עמנואל לורנץ פיליפ (באנגלית: Emanuel Lorenz Philipp; 25 במרץ 1861 – 15 ביוני 1925) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ויסקונסין ה-23 בשנים 1915–1921.
ראשית חייו
עמנואל פיליפ נולד בעיירה הוני קריק שבוויסקונסין כבנם של סבינה (לבית לודוויג) ולוצי פיליפ, שניהם מהגרים משווייץ. הוא התחנך בבתי ספר מקומיים ועבד כמפעיל טלגרף ברכבת בעיר בארבו שבוויסקונסין לפני שהיה למפעיל טלגרף וסוכן עבור חברת הרכבות שיקגו וצפון המערב בעיר לודי.[1]
פיליפ עבד גם עבור המערכת הטרנס-יבשתית גולד (Gould transcontinental system) וכמנהל במבשלת הבירה שליץ.[2]
ב-1887 נשא פיליפ לאישה את ברתה שווקה, ולשניים נולדו שלושה ילדים. בנם, סיירוס ל. פיליפ, שימש כיושב ראש המפלגה הרפובליקנית בוויסקונסין.
בעת שהיה מנהל בחברת עצים במיסיסיפי בשנים 1894–1902, ייסד פיליפ שטח גלילי בשם פיליפ במחוז טאלאהאצ'י שבמיסיסיפי. ב-1903 הוא רכש את חברת יוניון להובלה בקירור בסנט לואיס, וארגן אותה מחדש כחברת יוניון להובלה בקירור של ויסקונסין לאחר שעבר למילווקי.[3]
קריירה פוליטית
פיליפ החזיק בכמה משרות פוליטיות בוויסקונסין. הוא שירת יחד עם רוברט לה פולט כיושב ראש הוועידה של מחוז מילווקי, לפני שנקלע עמו לחילוקי דעות בנוגע לפיקוח על הרכבות.[2] בשנים 1909–1914 הוא היה נציב משטרת מילווקי.
כאיש האגף השמרני של המפלגה הרפובליקנית, כתב פיליפ, יחד עם אדגר ורלוק ב-1910 את הספר "רפורמה פוליטית בוויסקונסין: סקירה היסטורית של נושאי הבחירות המקדימות, המיסוי והפיקוח על הרכבות".[4]
מושל ויסקונסין
ב-1914 נבחר פיליפ כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל ויסקונסין. הוא ניצח בבחירות הכלליות של אותה שנה ונבחר לשתי תקופות כהונה נוספות. הוא כיהן כמושל ויסקונסין ה-23 בשנים 1915–1921.[5]
במלחמת העולם הראשונה הואשם פיליפ על כך שהחזיק בנאמנות כפולה לארצות הברית ולקיסרות הגרמנית, זאת בשל התנגדותו הפוליטית למלחמה. בתקופת כהונתו כמושל חוותה ויסקונסין את עלייתה של סיעת המתנגדים לאמריקאים ממוצא גרמני, שכונו "היפר-פטריוטים". הוא המשיך והצליח להיאבק בהיסטריה האנטי-גרמנית במדינה.[6][7]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, שב פיליפ לעסקיו הפרטיים. הוא ניהל שתי חוות לדוגמה והיה חבר במועצת המנהלים של אוניברסיטת מרקט.[1]
עמנואל פיליפ נפטר במילווקי ב-15 ביוני 1925, בגיל 64. הוא נטמן בבית הקברות פורסט הום שבעיר.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים