נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש (אחרי כוכב חמה). מסלולו של נוגה הוא הקרוב ביותר למסלולכדור הארץ (אם כי חמה הוא הקרוב ביותר לכדור הארץ רוב הזמן), וגודלו הוא הקרוב ביותר לגודל כדור הארץ. נוגה הוא כוכב לכת ארצי שהרכבו דומה להרכב כדור הארץ.
המאפיין הבולט ביותר של נוגה הוא החום העצום השורר על פניו, יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש. הטמפרטורה גבוהה מ־C° 500, די והותר על מנת להתיך עופרת. האטמוספירה הסמיכה (פי 50 מזו של כדור הארץ) מסיעה את החום, כך שאין הפרש טמפרטורה משמעותי בין הצד המואר והצד החשוך.
מידע כללי
נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין כוכב חמה לכדור הארץ.
בשל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בקרבת השמש באופק כדור הארץ, ויכול להיראות בבירור רק מוקדם בבוקר, קצת לפני הזריחה, או בערב, קצת אחרי השקיעה, בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור הארץ והשמש.
נוגה בהיר יותר מכל כוכב וכוכב לכת, ולעיתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מזוינת.
זמן הסיבוב העצמי הוא 243 ימי הארץ בתנועה לאחור, כלומר מסתובב ממזרח למערב במקום ממערב למזרח (בדומה לפלוטו ולאורנוס). לא ידוע בוודאות למה נוגה שונה במובן זה. זמן ההקפה (אורך השנה) הוא 224.7 ימי ארץ. לנוגה אין ירחים. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא מעגל כמעט מושלם, עם אקסצנטריות של פחות מ־1%, בשונה משאר כוכבי־הלכת שלהם מסלול אליפטי. הרכב הכוכב סלעי.
במשך שנים ראו בנוגה אח תאום לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת כה דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור־הארץ שהוא 12,756 ק"מ.
העננים הסמיכים המכסים את נוגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש ואפקט חממה חזק, שוררת על פניו טמפרטורה גבוהה בה מים וחומרים ממסים אחרים אינם מתקיימים במצב נוזלי אלא כגז (חלק מהאטמוספירה). בכך נמנעת היווצרות אוקיינוסים וימים, וכן אין משקעים שיוכלו ליצור נחלים או תהליכי בליית סלעים כמו אלה שקיימים על פני כדור הארץ. הגשושיתמגלן הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.
מכדור הארץ רואים את נוגה בשעות משתנות, בתקופות מסוימות לפני השחר ובתקופות אחרות בשעות הערב המוקדמות, אך לעולם לא סביב חצות הלילה. תכונה זו נובעת ממסלולו סביב השמש, שהוא פנימי לזה של כדור הארץ. תופעה זו הטעתה את הקדמונים לחשוב כי נוגה הוא שני כוכבים שונים[1]. נוגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת היחידים שמתנהגים כך, ובתקופה שבה היה מקובל המודל הגיאוצנטרי מסלוליהם דרשו הסברים מסובכים. המודל ההליוצנטרי נותן הסבר פשוט של תופעה זו.
מקור השם
המילה המקראית[2] "נגה" משמעה "זוהר", "זורח", והשם "כוכב נוגה" מתייחס לפלנטה זאת בספרות התלמודית.[3][4] שם נוסף של הכוכב היה "כוכבת". השם "נוגה" ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ.[דרוש מקור]
אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות לכוכב נוגה: ζερούα (zeroua) ו־λουήθ (louēth). שני השמות הם צורת נקבה אך לא ברורה משמעותם והם לא מוכרים מהספרות העברית; נראה שאחד מהם מתייחס לכוכב נוגה ככוכב הערב והשני ככוכב הבוקר, התייחסות מסורתית מוכרת מהמזרח הקדום.[5][3]
בשלהי המאה השלישית לפנה"ס או בראשית המאה השנייה לפנה"ס ככל הנראה נכתב ספר בן סירא, בתקופת כהונתו של הכהן הגדולשמעון הצדיק. בפרק נ' של ספר בן סירא מתואר שיר הלל לשמעון הצדיק. השיר המתואר הוא הבסיס לאחד הפיוטים הכי מוכרים הנקרא "מראה כהן" מדובר בפיוט אותו נוהגות קהילות אשכנז לומר בתפילת מוסף של יום כיפור. בפרק נ' של בן סירא נכתב כי מראהו של הכהן הגדול שמעון הצדיק כל כך מפעים כך – "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן".[6][7][דרוש מקור: לכך ש"נוגה" בהקשר זה מתייחס לכוכב נוגה]
היוונים קראו לכוכב על שם אלת האהבה והיופי, אפרודיטה (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה ונוס (Venus) הרומאית, וזהו שמו הנפוץ של הכוכב ברחבי העולם.
מאפיינים גאוגרפיים
האטמוספירה
תמונת על־סגול מ־26 בפברואר 1979 של ענני נוגהלחץ וטמפרטורה באטמוספירה של נוגההרכב האטמוספירה של נוגה
האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב, דחוסה מאוד וחמה ככבשן. רוב האטמוספירה היא פחמן דו־חמצני, ובשכבות הגבוהות של האטמוספירה מצויה שכבה, אטומה בדרך כלל, של ענני חומצה גופרתית. הכמות העצומה של דו־תחמוצת הפחמן (CO2) באטמוספירה אינה מאפשרת לחום הנוצר מקרני השמש להיפלט לחלל על ידי קרינה תרמית, וכך גורמת לאפקט חממה חזק. אפקט חממה זה מעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ־C° 400 מעל מה שהייתה עשויה להיות ללא הכמות העצומה של הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה, וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של C° 500 במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל כוכב חמה, אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית (2613.9 W/m2 בחלקים העליונים של האטמוספירה ורק 1071.1 W/m2 בפני השטח). הטמפרטורה אינה משתנה באופן משמעותי בין הצד שבו יש יום לצד שבו יש לילה למרות סיבובו האיטי של נוגה (פחות מסיבוב אחד בשנה של נוגה; בקו המשווה פני השטח של נוגה מסתובבים 6.5 קמ"ש בלבד), זאת בשל האינרציה התרמית והסעת החום באטמוספירה הצפופה של נוגה. הרוחות באטמוספירה העליונה סובבות את כוכב הלכת ב־4 ימים בלבד ויוצרות הסעת חום מהירה.
הלחץ בפני השטח של נוגה הוא פי 90 מזה שעל בכדור הארץ. אילו יכולנו ללכת על נוגה היינו נמעכים תחת הלחץ הכבד, השקול ללחץ בעומק של כקילומטר מתחת לפני הים בכדור הארץ, ואם היינו מוגנים בפני הלחץ הכביר - בקושי אפשר היה לנוע דרך אטמוספירה כה סמיכה.
אור השמש על פני השטח של נוגה קלוש בשל מעטה העננים העבה שמחזיר את רוב הקרינה לחלל. כתוצאה מכך נמנע מאור השמש לחמם את פני השטח. האלבדו הבולומטרי של נוגה הוא 60% בקירוב והאלבדו של האור הנראה הוא אף גדול יותר. לכן, על אף שהוא קרוב מכדור הארץ לשמש, פני השטח שלו אינם מתחממים משמעותית מקרינת השמש. ללא אפקט החממה הטמפרטורה על פני נוגה הייתה עשויה להיות דומה לזו שבכדור הארץ.
העננים המורכבים בעיקר מגופרית דו־חמצנית ומעט חומצה גופרתית מכסים את כוכב הלכת כמעט לגמרי ומערפלים תצפיות אל פני השטח. הטמפרטורה בחלקים הגבוהים של עננים אלו היא C° 45− בקירוב, בעוד שהטמפרטורה הממוצעת בפני השטח של נוגה היא C° 464.
יש הסבורים כי מעטפת העננים של נוגה היא הסיבה לטמפרטורה הגבוהה, אך ההפך הוא הנכון. מעטפת העננים מחזירה חלק ניכר מקרינת השמש אל החלל, ומונעת ממנה להיכנס לאטמוספירת הפחמן הדו-חמצני הדחוסה שמתחתיה ולחמם אותה. לולא מעטפת העננים כמות החום הנלכדת בפחמן הדו־חמצני הייתה גדולה פי שניים בקירוב, והטמפרטורה הייתה עשויה להיות גבוהה עוד יותר.
בחלקים העליונים של העננים נושבות רוחות חזקות של 350 קמ"ש. בפני השטח הרוחות איטיות מאוד, לא יותר ממספר קילומטרים לשעה, בשל הצפיפות הגבוהה של האטמוספירה על פני השטח. גם רוחות איטיות אלו מפעילות כמות משמעותית של כוח נגד מכשולים
בשנת 2020 גילתה הדוקטורנטית יון ג'ו לי עדויות לריכוזים גבוהים של גז פוספין בעננים של נוגה, בעוד שלא ידועים תהליכים גאולוגיים או כימיים המתאימים להיווצרות הגז. המדענים העלו השערה שהגז נוצר על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בעננים של נוגה ומייצרים את הגז. מיקרואורגניזמים דומים קיימים על כדור הארץ.
פרסומים מאוחרים יותר הטילו ספק בהשערה זו ואף באיכות הנתונים שהובילו אליה, וייתכן שהחומר שזוהה אינו פוספין אלא גפרית דו-חמצנית.[8][9]
הרכב פנימי
המבנה הפנימי המשוער של ונוס - הקרום (שכבה חומה חיצונית דקה), מעטפת (שכבה אמצעית אדומה) והליבה (שכבה פנימית צהובה) הערה: הצבעים הפנימיים מיועדים להמחשה בלבד
אף על פי שאין מידע ישיר על הרכבו הפנימי של נוגה, הדמיון בגודל ובצפיפות של כוכב הלכת לכדור הארץ מעיד כנראה על דמיון בין נוגה לארץ בנוגע להרכב הפנימי. כנראה גם לנוגה יש ליבה מתכתית של ניקל וברזל, שהרדיוס שלה הוא כ־3,000 ק"מ. ליבה זו נוזלית לפחות בחלקה, והיא מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי עבה.
השדה המגנטי של נוגה חלש מאוד בהשוואה לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש, כנראה בשל סיבובו האיטי שאינו מספיק להניע דינמו פנימי של ברזל נוזלי.
מפה טופוגרפית של נוגה מפיוניר ונוסתמונת ראדאר של פני השטח של נוגה
מפענוח תמונות שסיפקו חלליות מנוגה הסתבר שקיימת פעילות געשית רבה ונמרצת המשפיעה על פני השטח. קרוב ל־90% מפני השטח של נוגה נראים כמורכבים מבזלת חדשה יחסית. מעט מאוד מכתשים של פגיעת מטאורים קיימים, הן בגלל האטת המטאורים באטמוספיה הדחוסה, והן בגלל הפעילות הגעשית שמוחקת פני שטח קודמים, אך קיימים כמה מכתשי מטאורים, שהגדול מביניהם מגיע לקוטר 280 ק"מ. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי געש וזרימה של לבה ופני השטח עתירי מכתשים געשיים, בקעות, מישורים קטנים והרי געש נישאים. מראות הנוף העתיקים ביותר על פניו של נוגה נראים כבני 800 מיליון שנה בלבד ורוב השטח צעיר הרבה יותר, וגילו כמה מיליוני שנים. להשוואה, פני השטח היבשתיים בכדור הארץ הם בני מיליארדי שנים.
על נוגה שני מישורים גדולים. מישור גדול אחד הוא אשתר־טרה שגודלו הוא בערך כגודלה של אוסטרליה ונמצא בחציו הצפוני של נוגה. במישור אשתר־טרה נמצאים ההרים הגבוהים ביותר על פני נוגה הקרויים הרי מקסוול ומתנשאים לרום של 11 ק"מ. המישור הגדול השני הוא אפרודיטה־טרה בחציו הדרומי של נוגה שגודלו בערך כגודלה של דרום אמריקה.
מעבר נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא ליקוי חמה הנגרם על ידי הירח, אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני האסטרונומיה המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת היסט.
המחקר אודות נוגה
ב־1967 חדרה חללית מסדרת ונרה הסובייטית לאטמוספירה של נוגה, ומדידותיה הפכו את המושגים אודות פני השטח של נוגה על ראשם. התגלה שנוגה רחוק מאוד מהתואר "התאום של כדור הארץ" שניתן לכוכב הלכת קודם לכן.
למעלה מ־30 שנה מדענים שולחים גלי מכ"ם לכוכב הלכת נוגה מכדור הארץ, ובאמצעות הגלים החוזרים יוצרים הדמיות תלת־מימד של פני השטח. בשנת 1978 החללית "פיוניר־ונוס" ערכה מיפוי של רוב כוכב הלכת נוגה. ב־1983 הגיעו מיפויי מכ"ם שערכו החלליות הסובייטיות מסוג ונרה. כמה חלליות מסוג זה אף נחתו על פני נוגה ונשרפו.
ב־1989 הגיעה החללית "מגלן" לנוגה. מטרתה הייתה לספק נתונים על השאלה: "מה היה מנגנון שחרור החום בנוגה?" התשובה עדיין לא ידועה בוודאות מספקת[דרושה הבהרה]. עם זאת, נתגלה שבנוגה הייתה וישנה פעילות געשית רבה, ולפעילות געשית זו השפעה נכבדת על עיצוב הנוף של נוגה, נוף הררי מאוד.
ונרה
סדרת המשימות הסובייטית ונרה הגיעה להישגים חסרי תקדים. העצם הראשון מעשה ידי אדם על פני כוכב לכת אחר, חללית המחקר הרובוטית הראשונה באטמוספירה של כוכב לכת אחר, וגולת הכותרת - נחיתה מוצלחת של חללית רובוטית על פני כוכב לכת אחר. זו גם תוכנית חקירת פני השטח היחידה שתוצאות המדידה שלה הפכו לחלוטין את התפיסה ששררה לפניה: במשימות ונרה התגלה עד כמה פני נוגה לוהטים, ועד כמה כביר הלחץ על פני השטח. חלליות הסדרה עברו פיתוח מואץ, כשכל משימה מבהירה עוד יותר מקודמתה עד כמה האתגר שלקחו על עצמם הסובייטים גבוה משציפו. תכנון חללית שתעמוד בחום ובלחץ דרש שימוש בטכנולוגיות שפותחו רק תוך כדי התוכנית. הסתבר גם שעל החללית להיות כבדה מאוד, ושחיישנים רבים אינם יכולים לתפקד בתנאים כה קיצוניים.
ונרה 1 - הגשושית הראשונה לנוגה, והגשושית הראשונה לכוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ). שוגרה ב־12 בפברואר1961. חללית זו היוותה את יריית הפתיחה בפרויקט ונרה הסובייטי המוצלח. הקשר איתה אבד אחרי שבוע במרחק של 2 מיליון ק"מ מכדור הארץ והתחזית של המדענים גרסה שככל הנראה באמצע דרכה עברה הגשושית במרחק של 100,000 ק"מ מנוגה.
ונרה 3 - הגשושית השלישית בסדרה התרסקה על נוגה ב־1 במרץ1966. חללית זו הייתה האובייקט הראשון שיוצר על ידי אדם שחדר אטמוספירה של כוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ), והראשונה שפגעה בשטחו. מערכות התקשורת שלה כשלו לפני שהצליחה להחזיר מידע על כוכב הלכת.
ונרה 4 - שוגרה ב־12 ביוני1967. הגשושית נכנסה בהצלחה לאטמוספירה ב־18 באוקטובר אותה שנה וביצעה כמה ניסויים. היא מדדה טמפרטורה של כמעט C° 500 על פני השטח, יותר חם ממארינר 2, וגילתה שהאטמוספירה מורכבת מ־90%-95% של פחמן חד־חמצני. צפיפות האטמוספירה של ונוס הייתה יותר גדולה באופן משמעותי ממה שציפו מהנדסי ונרה 4, מה שהאט את הגשושית באופן משמעותי. לכן הנחיתה הצפויה בעזרת מצנח על פני השטח לא הייתה מוצלחת אחרי שהסוללות נגמרו לפני שהחללית הגיעה לשטח. היא החזירה מידע בגובה נמוך במשך 93 דקות וקריאת הלחץ האחרונה שלה הציגה 18 באר בגובה חסר תקדים של 24.96 ק"מ.
ונרה 5, ונרה 6 - אחרי מה שנלמד מונרה 4 החלליות התאומות שוגרו בינואר 1969 בהפרש של חמישה ימים. הן הגיעו בהפרש של יום ב־16 וב־17 במאי לנוגה. החוזק שלהן שופר והן תוכננו לעמוד בלחץ של עד 25 אטמוספירות. כמו כן הן צוידו במצנחים קטנים יותר כדי לאפשר ירידה מהירה יותר לכיוון פני הכוכב. מכיוון שהמודלים האטמוספיריים הציגו שיא של 75–100 אטמוספירות בקרבת פני השטח של נוגה הגשושיות לא היו אמורות לשרוד את כל הדרך עד לפני השטח. ואכן, אחרי שהחזירו מידע למשך קצת יותר מחמישים דקות שתיהן התרסקו בגובה של קצת פחות מ־20 ק"מ מעל צידו הרחוק מהשמש של נוגה.
ונרה 7 - החללית ייצגה ניסיון מרוכז להשיג מידע מפני השטח של נוגה ונבנתה עם יכולת צניחה משופרת ובאופן שיאפשר לה לעמוד בלחץ של עד 180 באר. המודול שנשלח לנוגה קורר מראש, לפני הכניסה לאטמוספירה, וצויד במצנח מיוחד שיועד לירידה בת 35 דקות. עם הכניסה לאטמוספירה ב־15 בדצמבר1970, המצנח נקרע בחלקו בזמן הירידה והמודול התרסק אך לא הושמד. אחרי שנפל על צידו הוא החזיר אות חלש. הוא שידר את הטמפרטורה על פני השטח למשך 23 דקות ונתן את תוצאות המדידה הראשונה אי פעם שהתקבלה מפני השטח של כוכב לכת שאינו כדור הארץ.
ונרה 8 - סיפקה מידע מפני השטח למשך 50 דקות וקרסה בגלל תנאי שטח קשים. בעזרת פוטומטר היא סיפקה תוצאות מדידה שהראו שנוגה צלולה יחסית מתחת לעננים שנגמרו בגובה רב. היא איששה את המידע לגבי הטמפרטורה על פני השטח - C° 470 ולחץ של 90 אטמוספירות. מדידות הראו שהסלעים שעל נוגה הזכירו במאפייניהם על פי כמות האורניום, תוריום והאשלגן שבהם גרניט.
ונרה 9 - שוגרה ב־8 ביוני1975. ב־22 באוקטובר אותה שנה נחתה החללית על נוגה. הייתה לעצם הראשון שמחזיר תמונות מכוכב אחר.
ונרה 10 - שוגרה ב־14 ביוני 1975. הגיעה לנוגה ב־23 באוקטובר 1975. החזירה מידע רב על אטמוספירת נוגה, טמפרטורה, ופני השטח.
ונרה 11 - שוגרה ב־9 בספטמבר1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב־25 בדצמבר אותה שנה. נשאה ציוד לחקר הטמפ' והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. החללית זיהתה רעמים וברקים לראשונה על נוגה. כלל גם ציוד לצילום פני השטח בצבע, אך נכשלה בצילום התמונות בעקבות תקלה טכנית.
ונרה 12 - שוגרה ב־14 בספטמבר 1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב־21 בדצמבר 1978. כמו ונרה 11 נכשלה בהחזרת צילומי צבע מנוגה בעקבות תקלה טכנית.
ונרה 13 - שוגרה ב־30 באוקטובר1981. ב־1 במרץ1982 הגיעה לאטמוספירת נוגה. החללית כללה מכשירים מתקדמים רבים ושלחה צילומי צבע של נוגה.
ונרה 14 - אחותה התאומה של ונרה 13, שוגרה 5 ימים אחריה (4 בנובמבר 1981) והגיעה 4 ימים אחריה (5 במרץ 1982) לאטומספרת נוגה, 2 החלליות נחתו במרחק של כ־950 ק"מ זו מזו.
ונרה 15 - שוגרה ב־2 ביוני1983. מטרתה העיקרית הייתה למפות את פני השטח של נוגה על ידי שימוש במערכת מצלמות מתוחכמת לזמנה, כולל מצלמת רדאר. הגיעה לנוגה ב־10 באוקטובר 1983. הקיפה את נוגה במסלול קוטבי וצילמה כרבע משטח הכוכב.
ונרה 16 - אחותה התאומה של ונרה 15. שוגרה שבוע אחריה ב־9 ביוני 1983 והגיעה לנוגה 4 ימים אחרי ונרה 15 (14 באוקטובר 1983), מטרתה הייתה כמו של ונרה 15.
מארינר
מארינר 1 - שוגרה אל נוגה ב־22 ביולי1962, אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
מארינר 2 - שוגרה ב־27 באוגוסט 1962, וחלפה על פני נוגה ב־14 בדצמבר באותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א[10], הייתה חללית המחקר הבין־פלנטרית המוצלחת הראשונה. היא חלפה במרחק של 34,833 ק"מ מעל פניו של נוגה. לאחר מכן המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש.
מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי מיקרו ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה תת־אדומה, שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות C° 425. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה.
מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת אך נכשל בניסיון לגלות שדה מגנטי או חגורות קרינה.
מארינר 5 - שוגרה ב־14 ביוני1967, וחלפה על פני נוגה ב־19 באוקטובר אותה שנה. הגשושית הגיעה למרחק של פחות מ־4,000 קילומטרים מעל קצות העננים. במקור הייתה אמורה להיות חללית חלופית למארינר 4 אשר שוגרה למאדים, אך בסופו של דבר משימתה של מארינר 4 הצליחה ולא היה בכך צורך, ולכן, נשלחה מארינר 5 אל נוגה. מארינר 5 נשאה ציוד מדידה רגיש יותר מזה של מארינר 2 וחזרה עם תוצאות חדשות. ניסוי שערכה בליקוי רדיו הניב מידע חדש על הרכבה, לחצה, וצפיפותה של אטמוספירת נוגה.
על תוצאות המחקר של מארינר 4 ו־5 עבד צוות סובייטי־אמריקאי בשיתוף פעולה נדיר לאותה תקופה.
מארינר 10 - שוגרה ב־3 בנובמבר 1973, וחלפה על פני נוגה ב־5 בפברואר 1974 במרחק של 5,790 ק"מ ממנו. עם זאת, היא שוגרה בשיטת מקלעת כבידתית לכיוון כוכב חמה ומשימתה העיקרית הייתה דווקא לחקור אותו. לאחר שחלפה על פני נוגה נכנסה למסלול סביב השמש, במהלכו חלפה על פני כוכב חמה שלוש פעמים. הגשושית צילמה יותר מ־4,000 תמונות של נוגה. התמונות שהיו האיכותיות ביותר עד אז הציגו מעט מאוד מאפיינים של פני השטח באור נראה ואילו בעל־סגול נצפו לראשונה פרטים על פני העננים שלא נצפו עד אז מכדור הארץ.
חלליות נוספות
פיוניר ונוס - משימה זו הורכבה משתי חלליות נפרדות: חללית אחת, ששוגרה ב־20 במאי 1978, נכנסה למסלול ב־4 בדצמבר אותה שנה; וחללית שנייה, ששוגרה ב־8 באוגוסט אותה שנה, הטילה לאטמוספירת נוגה ארבע גשושיות שמדדו את הרכבו, את הרוחות ואת התפרצויות החום בכוכב הלכת, והגיעה אל נוגה בעצמה ב־9 בדצמבר וביצעה מדידות של האטמוספירה העליונה. החללית הראשונה נשרפה באטמוספירת נוגה באוקטובר 1992 עד אז היא עסקה בחקירת האטמוספירה ומיפויו של כוכב הלכת בעזרת ראדאר.
מגלן - החללית מגלן הגיעה לנוגה ב־1990 והקיפה אותו עד 1994 כאשר התרסקה אל תוך אטמוספירת הכוכב. מיפתה את רוב הכוכב ונתוניה היו הבסיס למידע המדעי העכשווי על הכוכב. כינויה של החללית נובע מתאריך השיגור שלה, שהיה התאריך בו הפליג מגלן למסעו.
ונוס אקספרס - משימה של סוכנות החלל האירופית ששוגרה ב־9 בנובמבר 2005. משימתה היא לחקור את האטמוספירה ומאפייני הקרקע של נוגה ממסלול. החללית הגיעה אל נוגה ב־4 באפריל 2006, ונכנסה למסלול בהצלחה. משך הפרויקט המתוכנן הוא 500 יום.
אקאטסוקי ("שחר" ביפנית) - גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל היפנית ב־2010 אל עבר נוגה כדי לחקור את האטמוספירה של נוגה ותופעות מטאורולוגיות בה, וכן פעילות געשית על פני הקרקע. הגשושית הגיעה לנוגה בדצמבר 2010 אך עקב תקלה במנוע הראשי נכשלה והחלה להקיף את השמש. הגשושית המתינה 5 שנים עד ל־7 דצמבר 2015 אז הגיעה מחדש לקרבת נוגה, והפעילה בהצלחה ארבעה מנועי כוונון משניים כדי להיכנס למסלול אליפטי סביב נוגה.
יעפים בקרבת נוגה
הגשושית האמריקנית מסנג'ר ביצעה שני יעפים בקרבת נוגה בדרכה לכוכב חמה.
הגשושית האירופאית־יפנית בפיקולומבו (אנ') ששוגרה בשנת 2018 עתידה לבצע גם שני יעפים בקרבת נוגה, אף היא בדרכה לכוכב חמה.
הגשושית האמריקאית Parker Solar Probe עברה בסמוך וכיוונה את מצלמותיה לצד הלילי של הכוכב והצליחה לתעד את אורכי הגל הנראים של האור, לרבות הצבעים האדמדמים הגובלים באינפרא־אדום, שיכולים לעבור דרך העננים[11].
הצעות שטרם הוחל ביישומן
כדי להתגבר על תנאי השטח הקשים, צוות של נאס"א הציע לבנות כלי רכב ייעודי לנוגה שיעמוד בלחץ ובחום העצומים. אפשרות אחרת היא לשגר לנוגה מטוס שישא מכשירים אלקטרוניים רגישים בתנאים הנוחים יותר של האטמוספירה העליונה. אפשרות נוספת היא לשגר לשם לוויין שיהפוך לכדור פורח.
בגובה 50 קילומטרים טווח הטמפרטורות נע בין C° 0 ל־C° 50, לחץ האוויר הוא אטמוספירה אחת, כוח המשיכה 0.9 מזה של כדור הארץ.
חיים על נוגה
מחקר החיים על פני נוגה זכה לתשומת לב מדעית וציבורית רבה, בשל האמונה הרווחת בעבר כי יש עליו חיים לאור קרבתו ודמיונו היחסי לכדור־הארץ. לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות מכ"ם וטלסקופ רדיו, נודע בבירור שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע. עם זאת, בשלהי המאה העשרים מתחזקות טענות (שהוצגו לראשונה כבר ב־1963) לפיהן גופים זעירים שהתגלו באחת השכבות באטמוספירה של נוגה הם יצורים חיים בדמות בקטריות. במאמר הראשון שהעלה את התאוריה נאמר ”תנאי השטח של נוגה הופכים את האפשרות שיש חיים שם לבלתי־סבירה, אבל העננים של נוגה הם סיפור אחר לגמרי. מים, פחמן דו־חמצני ואור שמש – התנאים ההכרחיים לפוטוסינתזה – שופעים בקרבת העננים.” יותר מזה, ספיגת האור של החלקיקים המדוברים שבענני נוגה כמעט זהה (או לכל הפחות, דומה יותר משאר האפשרויות שנבחנו לאורך השנים) לספיגת האור של המיקרואורגניזמים החיים בעננים של כדור הארץ, ונראה שגם גודלם דומה מאוד[12].
במחקר משנת 2020 התגלה גז מסוג פוספין באטמפוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל־60 ק"מ מעל פני הקרקע, דבר אשר יכול להעיד על קיומם של חיים[13].
נוגה במיתולוגיה ובתרבות
כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי השמש והירח, נוגה קיבל מקום של כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי. רוב ההתייחסות המוקדמת באזור אירופה והמזרח התיכון היא סביב המוטיב הנקבי, והמאוחרת יותר סביב מוטיב השטן. המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר.
המצרים והיוונים סברו שהכוכב המתגלה עם שחר והכוכב המתגלה לעת ערב הם שני גרמי שמים שונים, והעניקו לכל אחד שם שונה.
את כוכב השחר כינו היוונים פוספורוס (ביוונית Φωσφόρος - "מביא האור") ואת כוכב הערב הספרוס (ביוונית Ἓσπερος - "כוכב הערב"). לשמות אלו מספר גרסאות.
במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר: ”האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי. יהי מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.”[14]
עם התפתחות התרבות ההלניסטית, שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדיין יוחסו לו שתי פרסוניפיקציות אליליות - פוספורוס תורגם ל־Lucifer הלטיני (מילולית "נושא אור"), והספרוס היווני תורגם ל־Vesper.
במקביל, ובהקשר לייצוג ההתגלמות הנשית שהוזכרה לעיל, כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי, אפרודיטה (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה ונוס (Venus) הרומאית. ונוס החלה את דרכה כאלת היין והכרמים, אך זוהתה יותר מאוחר עם אפרודיטה וירשה את תכונותיה.
מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס)[15], מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes.
בנצרות, נקשר נוגה לשטן בעקבות הפסוקים בתנ"ך שבהם ישעיהו בן אמוץ מתנבא ככל הנראה על מלך בבל ואולי גם על האל הכנעני שחר: ”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי...” (ישעיהו, י"ד, י"ב–י"ג)
על־פי הפרשנות הנוצרית המקובלת מרמזים פסוקים אלה לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מגאוותו. בתרגום הוולגטה, "הילל בן שחר" זוהה עם כוכב נוגה, הלוא הוא פוספורוס, שתורגם בתורו - בתרגום ללטינית - ללוציפר. כך נוצר הקשר בין לוציפר הכוכב לשמו של השטן כמיתוס נוצרי.
כמו כן, האל הכנעני שחר מזוהה ככוכב השחר (Morning star) ואחיו התאום האל הכנעני שלם מזוהה ככוכב השקיעה (Evening star), פרוש שמה של העיר ירושלים היא "זו שנוסדה על ידי שלם". משמעות הפועל העתיק "ירה" היא "ייסד", כפי שבא לידי ביטוי בפסוק ”אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ” (ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ו').
הקישור של חטא הגאווה לכוכב נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו האסטרונומיות: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין כוכבי הלכת בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת העננים מחזירי האור המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאוה (יומרה להחליף את השמש), שבאה על עונשה.
בערך באותה תקופה ובמרחק אלפי קילומטרים, ייחסו גם בני המאיה בדרום אמריקה חשיבות גדולה לכוכב נוגה. לוח השנה של המאיה כולל מספר מחזורים רב שנתיים. אחד ממחזורים אלו הוא מחזור כוכב נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של הכוכב בדיוק מפליא, כולל את המחזור הסינודי שלו.
עדיין לא ברור מדוע השקיעו בני המאיה מאמץ כה גדול במפוי תנועות נוגה. מאחר שהממצאים מקשרים יציאה למלחמה והכתרות מלכים חדשים עם זריחת נוגה, יש טוענים כי הכוכב קושר במיתולוגיה של בני המאיה עם מזל טוב, במיוחד בהקשר המלחמתי.
כינוייו של נוגה בשפת המאיה היו הכוכב הגדול (Noh Ek') וכוכב הצרעה (Xux Ek').
גם באפריקה, בני המסאי סברו שיש למעשה שני כוכבים שונים, אך הם קישרו ביניהם באמצעות המיתוס הבא, המועבר בעל פה ללא מורשת כתובה:
כוכב השחר הוא קילקן (Kileken). על פי המיתוס המסאי, הכוכב קילקן ירד לארץ כילד יתום קטן. הוא מאומץ בידי אדם זקן, מגלה לו את סודו, ורועה את צאנו. כאשר האדם בוגד בו ומגלה את הסוד, חוזר קילקן לשמים ומתגלה בדמות כוכב הערב, הלא הוא לקן (Leken).
אצל חלק משבטי הילידים האבורג'ינים באוסטרליה, הכוכב מכונה ברנומביר (Barnumbirr). הם ממתינים בלילה להופעת הכוכב לפני הנץ החמה, ולאחר הופעתו הם פונים לאהוביהם המתים, מראים להם את אהבתם ושלא שכחו אותם.
במיתולוגיה ההודית, מיוחס כוכב נוגה לאל שוקרה (בסנסקריט शुक्र), שמשמעותו טהור, בהירות או צלילות. שוקרה הוא מנהיגם של קבוצת אלילים נחותים יחסית ולרוב שליליים המכונים אסורה (Asura).
בסין העתיקה שם הכוכב היה טיי־ביי (Tai Bai 太白) אם זרח בערב,
או צ'י־מינג (Qi Ming 启明) אם זרח בבוקר, אך שני השמות מתארים אותה אלוהות טאואיסטית, הקשורה למלחמה.
בסינית מודרנית, וכך בקוריאנית ויפנית שהושפעו ממנה מכונה נוגה כוכב הזהב (בסינית 金星). הערה: הסימן 金 במקור הוא מתכת שהיא אחת מחמשת האלמנטים בפילוסופיה הסינית, אך בסינית מודרנית בדרך כלל הכוונה לזהב.
באסטרולוגיה המערבית, סמלו של הכוכב מעוצב בסגנון מיוחד המייצג את האלה ונוס (סמלה של ונוס): עיגול עם צלב קטן מתחת (יוניקוד: ♀). ישנו ויכוח מה מקור הסמל, האם הוא מסמל איבר כלשהו של ונוס ואיזה, ומי המציא את הסמל.
באלכימיה, סמל הנחושת זהה לסמל זה. הקשר של ונוס (ובעקבותיהן המין הנשי כולו) לנחושת, אינו מוסכם בקרב כל החוקרים. לפי דעה אחת, הקשר הוא באמצעות האי קפריסין, שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, וכך קיבל את שמו (נחושת היא Cuprum בלטינית). לפי המיתולוגיה ההלניסטית, ונוס נולדה מקצף הגלים לחוף קפריסין, וכך זוהה האי עם האלה. לפי דעה שנייה, הנשים היו מכינות באותה תקופה מראות מנחושת.
היו שהאמינו שנוגה היא "גן עדן", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי ברנאר דה פונטנל, כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."
^מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (על פי המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם רש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (נואף) מדוע? מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף באש.
.svg){kind=small}
.jpg)
_(Apr_2015_update).png)
