פטריק ג'וזף לוסי (באנגלית: Patrick Joseph Lucey; 21 במרץ 1918 – 10 במאי 2014) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ויסקונסין ה-38 בשנים 1971–1977.
לוסי נולד בלה קרוס, ולאחר סיום לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שירת בתפקידים ממשלתיים ברמה המקומית וברמה המדינתית. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בגיס האפסנאות של צבא ארצות הברית. בשנים 1965–1967 הוא כיהן כסגן מושל ויסקונסין, ובבחירות של 1966 הוא ניסה להתמודד בבחירות על משרת המושל מול המושל המכהן וורן נולס.
בבחירות של 1970 ניצח לוסי, וכיהן כמושל עד 1977, כאשר קיבל את מינויו של הנשיא ג'ימי קרטר לתפקיד שגריר ארצות הברית במקסיקו. כמושל, ניהל לוסי את מיזוג מערכת אוניברסיטאות המדינה של ויסקונסין עם מערכת האוניברסיטאות של ויסקונסין.
בבחירות לנשיאות של 1980 הוא היה שותפו למירוץ של המועמד העצמאי לנשיאות, חבר בית הנבחרים הרפובליקני לשעבר ג'ון אנדרסון. אנדרסון ולוסי גרפו 6.6 אחוזים ממניין הקולות הכללי, תוצאה שהייתה אחת הגורמים להפסדו של קרטר למועמד הרפובליקני רונלד רייגן.
ראשית חייו
פטריק לוסי נולד בלה קרוס, ויסקונסין, כבנם של אלה (לבית מקנמרה) וגרגורי לוסי.[1] הוא גדל בכפר פייריוויל, וסיים ב-1935 את לימודי התיכון בבית הספר קמפיון שבעיירה פררי דו שין הסמוכה.[2] בהמשך הוא למד בסנט תומאס קולג' שבסיינט פול, מינסוטה. במלחמת העולם השנייה התגייס לוסי לגיס האפסנאות של צבא ארצות הברית, ושירת בקריביים עד לשחרורו בדרגת קפטן ב-1945. לאחר המלחמה השלים לוסי את לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסוןף שם קיבל תואר בוגר אוניברסיטה בפילוסופיה ב-1946.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1946 שימש לוסי כשופט שלום בפייריוויל. באותה שנה הוא היה חבר המועצה של בית הספר דה סוטו ושימש כגזבר המועצה. בשנים 1949–1951 הוא כיהן כחבר אספת המדינה של ויסקונסין. בשנים 1957–1963 הוא שימש כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית בוויסקונסין. בבחירות לנשיאות של 1960, היה לוסי עוזרו של ג'ון פיצג'רלד קנדי במסע הבחירות שלו בוויסקונסין.[3]
סגן מושל ויסקונסין
ב-1964 נבחר לוסי כסגן מושל ויסקונסין, וכיהן תקופת כהונה אחת בתפקיד בשנים 1965–1967. באותה תקופה נבחרו המושל וסגן המושל בוויסקונסין בפתקי הצבעה נפרדים, וציבור הבוחרים בחר בלוסי, דמוקרט, כסגנו של המושל הרפובליקני וורן נולס. תיקון לחוקת ויסקונסין שהתקבל ב-1967 איחד את בחירת המושל וסגנו לפתק הצבעה אחד.
ב-1966 התמודד לוסי כמועמד הדמוקרטים למשרת המושל, אך לא עלה בידו להיבחר במקום המושל המכהן נולס. בבחירות לנשיאות של 1968 הוא תמך בתחילה בסנאטור רוברט קנדי, אך לאחר רצח רוברט קנדי הוא החל לעבוד במסע הבחירות של הסנאטור יוג'ין מקארתי. בוועידה הארצית של הדמוקרטים של אותה שנה הוא היה המנהל בפועל של הקמפיין של מקארתי.
מושל ויסקונסין
ב-1970 התמודד לוסי פעם נוספת על משרת מושל ויסקונסין, וניצח לאחר שגרף 54 אחוזים מהקולות. הוא היה מושל המדינה הראשון שנבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים לאחר התיקון בחוקת ויסקונסין של 1967 שהאריך את משך תקופת הכהונה של המושל משנתיים לארבע שנים. ב-4 בינואר 1971 הוא הושבע כמושל, וב-1974 התמודד בהצלחה לתקופת כהונה שנייה. ב-6 ביולי 1977 הוא התפטר כדי לקבל על עצמו מינוי כשגריר ארצות הברית במקסיקו.
מיזוג מערכת האוניברסיטאות של ויסקונסין
אחת היוזמות הביצועיות של לוסי כמושל היה החייאת הרעיון למיזוג שתי מערכות האוניברסיטאות של ויסקונסין, מערכת אוניברסיטאות המדינה של ויסקונסין, ומערכת האוניברסיטאות של ויסקונסין, שעליהם נכללו הקמפוסים במדיסון, מילווקי, גרין ביי וקמפוס אוניברסיטת ויסקונסין-פארקסייד ברסין ובקנושה, וכן שלוחת אוניברסיטת ויסקונסין. הרעיון הוצע לראשונה בשנות ה-40 וה-50 על ידי המושלים אוסקר רנבום ווולטר ג'. קולר הבן.[4]
ב-1971 העלה לוסי את הרעיון שוב, באומרו שמיזוג ירסן את העלייה בהוצאות שתי המערכות, יסדיר את הדרישות ההולכות וגוברות של מערכת החינוך הגבוה מהמדינה, ישלוט בתוכניות מקבילות, וידאג לאיחוד התקציבים. אנשי הסגל האקדמי והסגל המנהלי של קמפוס מדיסון התנגדו ברובם למיזוג, מתוך חשש שצעד זה יקטין את המוסד שלהם שהיה הגדול במדינה. רוב אנשי הסגל האקדמי של אוניברסיטאות המדינה תמך במיזוג, בהאמינם שהמהלך יוסיף יוקרה למוסדותיהם ויוביל לאיזון במימון המדינה.
החקיקה בנוגע למיזוג עברה בקלות באספת המדינה שנשלטה על ידי הדמוקרטים. לאחר תמרונים וצעדי שדלנות רבים, היא גם עברה בהפרש של קול אחד בסנאט המדינתי שהיה בשליטת הרפובליקנים. עד 1974 הושלם יישום המיזוג. "היה עלי לנהוג ביד קשה - ללא מיזוג, אין תקציב", אמר לוסי בראיון שנתן לאחר תום כהונתו כמושל.
הישגים נוספים כמושל
לוסי גם המליץ על מימון נוסף של המדינה לתיירות, שדרבנה את הפיתוח ברחבי ויסקונסין. שתי דוגמאות לכך היו הרחבת מערכת הפארקים של מחלקת משאבי הטבע של ויסקונסין, ופתיחת אתר הר טלמרק בעיירה קייבל. מאז 1974 אירחו העיירה וההר את אירוע הסקי השנתי, שהיה מרוץ הסקי הגדול באמריקה הצפונית. לוסי מינה מספר צוותי משימה כדי לדאוג לצורכי המיעוטים, כולל ועדת החקירה של המושל לבעיות הקהילות דוברות הספרדית בוויסקונסין, שזיהתה חוסר בתוכניות שידאגו לגישה לחינוך, בריאות, דיור ותעסוקה של אמריקאים-מקסיקנים ושל מהגרים מפוארטו ריקו במדינה. באותה תקופה היו יותר מ-30,000 אמריקאים-מקסיקנים שהתגוררו בוויסקונסין, כשמחצית מהם התגוררו במילווקי, ופחות מעשרה מהם למדו באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי.
לאחר כהונתו
במרוץ שלהם לנשיאות ב-1980 זכו אנדרסון ולוסי ל-5,719,439 קולות (כ-6.6 אחוזים), זאת על אף תחזיות של 25 אחוזים בסקרים המוקדמים ועימות בחירות נמרץ של אנדרסון מול רונלד רייגן.
בספטמבר 2009 הוצב על ידי האגודה ההיסטורית של ויסקונסין ציון דרך היסטורי לכבודו של לוסי בפייריוויל.[5]
ב-2011, לוסי, על אף היותו דמוקרט, שימש כיושב ראש שותף במסע הבחירות של דייוויד פרוסר למשרת נשיא בית המשפט העליון של ויסקונסין. ב-31 במרץ הוא התפטר מתפקידו במטה הבחירות של פרוסר, ועבר לתמוך בג'ואן קלופנבורג, ביחסו את החלטתו ל"חולשה מטרידה וחוסר נימוס" של פורסר, ובמקביל הוא שיבח את קלופנברג על "[הקפדה] לאורך כל מסע הבחירות על שוויון נפש ואי-מפלגתיות ו[הפגנת] מזג שיפוטי מבטיח ורב חסד, אפילו בלהט של מסע הבחירות הסוער".[6]
באוקטובר 2013 נקרא קטע הדרך בין פייריוויל ופררי דו שין של כביש 35 "כביש המושל פטריק לוסי" לכבודו.[7]
פטריק לוסי נפטר במילווקי ב-10 במאי 2014, בגיל 96. הוא נטמן בבית הקברות הולי קרוס שבעיר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1760-1761
- Dennis L. Dresang, Patrick J. Lucey - A Lasting Legacy, Wisconsin Historical Society Press, 2020.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
