ד"ר עזרא דניאל שבט (Ezra Chwat) (נולד ב-2 בספטמבר 1960) הוא חוקר ספרות רבנית, ביבליוגרף ומרצה, בעל הבלוג "גילוי מילתא בעלמא".
ביוגרפיה
השכלה
עזרא שבט נולד בי"ב בשבט ה'תש"כ בקנזס, אביו משולם היה מנהל בית ספר יהודי ואמו עובדת סוציאלית, בצעירותו למד במתיבתא אור תורה, בשנת תשל"ח עלה לישראל ולמד בישיבת ההסדר הר עציון בה המשיך גם לאחר נישואיו בכולל של הישיבה שם למד אצל הרב אהרן ליכטנשטיין, את לימודיו בישיבה עשה בד בבד עם לימודים במכון להכשרת מורים על שם הרצוג, במכון קיבל תעודת מורה בכיר. בשנים אלו לימד בישיבת הר עציון.
בין השנים תשמ"ז–תשמ"ח למד לתואר ראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת ניו-יורק, והתחיל לעסוק בחקר כתבי יד רבניים. בין השנים תשמ"ט–תש"ן השלים תואר שני בהצטיינות במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, בין השנים תשנ"א–תשנ"ה כתב את עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת פרופסור שלמה זלמן הבלין, על מפרשי הרי"ף,[1] כולל ההדרת הפירוש להלכות נשים לתלמיד הרא"ש.
קריירה אקדמית
בין השנים תשמ"ו–תשמ"ח עסק בעבודת מחקר עבור מכון וולקני בהתאקלמות גידולים ניסויים בהרי יהודה, בין השנים תשמ"ח–תשנ"ב עבד במכון שאול ליברמן בפרויקט "Databank" לשמירת להעתקה דיגיטלית של נוסח כתבי יד תלמודיים במחשב, בתשנ"א עבד כאחראי על מערכת בחינות הבקיאות והביבליוגרפיה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, בין השנים תשנ"ב–תשנ"ח עבד במכון התלמוד הישראלי השלם, בזיהוי ומיון של כתבי יד רבניים – מחקר באלפי כתבי יד וקטעי גניזה והקמת מאגר מידע מקיף של כתבי יד, המכיל 13,500 רשומות מתוארות.
בתשנ"ה שימש כמרצה בקורס "תלמוד למתחילים" באוניברסיטת בן-גוריון, בין השנים תשנ"ז–תשנ"ט שימש כמרצה בשני קורסים לתואר שני במכללת טורו קולג', בתשס"ב ערך את אוסף הגניזה עבור אוניברסיטת פנסילבניה בין השנים תשס"ג תשס"ה עסק באיסוף וסידור קטעי רי"ף שבגניזה עבור פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
עיסוקו העיקרי של שבט הוא החל מתשנ"ח במכון לתצלומי כתבי יד עבריים, שבספרייה הלאומית.
שבט שולט בעברית, אנגלית וערבית יהודית, לשבט בלוג בשם "גילוי מילתא בעלמא", המפרסם גילויים ראשוניים ותגליות של קהילת המחקר התורני.
חיבוריו
כמו כן סייע בהכנת מפתח לספר הקבלה לרבי מנחם המאירי מהדורת ש.ז. הבלין, ובספרים: דקדוקי סופרים השלם יבמות ג וגיטין, מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, מבוא לפירוש תלמיד הרא"ש להלכות נשים רבתי, ופירוש תלמיד הרא"ש להלכות קידושין, מהדורת מכון אופק, פירוש רש"י למסכת נזיר, גם עבור מכון אופק, ומשנה תורה להרמב"ם מכתבי-היד המוסמכים עבור המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית.
שבט פרסם עשרות מאמרים במאספים תורניים, מאמריו הגם שהם ביקורתיים ומדעיים, מרבים להופיע בכתבי-עת רבניים, ובכך נהיה לכתובת מרכזית המגשרת בין העולם המחקר האקדמי לעולם המחקר התורני-רבני.
חיים אישיים
שבט נשוי למנוחה לבית קווינט ולהם שנים עשר ילדים ומעל שלושים נכדים, מאז תשל"ח מתגורר שבט בגוש עציון ונמנה עם מייסדי היישוב כרמי צור,[2] אחיו הוא הרב ארי יצחק שבט החוקר את כתבי הרב קוק.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מחקרי מבוא במפרשי הרי"ף – ספריית אסיף
- ^ ביישוב זה מכהן כסגן יו"ר וועדת ביקורת עמותת "צור ישועתי" המופקד על פיתוח מוסדות התורניות באזור, וכיהן בעבר בוועדת חינוך של היישוב
- ^ על הבלוג: עזרא שבט, על אודות יומן הרשת גילוי מילתא בעלמא, פעמים, 128, תשע"א.
