עד מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים היה מחוז מירון אחראי על פעילות הביטחון השוטף בגבול לבנון ממורדות החרמון ועד ראש הנקרה. עם התגברות פעילות המחבלים לאחר המלחמה, חולקה גזרת גבול הלבנון לשתי גזרות חטיבתיות: מחוז מירון שהיה אחראי על הגזרה המזרחית הפך לחטיבה מרחבית 769 ואילו בגזרה שממושב אביבים ועד לראש הנקרה הוקם ביוני 1974 חטמ"ר בירנית (שהפכה בהמשך לחטיבה 300).
מלחמת לבנון הראשונה
ב-6 ביוני החטיבה תחת פיקודו של שאול מופז, הוכפפה לאוגדה 36, על החטיבה הוטל לחצות את הליטני בגשר חרדלה לכיוון רמת נבטיה, אולם עקב מיקוש ומיכשול בצירים, לא הצליחה החטיבה להתקדם לכיוון רמת נבטיה, אולם עם זאת על ידי יצירת רושם שזוהי גזרת המאמץ העיקרי, הקלה מאוד על שאר כוחות האוגדה באזור גשר עקיה.
למחרת ב-7 ביוני לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה החטיבה יחד עם כוח בפיקוד סגן מפקד חטיבת גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר.
באותו ערב הגיעה החטיבה יחד עם שאר כוחות האוגדה לפאתי צידון וחברו לחטיבה 211 שהגיעה מכיוון דרום בציר החוף, ולכוחות אוגדה 96 שהונחתו מהים בשפך האוואלי.
ב-9 ביוני הוכפפה החטיבה בחזרה לאוגדה 91, והוטל עליה לטהר את השטח של מרחב נבטיה, החטיבה השלימה את המשימה במהלך השבוע שלאחר מכן.
מלחמת חרבות ברזל
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל השתתפה החטיבה בהגנה על יישובי קו המגע בעקבות החשש מהצטרפות חזבאללה לפשיטה נוספת בחזית הצפונית. במשך חודשים ארוכים פיקדה החטיבה על כוחות ההגנה.
ב-1 ביוני 2024, נגרם נזק רב למחנה גיבור מפגיעה של רקטת בורכאן ששוגרה מלבנון.[2]
ב-15 בספטמבר 2024 פיזרה החטיבה בדרום לבנון כרוזים הקוראים לתושבים לפנות את האזור. הפעולה נעשתה ללא אישור הפיקוד הבכיר, ובצה"ל הודיעו שיבצעו תחקיר בנושא.[3]
.jpeg){kind=small}
