פיגועי הירי בטולוז ומונטובאן במרץ 2012 הם שלושה פיגועי ירי שבוצעו נגד חיילים צרפתים ואזרחים יהודים צרפתים ונגד ישראלים, בערים מונטובאן וטולוז שבחבל מידי-פירנה, בדרום צרפת. בפיגועים נרצחו 7 אנשים, 3 מתוכם ילדים. את הפיגועים ביצע צעיר מוסלמי ממוצא אלג'יראי, מוחמד מראח, שנהרג לאחר מצוד משטרתי.
הפיגוע הראשון בוצע ב-11 במרץ 2012, ובו נורה למוות צנחן צרפתי בטולוז. הפיגוע השני התרחש ב-15 במרץ: שני חיילים במדים נרצחו וחייל נוסף נפצע במרכז מסחרי בעיר מונטובאן, מידי רוכב קטנוע שירה לעברם[1].
ב-19 במרץ ירה המחבל לעבר קבוצת תלמידים בכניסה לבית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר טולוז, ורצח מורה ושלושה ילדים[2].
המשטרה הלאומית בצרפת זיהתה את מוחמד מראח (Mohammed Merah), בן ה-23, כמחבל שביצע את הפיגועים, ונמצא קשר בינו לבין ארגון אל-קאעידה. מראח כותר בדירתו ב-21 במרץ 2012[3] ואחרי מצור בן למעלה מיום[4] נהרג ב-22 במרץ, אחרי שחיילי יחידת RAID של המשטרה הלאומית בצרפת פרצו לדירתו.
ב-11 במרץ נרצח החייל עימאד אבן-זיאטן, בן 30, לוחם צנחנים בצבא הצרפתי, בגדוד הלוגיסטי המוצנח מס' 1 (1er régiment du train parachutiste), כשנורה בראשו מטווח אפס, מחוץ לאולם התעמלות בטולוז. עימאד התכוון להיפגש עם אדם שהיה מעוניין לרכוש ממנו את הקטנוע שלו, אותו אדם היה למעשה המחבל.
ב-15 במרץ, בסביבות השעה 14:00 בצהריים, נרצחו שני חיילים במדים ושלישי נפצע קשה מחוץ למרכז קניות במונטובאן, עיר צפונית לטולוז המרוחקת ממנה 50 ק"מ. הם נורו בעת שניסו למשוך כסף מכספומט. כל החיילים שירתו בגדוד ההנדסה המוצנח מס' 17 (17e régiment du génie parachutiste). ההרוגים: אבל שנוף (Abel Chennouf), בן 24, ורב"ט מוחמד לגואד, בן 23, שניהם ממוצא צפון-אפריקאי. רב"ט לואיק ליבר (Loïc Liber), בן 28, מגוואדלופ, נמצא בתרדמת. היורה נמלט כשהוא רכוב על קטנוע ועוטה קסדה שחורה, כפי שנלכד במצלמות הביטחון.
ב-19 במרץ, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיע המחבל אל כניסת בית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולוז, בו לומדים תלמידים יהודים בגילאי 11 עד 17. המחבל הגיע רכוב על קטנוע מדגם Yamaha TMAX, הוא ירד מקטנועו ופתח באש לעבר הנוכחים, בהם הורים ותלמידים. הקורבן הראשון היה הרב יונתן סנדלר, מורה ישראלי-צרפתי בבית הספר, שנורה למוות מחוץ לשערי בית הספר בעודו מנסה לגונן על שני בניו הצעירים, אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3, שנרצחו אף הם. המחבל המשיך לירות בעודו נכנס לחצר בית הספר ורודף אחרי קורבנותיו אל תוך הבניין. בשלב זה נתקל במעצור והחליף את נשקו מאקדח 9 מ"מ, לאקדח בקוטר 0.45 אינץ' שהיה מוכר למשטרה, מאחר שזוהה ככלי הנשק שהיה מעורב באירועי הירי הקודמים[5][6]. המחבל נתקל במרים מונסונגו בת ה-8, בתו של מנהל בית הספר, וירה בראשה מטווח אפס. מיד לאחר מכן שב לקטנועו ונמלט מהמקום.
המשטרה מיהרה לכתר את השטח ולפנותו, והאבטחה תוגברה סביב בית הספר וסביב מוסדות יהודיים נוספים בצרפת. נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כמו גם מועמדים לבחירות הנשיאותיות בצרפת, הגיעו לטולוז. הנשיא הכריז על דקת דומייה למחרת, בכל בתי הספר בצרפת[7].
הרוגים: 7 בני אדם, שלושה חיילים ממוצא צפון־אפריקאי (עימאד אבן-זיאטן, בן 30; אבל שנוף, בן 24; מוחמד לגואד, בן 23) ו-4 אזרחים יהודים (הרב יונתן סנדלר, בן 30, בניו הקטנים - אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3; מרים מונסונגו בת ה-8). פצועים: רב"ט לואיק ליבר, בן 28, המצוי בתרדמת, ושלושה תלמידים אשר נפצעו באורח קשה.
גופותיהם של האזרחים שנהרגו במתקפה בבית הספר היהודי הוטסו ב-20 במרץ מטולוז לפריז ולאחר מכן מפריז לישראל, שם נקברו בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
כעבור מספר ימים של מצוד, עלתה משטרת צרפת על עקבותיו של המחבל מוחמד מראח, צעיר מוסלמי בן 23 ממוצא אלג'יראי[8]. מוחמד מראח (בערבית: محمد مراح, נולד ב-10 באוקטובר 1988). הרשויות הצהירו כי בכל המתקפות היה מעורב אותו כלי נשק - אקדח בקליבר 0.45 אינץ'. בכל שלוש המתקפות שבוצעו, היורה הגיע ונמלט בקטנוע. דוּוח כי זמן קצר לאחר ביצוע הירי בבית הספר, מראח כבר הושם תחת מעקב משטרתי[9].
בשעות הבוקר המוקדמות, ב-21 במרץ 2012, מראח התקשר לערוץ 24 בצרפת, והודה כי צילם את הרצח שביצע וכי הוא מתכוון לפרסם באינטרנט את הסרטון[10]. באותו זמן, בשעה 03:00 לפנות בוקר, המשטרה הצרפתית ניסתה לעצור אותו בדירתו, ברחוב Sergent Vigné בטולוז. מראח ירה על השוטרים דרך הדלת, ופצע שלושה מהם. 10 דקות מאוחר יותר הגיעו לוחמי יחידת העילית ללוחמה בטרור, יחידת RAID של המשטרה הלאומית, שכיתרו את דירתו, במקביל לניסיונות המשטרה לנהל עמו משא ומתן[11]. שר הפנים, קלוד גיאן, הודיע כי נראה שלמראח אין דרישות מיוחדות. על פי דיווחים שונים, דווח כי מראח חמוש ברובה AK-47, עוזי, אקדחים וכמה רימונים[12]. אמצעי לחימה נוספים נמצאו ברכב שכור מדגם רנו מגאן שחנה ליד הבניין. בניינים סמוכים פונו ובשעות הערב המאוחרות, ב-21 במרץ, פיצוצים נשמעו סביב הבניין ודובר משרד הפנים הצרפתי הסביר כי הכוחות המיוחדים ניסו לשבור את היורה, מאחר שנראה כי אינו רוצה להיכנע. הפיצוצים נמשכו במרווחי זמן קבועים, במטרה להתיש את מראח[13]. אחד משני אחיו של המחבל (עבד אל-קאדר מראח) נעצר[14] ונחקר[15] והוגש נגדו כתב אישום ראשוני בגין סיוע למעשי טרור[16][17]. אם המחבל, זוליכה עזירי, הובאה למקום שבו כוחות המשטרה צרו על הדירה, כדי שתסייע במשא ומתן, אך היא סירבה להתערב, ואמרה שאין לה השפעה על בנה. היא נעצרה ושוחררה.
מראח התפאר באוזני השוטרים, בליל ה-21 במרץ, שהוא הצליח להוריד את צרפת "על הברכיים", ואמר כי החרטה היחידה שלו היא שהוא לא הצליח להרוג יותר אנשים[18][19]. הוא הצהיר כי מניעיו בביצוע הפיגועים היו לנקום את מותם של ילדים פלסטינים (באמצעות התקפה על בית הספר היהודי) ותקיפת צבא צרפת על מעורבותו באפגניסטן. משרד הפנים הצרפתי טען כי מראח היה חבר בארגון Forsane Alizza, שהוקם ב-2010 ומקורב לאל-קאעידה[20].
בשעה 10:30 בבוקר, ב-22 במרץ, הוחלט לעצור אותו. רימונים נזרקו לתוך הדירה, אך לא זכו לתגובה. צוות הפשיטה של יחידת RAID החליטו להיכנס לדירה דרך הדלת, ולאחר מכן באמצעות החלונות והתריסים שהוסרו במהלך הלילה[21]. צוות התפרס עם מכשירים וציוד מעקב באמצעות וידאו כדי לבדוק את החדרים השונים, והמחבל התגלה בחדר האמבטיה. בשלב זה הרוצח יצא לירות צרורות ארוכים ותכופים. שני שוטרים נפצעו. השוטרים השיבו באש וירי צלפים כדי לנטרל אותו. בשלב זה קפץ מראח מהחלון עם נשק בידו והמשיך לירות. הוא נורה בראשו ובבטנו על ידי צלף משטרה, ונמצא מת על הרצפה[22][23]. סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי שלושה שוטרים נפצעו מחילופי האש, אחד מהם נפצע קשה. לאחר מותו של מראח נמצאו בדירתו סרטונים ובהם תיעוד של מעשיו[24].
בעקבות פיגועי הירי העלתה ממשלת צרפת את רמת הכוננות בחבל מידי פירנה, לראשונה בתולדות האזור[25].
מדינות רבות בעולם גינו את הפיגוע ב"אוצר התורה". גינויה של הנציגה העליונה לענייני חוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, בו השוותה לכאורה בין הפיגוע לבין ילדים הרוגים ברצועת עזה[26], עורר כעס בישראל ובקהילה היהודית בצרפת. אשטון התנצלה, פרסמה הבהרה וטענה שדבריה הוצאו מהקשרם.
בעקבות אירועי הירי הועלו קריאות בצרפת להקים ועדת חקירה, שתחקור את התיאום המודיעיני של ארגוני הביון הצרפתיים, ומדוע לא נמנע אירוע הירי בבית הספר[27], לאחר שגם באירועים קודמים בשבוע הקודם היו מעורבים אותם כלי נשק[28][29].
ימים מספר לאחר המאורעות, אורגנו עצרות מחאה ומצעד נגד "הטרור, האנטישמיות והגזענות" שנטלו בהן חלק רבבות משתתפים שקראו לסובלנות, והדדיות בין התרבויות והדתות[30].
לטיפה אבן זיאתין, אמא של קורבן הירי הקימה עמותה לקידום השלום על שמו.
1948–1999 • 2000–2009 • 2010–2019 • 2020–2029