הפגוניה הערבית (שם מדעי: Fagonia arabica) היא בן-שיח מסוג פגוניה ממשפחת הזוגניים, הגדל בעיקר בערוצים חוליים במדבר. היא נפוצה בצפון אפריקה ועד מערב אסיה. הפגוניה הערבית פורחת מאפריל עד יוני. יש לה ענפים זקופים וירוקים, המתנשאים לגובה של 18–27 ס"מ, ושחלה מחומשת שהופכת לפרי. הפרח שלה הוא בעל חמישה עלי כותרת סגולים, ובמרכז הכותרת יש עשרה אבקנים צהובים. עליה תלתניים והגבעול עגול. הפגוניה הערבית אחרי הפגוניה הרכה, היא השכיחה מבין מיני הפגוניה במדבר.[1][2][3]
מקומות ותנאי גידול
שמו של הצמח מעיד על יחסו למדינות ערב, מקום הגידול שלה. היא שכיחה בכמה בתי גידול במדבר, ונחשבת לצמח חולות. הפגוניה גדלה על אדמה שהיא חול מיוצב או על שדות חול מעורבים בלס או על אבני גיר, במקומות הרריים ובדרום הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ואסיה כגון פקיסטן, אפגניסטן והודו.[4][3][1]
הפגוניה הערבית בישראל
מקומות תפוצותיה בארץ הם בעיקר בצפון הנגב, בהרי אילת, מדבר יהודה, בקעת ים המלח והערבה. פריחת הפגוניה בארץ היא בעונות המעבר, האביב והסתיו.
שימושים
לפי הרפואה העממית הנהוגה באישורים מסוימים באסיה ובאפריקה, הפגוניה הערבית משמשת כתרופה למספר מחלות, החל מבעיות בקיבה ועד לטיפול בסרטן. רפואה זו מייחסת לצמח זה מגוון יכולות מרפא, כאשר כל חלק בפרח משמש כתרופה לבעיה רפואית אחרת. עלי הפגוניה הערבית יכולים לשמש כפלסטרים ולחיטוי הפצע, בנוסף לכך היא חומר משתן, תרופה מכייחת[5] בטיפול נגד חום, אסתמה, שיעול, הפרעות בכבד ובמחלות קיבה. יתרה על כך מייחסים לפגוניה סגולות בטיפול ברקמות, בקירור העור ובטיפול בתשישות.[4][2] צמח זה כמעט אינו בשימוש בישראל.[2]
מחקרים
מאות מחקרים נעשו על הפגוניה הערבית, החל מקדחת ועד לסרטן, כולם מוצאים את הריפוי בצמח המרפא הזה. הודות למחקרים שנעשו מספר שנים, החוקרים הגיעו למסקנות בנוגע לסגולותיו של צמח והיום יש מידע רב על הצמח ופרטים על היכולות השונות שלו. יתרה על כך מפני שהצמח נעשה שימושי מאוד בקרב אנשים רבים, המחקרים נהיו נרחבים, והמדענים אשר מגלים כל יום דבר חדש על היכולות שלו מאמינים שצמח המרפא הוא העתיד.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
