סלט אוליבייה (ברוסית: Салат Оливье) הוא סלט תפוחי אדמהרוסי אשר ידוע בעולם על שמו של הטבח לוסיאן אוליבייה, שהיה גם הבעלים והשף של מסעדת הרמיטאז', אחת המסעדות המפורסמות ביותר במוסקבה בשעתה.
לוסיאן הציג מנה זו לראשונה במהלך המאה ה-19 (1860-1861) כאשר הגרסה המקורית הכילה מלפפונים טריים, דגים, וחלקי סרטנים. הגרסאות הסובייטיות מכילות מיונז, תפוחי אדמה, אפונה, ביצים, גזר מבושל, מלפפונים חמוצים, עוף או נקניקיות מבושלות וחתוכות. הכל נחתך לקוביות ומעורבב היטב ומושאר במקרר למספר שעות בכלי סגור. המתכון המוקדם ביותר לסלט זה פורסם במגזין Наша пища (בתרגום לעברית: המזון שלנו) בשנת 1897.
הגרסה הרומנית היא סלט דה בף והספרדית, שפופולרית במיוחד במסעדות הטאפאס של מדריד ואנדלוסיה קרויה אנסלאדייה רוסה וכוללת טונה בשמן, שמפורקת ומשמשת כחלק מרוטב הסלט[1].
סלט מיונז
סלט מיונז או סלט רוסי הוא סלטישראלי שמקורו במטבח האשכנזי, והוא גרסה של סלט המוכר בעולם כסלט רוסי מסורתי, אוליבייה. מרכיביו הבסיסיים הם תפוחי אדמה, גזר ואפונה מבושלים, חתוכים לקוביות, שלאחר שהתקררו מעורבים עם מיונז. יש המוסיפים גם ביצה קשה קצוצה. אצל יהודי רומניה מוסיפים לו בשר עוף מבושל קצוץ ומלפפון חמוץ קצוץ, מחליקים את פני הסלט, מורחים שכבת מיונז עליונה ומקשטים מעליה בפלחי ביצה קשה ובגמבה. הסלט מוגש קר.
גרסה פשוטה שלו - סלט תפוחי אדמה - מכילה רק תפוחי אדמה, בצל יבש או ירוק (או שניהם) ומיונז.
לסלט רוסי המוגש במדינות אחרות מוסיפים לעיתים בשרים קרים נוספים, כגון לשון כבושה, שינקן, נקניקים שונים, לובסטר. מעטרים אותו לעיתים בצלפים ופילטים של אנשובי.
עובדות נוספות
בשנת 2009 החלו בעיתונות הרוסית להתייחס ל"מדד אוליבייה" שמכיל מרכיבי מזון בסיסי לתקופה הזאת המהווה מדד בלתי פורמלי לשווי כוח הקנייה של מטבעות, וגם מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינה, בדומה למדד ביג מק.