"עובדה" היא תוכנית תחקיריםאקטואלית, בהנחייתה של אילנה דיין, אשר משודרת ברצף משנת 1993. עד שנת 2017 שודרה בערוץ 2. החל מנובמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות, התכנית עברה להיות משודרת בערוץ "קשת 12".
התוכנית היא היחידה ששודרה בערוץ 2 ברצף מאז הקמת הערוץ המסחרי ב-1993 ועד פיצולו בשנת 2017. במסגרתה משודרות כתבות תחקיר, כתבות דיוקן וחשיפות שונות של תופעות חברתיות ישראליות, הונאות ושחיתויות ותחקירי אקטואליה. התוכנית שודרה עד שנת 2005 בזכיינית "טלעד", למעט עונה אחת ששודרה במסגרת חברת החדשות. ב-2005 פג הזיכיון של טלעד והתוכנית עברה ל"שידורי קשת". לאחר פיצול ערוץ 2, העונה ה-24 משודרת בקשת 12 החל מ-9 בנובמבר2017.
הסרט "קאפו" ששודר בתוכנית זכה בפרס אמי לסרטי תעודה לשנת 2000.[1] באוגוסט 2023 פורסם כי הסרט "הקרב על קייב" סרטו של איתי אנגל, שתיעד את מלחמת רוסיה-אוקראינה מזירת הקרבות בפאתי קייב ושודר במהלך העונה ה-28 של "עובדה", מועמד לפרס אמי הבינלאומי[2].
"עובדה" זכתה בפרס תוכנית האקטואליה או התחקירים הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה לשנת 2009,[3] לשנת 2013, לשנת 2017,[4]לשנת 2019, לשנת 2020[5], לשנת 2021, וכן לשנת 2023[6]. כמו כן זכתה בפרס הכתבה התיעודית הטובה ביותר של הפורום היוצרים הדוקומנטריים לשנת 2018[7], לשנת 2019[8], ולשנת 2022[9].
שידור התוכנית
התוכנית שודרה לראשונה בחודש נובמבר1993 בערוץ 2 המסחרי שזה עתה החל לשדר במסגרת הזכיינית "טלעד". את כל עונות התוכנית הגישה העיתונאית אילנה דיין.
כל עונות התוכנית שודרו באופן קבוע מדי שנה מעונת הסתיו ועד לעונת האביב, להוציא שנה אחת - 2001–2002, בה לא שודרה התוכנית, לאחר 8 עונות, עקב פרישתה של דיין מ"טלעד" ומערוץ 2 לטובת הקמת ערוץ החדשות הייעודי.[10] שנה לאחר מכן, חזרה דיין לערוץ 2 ושבה להגיש את התוכנית.
באותה השנה בה חזרה לערוץ השני, שודרה התוכנית במסגרת חברת החדשות למשך עונה אחת, זאת לאחר שכל העונות הקודמות שודרו באופן רצוף תחת הזכיינית "טלעד". בעונה שלאחר מכן שבה התוכנית לזכיינית "טלעד" לשתי עונות נוספות עד לסיום זכיונה בערוץ 2 בשנת 2005, אז עברה התוכנית ל"שידורי קשת" ובה משודרת מאז שנת 2006.
את כל עונות התוכנית הפיקה חברת החדשות עבור הזכייניות השונות, אך בעונה ה-16 עברה התוכנית להפקה פנימית של הזכיינית "קשת" עקב רצונה של הזכיינית בעיבוי מערך האקטואליה שלה הנפרד מחברת החדשות.
עימותים סביב התוכנית
בעקבות אחדים משידורי התוכנית התעוררו עימותים.
נטען שהתוכנית הייתה פזיזה להגיע להערכות שלבסוף התבררו כשגויות, ואף חרצה את דינם של אנשים עוד בטרם החלה חקירה משטרתית, בעוד שחקירה מעמיקה בהמשך העלתה שהנאשמים בתשדיר היו נקיים מכל רבב. בנוסף, הועלו האשמות שתשדירים בתוכנית היו ערוכים בצורה מגמתית ולא הוגנת, ולעיתים אף מטעה, במטרה להוכיח אשמה בכל מחיר. דבר זה הוביל לאיומים בתביעות על הוצאת דיבה נגד אילנה דיין וזכייניות השידור.
בנובמבר 2004 שודרה בתוכנית כתבה על תקרית שארעה באזור רפיח ובה היה מעורב קצין שנודע כסרן ר', נגדו הוגש ביום שידור הכתבה כתב אישום על הרג נערה פלסטינית לא חמושה. לאחר שסרן ר' זוכה, הוא הגיש כנגד דיין וזכיינית השידור טלעדתביעות על הוצאת דיבה כשבין טענותיו כי הקטעים ששודרו בתוכנית היו ערוכים בצורה מגמתית ולא הוגנת, ולעיתים אף מטעה, במטרה להציגו כאשם. שופט בית המשפט המחוזי בירושליםנעם סולברג קיבל את התביעה, קבע כי דיין וטלעד אשמים בהוצאת לשון הרע מתוך רשלנות ושלא בתום לב והטיל עליהם פיצוי כספי לתובע בסך 300,000 ש"ח, החזר הוצאות משפט לתובע בסך 80,000 ש"ח, הקראת עיקרי הכרעת הדין בתוכנית והבהרה לצופים כי הכתבה ששודרה בשעתו העבירה מסר שגוי לגבי התובע.[11] שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערעורה של דיין התקבל. הפיצוי שהוטל על טלעד הופחת ל-100,000 ש"ח, ובוטל חיובה לשדר הודעת תיקון.[12]
בתחילת שידוריה ב"קשת", בשנת 2006, נוצר סכסוך בין צוות התוכנית, ובייחוד דיין, ובין "קשת", על רקע רצון בכירים ב"קשת" לא לשדר את הכתבה של אנשי הצוות על טיוח בחברת התעופה "ישראייר". לאחר שהודיעו אנשי הצוות כי הם מתפטרים משידורי הזכיינית, החליטו ב"קשת" לשדר את הכתבה, וצוות התוכנית חזר לשידוריו הרגילים.
אחד התחקירים ששודרו בעובדה נגע לניצב משנה יורם לוי, אשר עמד בפני מינוי לתפקיד מפקד היחידה המרכזית במחוז הדרומי של המשטרה. בתחקיר הוטחו בו האשמות חמורות בנושא עסקים פליליים עם גורמים בעולם התחתון. במהלך השידור אמרה דיין שהתשדיר מציג חשדות בלבד ושאין התוכנית מתיימרת לקבוע אם הדברים נכונים, אך העריכה הדרמטית של התשדיר והצורה שבה נאמרו הדברים גרמו לצופים לחשוב שניצב משנה לוי אשם ושהוא עתיד להיות מורשע בבית משפט. חקירה שניהלה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בנושא שללה את הממצאים שהעלה התשדיר, ולוי זוכה מכל אשמה. החקירה של מח"ש סימנה סימן שאלה מעל תחקירה של התוכנית, ביחס לאמינות של עדים שעליהם הסתמכה, סתירות בגרסאות של העד הראשי ועוד. לוי הגיש תלונה במשטרה נגד דיין על הוצאת דיבה והודיע על הגשת תביעה אזרחית. בסופו של דבר, המפכ"למשה קראדי התפטר עקב הדו"ח של ועדת זיילר, בעקבות אותה פרשה. במסגרת פשרה בין הצדדים, ניתן ללוי ראיון נוסף לתוכנית. בפתיח הבהירה דיין כי לוי לא נטל כספים לכיסו וכי לא היה מעורב באופן כלשהו בקבלת שוחד, בניגוד למשתמע מהתחקיר ששודר. כמו כן הוסכם כי מערכת עובדה תכסה את הוצאות הגישור של לוי.[13]
בסוף מרץ 2007 הציגה דיין, בשיתוף עם טוקטלי והתחקירנית שרית מגן, תחקיר העוסק בנשיאמשה קצב. בתחקיר הציגו מתלוננות את גרסתן ביחס לעברות מין שעבר הנשיא. דיין טענה גם כי קצב לווה לתפקיד על ידי בעלי הון והשתתף במסעות הימורים בחו"ל של מקורבו ראובן גבריאלי. פרקליטיו של קצב, עורכי הדין ציון אמיר ואביגדור פלדמן, טענו כי "מדובר בחומרים ממוחזרים ולא נכונים".
בשנת 2014 רשת הישיבות "שובה ישראל" ואיש העסקים בן ציון סוקי הגישו לבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק תביעה לפיצוי בסך 100 מיליון דולר נגד אילנה דיין ו"שידורי קשת", על שידור תוכנית "עובדה" שעסקה בהם וברב יאשיהו פינטו.[14] לאחר שנה וחצי הורה בית המשפט על מחיקת התביעה, בנימוק שאין לו סמכות לדון בה.[15]
במרץ 2015 העניקה "עובדה" במה למאבטח הרמטכ"ל לשעבר ארז אפרתי שהורשע באונס ,[16] וספגה ביקורת על כך.[17]
בינואר 2016 שידרה התוכנית תחקיר המבוססת על ממצאים של ארגון "עד כאן", המתעד פנייה של פלסטיני לפעיל השמאל עזרא נאווי. הפלסטיני אמר לנאווי כי הוא מעוניין לתווך מכירת קרקעות ליהודים. נאווי נראה בתחקיר מעביר למנגנוני הביטחון הפלסטיניים את פרטי המתווך. לדברי נאווי בהקלטה, מנגנוני הביטחון יהרגו את הסוחר והוא התגאה שנהג כך בעבר שלוש פעמים ושאף נאמר לו שהייתה לו יד במותו של לפחות פלסטיני אחד.[18] בעקבות הסערה שפרצה עם התפרסם התחקיר, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית של הפרשה.[19] חוגי שמאל האשימו את אילנה דיין בציד מכשפות.[20] דיין הגיבה על כך: "חברים יקרים, בשמאל, בימין ובמרכז, יש לנו חדשות בשבילכם: אנחנו לא עובדים אצלכם. יש לנו מלאכה ברורה: להביא את הסיפור, לוודא שהוא אמיתי, חדש וחשוב".[21]
ב-14 בינואר 2016 שודרה התכנית 31 הימים של ישי שליסל שעסק בסיפור הרצח במצעד הגאווה בירושלים. התכנית הוסרה מהאינטרנט עקב הפרת זכויות יוצרים[דרושה הבהרה].
ב-2016 שודרה כתבת תחקיר אודות רחבעם זאבי, לאחר שבית המשפט דחה את עתירת משפחתו של זאבי לצו שיאסור את שידור התוכנית. בתחקיר הובאו טענות של נשים, בהן חיילות לשעבר ששירתו תחת פיקודו של זאבי, רבקה מיכאלי שהתארחה במסיבה שערך, ומי שהיה קצין מטה בפיקוד מרכז, על הטרדות מיניות מצד זאבי ואף על אונס.[22] כמו כן הוצגו טענות לגבי קשרים עם העולם התחתון: העבריין טוביה אושרי טען בתחקיר שזאבי ביקש ממנו "לטפל" בכתבת ידיעות אחרונות סילבי קשת, לאחר שפרסמה כתבה ביקורתית אודותיו, ושבעקבות כך הונחה פצצה בפתח ביתה.[23]
