מרמיטה זהובת-בטן

קריאת טבלת מיוןמרמיטה זהובת-בטן
מרמיטה זהובת-בטן בפארק הלאומי יוסמיטי
מרמיטה זהובת-בטן בפארק הלאומי יוסמיטי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי סנאי
משפחה: סנאיים
סוג: מרמיטה
תת־סוג: Petromarmota
מין: מרמיטה זהובת-בטן
שם מדעי
Marmota flaviventris
אודובון ובקמן, 1841
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרמיטה זהובת-בטן (שם מדעי: Marmota flaviventris) היא מין מכרסם בסוג מרמיטה שבמשפחת הסנאיים. אזור התפוצה שלה הוא במערב אמריקה הצפונית.

תיאור

מרמיטה זהובת-בטן מפוטמת היטב עומדת. צולם בשטח הפתוח על שם אנסל אדמס בקליפורניה

מרמיטה זהובת-בטן בוגרת שוקלת בין 1.6 קילוגרם ל-5.2 קילוגרם,[2] אם כי זכרים שוקלים בין 3 ל-5 קילוגרם ונקבות שוקלות בין 1.6 ל-4 קילוגרם. אורך מרמיטה בוגרת נע בין 47 ל-70 סנטימטרים, כשאורך הזנב בין 7 ל-9 סנטימטרים. הפרווה חומה, כשבין העיניים יש רצועה של פרווה לבנה, זנב בגוון חום-אדמדם, ובטן זהובה, שנתנה למין את שמו. אוזניהם קטנות ועגולות, חרטום קטן לבן ואף שחור.[3] המרמיטות משמינות בסתיו לפני שהן נכנסות לתרדמת חורף.

תפוצה ובית גידול

תחום תפוצתה של המרמיטה זהובת-הבטן משתרע על מערב ארצות הברית ודרום-מערב קנדה, כולל בהרי הרוקי, סיירה נבדה, והר ריינייר במדינת וושינגטון.[3] היא שוכנת באזורים פתוחים, כרי דשא, מקבצים של סלעי מפולות, ובתי גידול פתוחים אחרים, לעיתים בשולי יערות של עצים נשירים או מחטניים, ובדרך כלל מעל לגובה של 2,000 מטרים.

הטריטוריה שלהן משתרעת על שטח בן 20 עד 30 דונם סביב מקבץ של מחילות קיץ. המרמיטות מעדיפות לחפור את המחילות מתחת לסלעים משום שאז גדל הסיכוי שטורפים לא יאתרו את המחילה. הטורפים כוללים זאבים, שועלים, זאבי ערבות, דביבונים, כלבים ועיטים. כשמרמיטה מזהה טורף היא שורקת על מנת להזהיר מרמיטות אחרות באזור, מנהג שהקנה לה את הכינוי "חזיר שורק" ("whistle pig") ואז היא מסתתרת בערימת סלעים.

אורח חיים

רבייה מתחילה אצל המרמיטות בגיל שנתיים, והן עשויות לחיות עד גיל חמש עשרה. המרמיטות חיות במושבות של בין עשרה לעשרים פרטים. כל מרמיטה זכר חופר מחילה מיד לאחר שהוא מתעורר מתרדמת החורף. לאחר שסיים הוא מחפש נקבות, ועד הקיץ יכולות לחיות איתו עד ארבע נקבות. הוא מזדווג עם כולן במקביל. ההיריון נמשך 30 יום. כל שגר מכיל בממוצע בין שלושה לשמונה ולדות לנקבה.[4] רק כמחצית מהגורים שורדים את השנה הראשונה. ולדות נקבות נוטות להשאיר סביב המקום בו נולדו. ולדות זכרים עוזבים כשהם בני שנה, ואז ינסו למצוא נקבות ולהגן עליהן.[3]

מרמיטות זהובות בטן מבלות כ-80% מחייהן במחילה, 60% מכך בתקופה של תרדמת החורף. לעיתים קרובות הן שוהות במחילה גם באמצע היום ובלילה. מחילות אלו נחפרו במדרון של גבעה, הר או צוק. עומקן של המחילות המשמשות לתרדמת חורף נע בין 5 ל-7 מטרים, אבל המחילות שנחפרות לשימוש יום יומי הן בדרך כלל בעומק מטר אחד. תקופת תרדמת החורף משתנה בהתאם לגובה, והיא בדרך כלל מספטמבר עד מאי.

המרמיטת מטפסות לעיתים על עצים וצמחים אחרים, אבל בדרך כלל הן שוהות על הקרקע.[3]

מרמיטות זהובות בטן הן בעלי חיים הפעילים ביום וישנים בלילה.[4] הן אוכלות-כול, כשהתזונה שלהן כוללת עשב, זרעים, עלים, פרחים, קטניות, פירות, חגבים וביצי עופות.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרמיטה זהובת-בטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

נקבת מרמיטה זהובת-בטן מיניקה גור, קולומביה הבריטית

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!