לפוקס טרייר רגליים ארוכות ושריריות, חזה עמוק וגוף צר. יש לו צוואר ארוך, אף ארוך וגבוה ואזניים מקופלות קדימה. זנבו של הפוקס טרייר יחסית קצר וגבוה. לפוקס טרייר אין תקן לצבעים, אולם הצבע הלבן חייב להיות הדומיננטי בכלבים גזעיים. ניתן למצוא בנוסף גוונים של חום, שחור, קרם ואפילו כחול.
קיימים שני סוגים של פוקס טריירים: פוקס טרייר חלק שיער ופוקס טרייר מסומר שיער ששונים רק בפרווה. הפוקס טרייר משמש לציד שועלים. הוא מסוגל להיכנס לתוך מחילות ועל אף גודלו הקטן הוא חזק מספיק כדי להרוג שועל. הפוקס טרייר משמש גם להברחת שועלים מהמחילות, לעיתים תוך עבודה משותפת עם כלבי פוקס האונד.
היסטוריה
מוצאו של הפוקס טרייר הוא בבריטניה, במאה ה-17. קיימת הסברה כי נעשה שימוש בהכלאות של האונדים קטנים כגון תחש, ביגל ופוקס האונד ביחד עם טריירים מסומרי שיער כדי ליצור את הפוקס טרייר מסומר השיער. כ-20 שנה לאחר הופעת הפוקס טרייר מסומר השיער הופיע הפוקס טרייר חלק השיער. הגזע הוכר על ידי ה-UCI ב-1876.
אופי ומאפיינים
פוקס טרייר הוא ידידותי, אינטליגנטי וקל לאילוף. עם זאת, הוא נחשב לעקשן ודומיננטי, שנוהג לבדוק את הגבולות של הבעלים, פעלתן, ועם יצר משחק מפותח. יש לו נטייה לעקוב אחרי גופים בתנועה כמו מכוניות, רוכבי אופניים וחתולים, והוא נהנה לרדוף אחריהם. ללא אילוף מסודר, הוא עלול להיות תוקפן גם כלפי בני משפחה. לאחר אילוף, ואם מאפשרים לו לפרוק את הצורך בפעילות גופנית קבועה, זהו כלב בית ומשפחה אידיאלי, ידידותי ואוהב משחק, שמתאים לסביבה עירונית.[1][2]
הפוקס טרייר כמעט שאינו משיר את פרוותו ולכן הוא נחשב לכלב היפואלרגני, ומתאים גם לאנשים הסובלים מאלרגיה.[3][4]
תוחלת חיים ובעיות בריאות
פוקס טריירים חיים כ-15 שנים בממוצע.
בעיות בריאות נפוצות בגזע זה הן, חירשות (בעיקר בכלבים לבנים לחלוטין או כמעט לחלוטין), קטרקט, ונטייה לפריקה של הכתף.