סלים גזלה נולד בעיר חלב שבסוריה. אביו יעקב גזלה היה נגן קאנון מוכר[1][2][3]. בשנת 1934 ניגן בלהקת התיאטרון (בה שר בכרי אל כורדי)[4] וביום חמישי, 5 באוקטובר 1944 הלחין את השיר בהצגה "יד האלוהים" אותו ביצעה הזמרת לור דקאשה באירוע של "איגוד האומנים" בקולנוע הענבר[5].
ביום העצמאות הראשון של סוריה ב-1947 הופיע עם הזמר סבאח פח'רי ועם הכנר סמי שאווה מול הנשיא שוכרי אל-קוותלי, בספריה הלאומית. [1] פחרי הזכיר את סלים גזלה כאחד משני מנהלי להקות הרדיו [6].
בשנות ה-70 לימד מוזיקה ב"קונסרבטוריון הישראלי למוזיקה" בלילינבלום תל אביב במחלקה למוזיקה מזרחית. למדו אצלו הפייטן דוד שירו[8] והזמר ג'ורג' בר[9]
מצוין כמכר ומופיע בתמונה בכתבה על רפיק חזן שהיה גם כן חבר בתזמורת רשות השידור[דרושה הבהרה][10].
תמונת "חלוצי הטאראב"
חלוצי הטראב - חלאב סביב 1932
שנות ה-30–50 היו שנים של "רנסאנס" במוזיקה הערבית אשר התפתחה לכיוונים חדשים ופחות דתיים ובהתאמה גם השתנה מבנה ההרכב המוזיקלי. העיר חלב היוותה בירה תרבותית והנגנים המוכרים בה לקחו חלק פעיל בתהליכים כאשר לא מעט מהם מגיעים מדתות שונות יוצרים סגנון המוכר בשם Qudud Halabiya.
באחת התמונות המפורסמות מהתקופה (סביב 1930 - משוער) מתועדים יעקב וסלים גזלה עם "המאסטרים של מוזיקת הטאראב בחלב" ביניהם: עומר אל בטש, על אל דרוויש, סמי אל שאווה, סובחי אל חרירי ועוד. יעקב גזלה יושב במרכז שורת הנגנים על הקאנון וסלים נמצא מימינו אוחז בכינור.
התמונה המוגדלת מופיעה בטרקלין של איגוד האמנים בחלב ומתחתיה פירוט של המצולמים כאשר יעקב וסלים לא מוזכרים באופן מכוון, ככל הנראה על רקע מוצאם היהודי[3]. לפי פרופ' ג'ונתן שאנון (אונ' NYU אבו דאבי)[11].
משפחה וממשיכי דרך
סלים גזלה ניגן לצד אחיו, נגן הכינור משה גזלה, שניגן בתזמורת הרדיו של חלב ובתזמורת רשות השידור[12]. בנו דוד הוא נגן הקאנון בלהקת "צלילי העוד" וגיסו של הזמר-פייטן משה אליהו.
