פלורסטאן הראשון, נסיך מונקו (בצרפתית: Florestan I; 10 באוקטובר 1785 - 20 ביוני 1856), היה נסיך מונקו משנת 1841 עד מותו.
פלורסטאן הראשון נולד בפריז ב-10 באוקטובר 1785, לאונור הרביעי, נסיך מונקו ולואיז ד'אומון, בתם של לואי מארי ד'אומון, דוכס אומון השישי ולואיז ז'אן דה דורפור, דוכסית מזארין.
בשנת 1816 התחתן פלורסטאן עם השחקנית מארי קרוליין ז'יבר דה לאמץ, בתם של שארל תומאס ז'יבר דה לאמץ ומארי פרנסואה לה גראס דה ואוברסי, ונולדו להם שני ילדים.
בצעירותו היה פלורסטאן שחקן בתיאטרון "דה ל'אמביגו-קומיק" בצרפת. בשנת 1819 מת אחיו אונור החמישי, נסיך מונקו ללא צאצאים חוקיים, ובעקבות כך עלה פלורסטאן לשלטון במקומו.
בתקופת שלטונו הכוח האמיתי התנהל בידי אשתו מארי קרוליין, אשר הצליחה להביא להקלה במצב הכלכלי הקשה ששרר במדינה, בעקבות מעמדה החדש של מונקו באותה עת כבת חסות של ממלכת סרדיניה, דבר אשר עורר זעם בקרב התושבים וגרם לתסיסה פוליטית ומתח רב בנסיכות. הנסיך פלורסטאן ניסה לבצע רפורמות דמוקרטיות והציע שתי חוקות למדינה, אך אלו נדחו על ידי תושבי הערים מנטון ורוקברון. כאשר הבין פלורסטאן שכל מאמציו ולרצות את התושבים נידונו לכישלון, התכוון הנסיך להתפטר ולהעביר את השלטון לבנו שארל. אך דבר זה היה מאוחר מדי מכיוון שתושבי הערים מנטון ורוקברון התקוממו והכריזו על עירם כישויות נפרדות ממונקו, הם ניסו להסתפח לממלכת סרדיניה אך הדבר לא עלה בידם. בשל כך ביטל פלורסטאן את תוכניותיו להתפטר, והוא נשאר בשלטון.
ב-20 ביוני 1856 מת פלורסטאן בפריז, ובנו שארל השלישי, נסיך מונקו עלה לשלטון במקומו. גם לאחר מותו נשארה מונקו מפולגת עם כאוס רב. בנו שארל הוא זה שהביא בשנות שלטונו לרגיעה ולשיפור המצב במדינה.
בשנת 1816 התחתן פלורסטאן עם השחקנית מארי קרוליין ז'יבר דה לאמץ, בתם של שארל תומאס ז'יבר דה לאמץ ומארי פרנסואה לה גראס דה ואוברסי, ממנה נולדו לו 2 ילדים: