סינית מפושטת (בסינית מפושטת: 简化字, פין-יין: jiǎnhuàzì)[1] הוא הכינוי לתקן של מערכת תווים סיניים, המתפרסם ב-"通用规范汉字表", "טבלת התקן הכללי לתווים סיניים" לשימוש בסין היבשתית (中国大陆)[2]. יחד עם הכתב הסיני המסורתי (אנ'), היא אחת משני התקנים הנהוגים בסין לכתיבת השפה המדוברת. הממשל בסין החל לקדם את השימוש של אותיות אלו בדפוס החל משנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לעודד אוריינות[3]. הן נמצאות בשימוש רשמי ברפובליקה העממית של סין, במלזיה ובסינגפור.
בהונג קונג, במקאו ובטאיוואן נהוג השימוש בכתב הסיני המסורתי. בנוסף במרבית קהילות הסינים הגרים מחוץ לגבולות סין מרבים להשתמש בכתב המסורתי.
ניתן להתייחס לסינית מפושטת בכינוי לעיל, "简化字" (ג'יאַן הוּאַה דזה), או לחלופין ב-"简体字" (ג'יאן טי דזה). הכינוי השני מתייחס לפישוט מבנה גוף האותיות, בעוד השם הראשון, הרשמי, מתייחס למערכת המודרנית הנהוגה היום של רשימת תווים רשמית אשר כוללת, על פי הגדרת השליט מאו דזה-דונג בשנת 1952, לא רק פישוט מבני, אלא גם הפחתה משמעותית במספר האותיות הכולל של התקן הסיני[4].
התווים של הסינית המפושטת נוצרו תוך הפחתה במספר הקווים הדרושים כדי לכתוב חלק ניכר מהתווים בכתב הסיני המסורתי. חלק מהפישוטים התבססו על צורות מהקליגרפיה המזרח-אסייתית הפופולרית "草书" (צַאוּ-שוּ, באנגלית: Cursive script). חלק אחר של האותיות פושט על פי כללים "יבשים" שנקבעו לפישוט, לדוגמה החלפת כל המופעים של רדיקל מסוים בתו (תו סיני מכיל בדרך כלל כמה רכיבים המכונים "רדיקלים") ברדיקל פשוט יותר. מספר תווים בעלי היגוי דומה ומשמעות זהה הוחלפו בתו בודד, בדרך כלל הפשוט מביניהם. בנוסף הושארו תווים רבים כפי שהם והם זהים לתווים המקבילים במערכת הסינית המסורתית.
חלק מהתווים המפושטים שונים שוני רב מהתווים שאותם החליפו, בעיקר בשל החלפות רדיקל בצורה אוטומטית. תווים לדוגמה שבהם הוחלף רכיב על ידי סימן פשוט: 对 <-- 對, 邓 <-- 鄧, 观 <-- 觀, 欢 <-- 歡. שינויים מסוג זה גרמו למבקרי הסינית המפושטת לטעון שהיא נראית כמו אוסף של שינויים אקראיים[5]. לעומתם, התומכים בשיטה טוענים שהיא עקבית ומנגישה את השפה באופן ניכר, ובנוסף טוענים כי חלק מן השינויים דווקא חדשניים ומועילים אף על פי שהיו קיימים לאורך שנים במגוון תצורות[6].
סבב שני של תווים שהתווספו לסינית המפושטת היה בשנת 1977, אולם העדכון נמשך ובוטל בשנת 1986 מכמה סיבות, בעיקר עקב הבלבול שיצר והביקורת הקשה מהעם הסיני עצמו שהתקשה להתרגל אליו[7]. עם זאת, הממשל נשאר עם כוונה רשמית להמשיך ולפשט בעתיד.
באוגוסט 2009 החל הממשל אוסף תגובות ציבוריות לרשימה מצומצמת יותר של שינויים[8][9][10][11].
^In his book, 彭小明 fails to understand that 又 is not used as a simplified component 簡化偏旁 or 简化偏方, thus deriding the 'supposedly inconsistent application' of 又 in 欢, 汉, 仅, etc. The author also misrepresents the rationale behind the simplification of 團, as well as cursive-based simplifications. See Chinese Wikipedia's discussion on simplification and explanations in original, official papers such as 简化字总表. 彭小明 (בינואר 2008). 漢字簡化得不償失. Hong Kong: 夏菲爾國際出版公司. ISBN9789629380687. {{cite book}}: (עזרה)
^In '17个角度看到繁简体汉字 (经济观察网)' (part1 and part2), for instance, the scholar 裴钰 praises the simplified character 体 as an ingenious new invention, when in fact it has existed for hundreds of years (see 康熙字典「体」).
^关于《通用规范汉字表》公开征求意见的公告(אורכב 15.08.2009 בארכיון Wayback Machine). Page about the list at the State Language Commission's website, including a link to a pdf of the list. Accessed 2009.08.18.
.svg)
