלכוהול". ידיעות אחרונות, 12 באוקטובר 1976
- תמר מרוז, "אלכוהוליסטים". הארץ, 27 בפברואר 1976
- "המאבק המוזר על מרכז הגמילה". לאשה, 14 באוגוסט 1978
- חיים הנדוורקר, "כוסית ועוד". הארץ, 10 בנובמבר 1979
- צפורה רומן, "במהמורת ההימורים". לאשה, 15 ביוני 1992
- ישראל שקד, "קלף משוגע". מעריב, 28 ביולי 1993
- יונתן הללי, "על כל הקופה". מעריב, 13 בינואר 1994
- שרון סגל, "לא יכולים בלי זה". ערי המפרץ, 12 באוגוסט 1994
- Ruth Beker, "An addiction that's all in". The Jerusalem Post, 10-3-95
- פנינה אלדר, "הימורים בקרב בני נוער בישראל". העמותה למניעת הימורים כפייתיים בישראל, 1 ביולי 2002
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
