בילדותו למד גרוס נגינה בכינור ובגיל 11 עבר לויולה. הוא למד אצל דוד חן וחיים טאוב והשתלם אצל טביאה צימרמן בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין. גרוס הוא בוגר יחידת הנגנים הצעירים של המרכז למוזיקה ירושלים. את שירותו הצבאי עשה כמוזיקאי מצטיין. בשנת 1996 זכה בתחרות בראון־רוג'ר זיגל לוויולנים.[1] בשנת 2007 זכה בפרס גוטסמן לוויולנים בתחרויות האביב במוזיאון תל אביב לאמנות. גרוס היה חבר מייסד בהרכב הקאמרי הרביעייה הירושלמית, שזכה להכרה בינלאומית. לרביעייה הירושלמית ניתן מראשית דרכה חוזה הקלטות אקסקלוסיבי עם חברת ההקלטות "הרמוניה מונדי" והקלטותיהן זכו לפרסים שונים, ביניהם פרס הקאמרי של המגזין המוזיקלי של ה-BBC וכן פרס מטעם ECHO לשנת 2009.
בפברואר2009 התמודד גרוס על משרת הוויולן הראשי של הפילהרמונית של ברלין והתקבל כוויולן הראשי של התזמורת בשנת 2010.[2] יחד עם נגן הבסון מור בירון והכנר גיא בראונשטיין, גרוס הוא הנגן הישראלי השלישי שצורף לתזמורת של ברלין. לאחר תקופת מבחן משרה זו הוענקה לו באורח קבע, כמינוי ללא הגבלת זמן. גרוס הופיע כסולן עם שורה של תזמורות סימפוניות. כן הוא ניגן בהרכבים קאמריים שונים.
גרוס מנגן בוויולה שבנה גספארו דה סאלו במאה ה־16.[3] כלי נדיר זה ניתן לו בהשאלה לכל חייו מאוסף פרטי, כהוקרה על הישגיו המוזיקליים.[דרוש מקור]