עמנואל לופטגלס נולד בשנת 1896 בעיירה חוצ'ניאה שבפולין הרוסית, והתחנך בגרמניה. למד בבית הספר הגבוה לאמנות בלייפציג ועיצוב במה בבית הספר לציור בוקסטהודה (Buxtehude) בעיר.
בשנים 1915–1926 פעל כמעצב במה להצגות התיאטרון העירוני ולאופרה של המבורג.
בהבימה עיצב תפאורות לעשרות הצגות. הוא היה הראשון שהשתמש בארץ בבמה מסתובבת ובהקרנות קטעי סרטים ושקופיות על במות התיאטרון. במשך 25 שנה היה לופטגלס מעצב התפאורות המקצועי היחידי בארץ. סגנונו היה פיוטי ומלא דמיון.
הוא חקר את טכניקת הציור של הציירים הפלמים האחים ואן אייק ויישם אותם בציורי השמן שלו. פרסם ספר בגרמנית על יאן ואן אייק וג'ורג'ו וזארי בשם "ואן אייק וואסארי לאור עובדות חדשות" (תל אביב 1965).
הוא צייר את נופי הארץ וסצנות מהתנ"ך.
לופטגלס נפטר ב-1958. הניח את אשתו, מלכה, ובת: אורה וֶרְסֶס (נולדה ב-1930; אברהם, בעלה, היה דודנו של שמואל ורסס[2]).
בת אחיו, רחל לופטגלס-פן, הייתה אשתו השלישית והאחרונה של אלכסנדר פן.[3]
לאחר מותו נערכו מספר תערוכות מציוריו: 1959 (בית הבימה, תל אביב), 1964 ("תערוכת זכרון", ציורי שמן וסקיצות להצגות תיאטרון; ביתן האמנים, תל אביב), 1978 ("עמנואל לופטגלס: רישומי תיאטרון וציורים"; ספריית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב[4]), 2001 ("עמנואל לופטגלס: ציורי שמן ומתווים לתיאטרון"; אצר: ד"ר אליק מישורי; בית ביאליק, תל אביב) ו-2006 ("עמנואל לופטגלס: התנ"ך בראי עבודותיו"; אצר: ד"ר פאול ליבוביץ; מוזיאון בית התנ"ך, בית דיזנגוף, תל אביב).
Emanuel Emanuel, Van Eyck und Vasari im Lichte neuer Tatsachen. die Aufdeckung des Van Eyck Geheimnisses in dem Berichte Vasaris, Tel-Aviv: Maor-Verlag, 1965.
קטלוגים
עמנואל לופטגלס: תערוכת זכרון, 18 אפריל – 3 מאי 1964, ביתן האמנים ... תל אביב, תל אביב: אגודת הציירים והפסלים בישראל, 1964.
עמנואל לופטגלס: ציורי שמן ומתווים לתיאטרון; אוצר התערוכה: אליק מישורי; הפקת הקטלוג: מני ורסס, תל אביב: בית ביאליק, 2001.
^מני ורסס, דוד שלי שמואל, בבלוג "על רצפת חדר העריכה", בפוסט-מגזין "במחשבה שנייה", 19 באוקטובר 2010.
^חגית הלפרין, צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד; תל אביב: המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץ-קיפ – אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 95.