פיל צפון-אפריקני (שם מדעי: Loxodonta africana pharaoensis) הוא ככל הנראה תת-מין קדום של הפיל האפריקאי, או מין נפרד שהתקיים בצפון אפריקה עד היכחדותו בתקופת האימפריה הרומית העתיקה. פילים אלה שימשו כפילי מלחמה במסעו של חניבעל בחציית הרי האלפים בצפון איטליה.
סביבת המחיה הטבעית של הפיל הצפון אפריקני השתרעה ככל הנראה לאורך צפון אפריקה עד חופי סודאן ואריתריאה.
הפיל הצפון אפריקני היה קטן בממדיו מפיל הסוואנה האפריקני וככל הנראה היה בגודל דומה לפיל היערות האפריקני. הוא היווה אוכלוסייה מורחבת של פיל מדברי.
ממטבעות קרתגניים מהתקופה ניתן להסיק כי גובהו ברוחב הכתפיים היה בסביבות 2.5 מטרים. הוא מתואר כפיל בעל אוזניים גדולות וגב קעור הטיפוסיים לפיל האפריקאי המודרני. ניתן להניח כי הוא היה בעל אופי כנוע יותר מהפיל האפריקאי המודרני, מה שאפשר את אילופו, אם כי לא ידוע באילו שיטות השתמשו על מנת לבייתו. קיימת מחלוקת בין החוקרים האם הפיל נשא על גבו אפיריון קרב. על אף התנגדויות השוללות זאת, ראיות מסוימות מצביעות כי פילי מלחמה מסוג זה נשאו על גבם אפיריון בחלק מהקרבות.
לאחר כיבוש סיציליה בשנת 242 לפנה"ס ניסו הרומאים ללכוד חלק מהפילים שננטשו על האי בידי הקרתגנים אך נכשלו במשימתם, פילים אלה היו ככל הנראה מהזן של הפיל הצפון אפריקני, הפיל של חניבעל לעומת זאת היה פיל גדול ממדים במיוחד שזכה לשם סורוס והשתייך ככל הנראה לזן של פיל סורי (Elephas maximus asurus) שנכחד אף הוא.
הפיל הצפון אפריקאי אולף ושימש גם את שושלת תלמי במצריים ההלניסטית.
פוליביוס מתאר את נחיתותו של פיל זה בקרב אל מול הפיל האסייתי הגדול יותר ששימש את הסלווקים.
כתובת תלמאית ששרדה מתארת את שלושת הסוגים של פילי המלחמה שהיו בשימוש בעת העתיקה: הפיל הלובי (הפיל הצפון-אפריקאי), הפיל האתיופי (כנראה הפיל המזרח-אפריקאי) והפיל ההודי. המלך התלמאי התפאר בהצלחתו לאלף את הפילים האתיופיים (שהם קשים ביותר לאילוף).
סבורים כי הפיל הצפון אפריקני נכחד לאחר כיבוש צפון אפריקה בידי הרומאים מאחר ששימש בזירת תחרויות גלדיאטורים שבהם הגלדיאטורים לחמו בבעלי חיים פראיים שבסופן החיות היו מומתות. חוקרים מסוימים סוברים כי אוכלוסיות קטנות של הפיל המשיכו להתקיים עד אמצע המאה ה-19 באזורי החוף של סודאן ואריתריאה אך בימינו נכחדו לחלוטין.
קישורים חיצוניים
.jpg)
