בזמן מלחמה - מקומו של מפקד מרכז הובלה במוצב הפיקוד העליון (הבור) כמפקד ההיסעים ויועצו של הרמטכ"ל לענייני הובלה.[1]
על המרכז מוטלות משימות בעלות משמעות רבה ובראשן ארגון ההובלה הצבאית, הכשרת נהגי רכבי משא כבד, משאיות אשר מהוות כלי הובלה חשוב ועיקרי, להוביל תחמושת, ציוד, מזון, אספקות שונות כגון: דלק ואף הסעת לוחמים לשדה הקרב. כמו כן, על חמ"ל מרכז ההובלה לספק מענה ראשי לתקלות ולבעיות דרך ולתת מענה ופיקוח למשימות הובלה ביחידות צה"ל השונות. בסיסי ההובלה פזורים ברחבי הארץ.
על חשיבות המרכז ניתן ללמוד מההתייחסות בדו"ח ועדת וינוגרד למערך ההובלה: "מערך ההובלה מהווה יכולת קריטית לניוד הסד"כ ובהקצאת אמצעים לביצוע שדרות תספוקת למימוש רציפות והמשכיות הלחימה".[2]
היסטוריה
גדוד נהגי הפרדות בחנוכת כביש הגבורה, דצמבר 1948.משאית Leyland Retriever מחיל התובלה של צה"ל במצעד בתל אביב בשנת 1949. ניתן לראות סמל של חיל התובלה בקדמת המשאית מעל פנס ימין.
במהלך מלחמת העצמאות הוקמה פלוגת ההובלה הראשונה של צה"ל. הפלוגה שכנה במחנה "בן עמי", שבאותה עת היה ברחוב אלרוזורוב בתל אביב. התנאים לא היו קלים: כלי הרכב שהיו ברשות היחידה היו ישנים, לא נוחים וסבלו מתקלות טכניות חוזרות נשנות. קשיים אלו גרמו לכך שמהנהגים דאז נדרש כח רצון עז ודבקות במשימה כדי להצליח לעמוד במטרות למרות הקשיים הטכניים.
מהקמת מרכז ההובלה ואילך
מרכז ההובלה הוקם בשנת 1966. תרומתו של מרכז הובלה החלה עוד במלחמת ששת הימים בהובלת כוחות ואספקה בכל הגזרות, כולל ניוד חטיבת טנקים מסיני לרמת הגולן ביום החמישי של המלחמה, זאת תחת פיקודו של אל"ם נפתלי בנימין, שהיה מפקדו הראשון של מרכז ההובלה.
במלחמת יום הכיפורים סיפק מרכז ההובלה את הצרכים הלוגיסטיים של צה"ל בהובלת אספקה בקווים ארוכים מאופירה בדרום דרך צידה המערבי של תעלת סואץ במערב ועד תל א-שמס בצפון, 42 ק"מ דרומית לדמשק. צרכים לוגיסטיים אלו כללו שליטה בריכוז כוחות צה"ל והעתקת כוחות תוך כדי המלחמה מגזרה לגזרה, ובמיוחד מרמת הגולן לסיני. בין השאר היה מרכז ההובלה ממונה על פינוי נמל התעופה בן-גוריון מאספקה שהגיעה ברכבת האווירית והטסת חללים בכל הגזרות. מפקד מרכז ההובלה בשנים 1972–1974 היה אל"ם דוד שביט.
מרכז הובלה ביצע את כל תהליך ההובלה של פינוי חצי האי סיני בהסכם השלום בשני שלביו, תחת פיקודם של אל"ם חיים בכור בשנים 1977–1980 ואל"ם יוסי נעמן בשנים 1980–1982. במסגרת ההסכם פונה בשנת 1980 גם בסיס הובלה 6940 שהיה בבסיס רפידים.
מרכז ההובלה ביצע במקביל לפינוי חצי האי סיני ריכוז כוחות לקראת מבצע של"ג. ניהול מערך ההובלה והתנועות במלחמת של"ג היה תחת פיקודו של אל"ם יוסף נעמן, וכלל את ריכוז הכוחות הגדול ביותר שצה"ל ביצע אי פעם – תחת פיקוד הצפון לחמו שבע אוגדות ישראליות, כוח שהיה שווה ערך לארמייה מוקטנת. במהלך הלחימה החל המרכז לקלוט משאיות ממוגנות להובלת חיילים בשם "ספארי". לאחר המלחמה החליף אל"ם יובל דליות את אל"ם יוסף נעמן.
בשנת 2002, ליווה המרכז את מבצע חומת מגן. חיילי מרכז ההובלה בסדיר ובקבע, יחד עם חיילי המילואים של המרכז, הוציאו את כלי הרכב של המרכז מהימ"חים והובילו חיילים, מזון, תחמושת ודלק לעבר שטחי הלחימה.
במהלך תוכנית ההתנתקות לקח מרכז ההובלה, ובמיוחד גדוד אבירי הדרום, חלק משמעותי מביצוע המשימות בה, שכללו הובלת חיילים והדרוש להם לעבר היישובים שבגוש קטיף ומנגד, הובלת המתנחלים ורכושם מתוך גוש קטיף. כדי לבצע את חלקו הכשיר המרכז חניונים לכלי הרכב הרבים שגדשו את אזור עוטף עזה וגייס גדודי הובלה במילואים.
גדוד אבירי הצפון (גדוד 6910) אחראים על פיקוד הצפון. בראש הגדוד עומד סא"ל ירין נר, בסיס הגדוד הוא מחנה עמוס הממוקם סמוך לעפולה. מאז מלחמת ששת הימים עד סוף 2021 בסיס הגדוד היה מחנה "טירה" ליד טירת הכרמל. המחנה פונה במסגרת תוכנית פינוי מחנות צה"ל במרכזי אוכלוסייה והגדוד עבר למחנה עמוס. סיסמת הגדוד היא "מובילים, בכל מקום, בכל זמן!".
גדוד אבירי המרכז (גדוד 6920) אחראים על פיקוד המרכז. בראש הגדוד עומד סא"ל מאיר חמו. בסיס הגדוד הוא מחנה בן עמי הממוקם סמוך למושב בית נחמיה והיישוב שוהם (מכונה "בית נבאללה", על שם הכפר הערבי בית נבאלא ששכן בסמוך). מפקדת מרכז ההובלה ומקום מושבו של מפקד המרכז שוכנת אף היא בבסיס, לצד יחידת מחסני חירום של מרכז ההובלה. סיסמת הגדוד היא "או שנמצא דרך - או שנסלול אותה".
גדוד אבירי הדרום (גדוד 6930) אחראים על פיקוד הדרום. בראש הגדוד עומדת סא"ל שלי אוחיון. הבסיס של הגדוד ממוקם סמוך לקיבוץ משמר הנגב ומכונה "משמר". חלק מחיילי יחידת הצמ"ה המטכ"לית עושים את הטירונות שלהם יחד עם טירוני גדוד אבירי הדרום, במסגרת "טירונות בסמכות". סיסמת הגדוד היא "מקצוענות זה הכל האנשים מעל הכל״.
למרות השיוך של גדודי ההובלה לפיקודים, פועלים כל הגדודים בכל האזורים, אך עיקר פעילותם הוא בתחום הפיקוד שלהם.
מלבד גדודי ההובלה כולל המרכז גם את יחידת הצמ"ה המטכ"לית, שחייליה עונדים את תג המרכז.
הכשרה ושירות
חיילי המרכז המיועדים לשרת כנהגי משא כבד עוברים טירונות 02 שנמשכת כ-3 עד 5 שבועות, ולאחר הטירונות הם עוברים קורס נהיגה למשאיות מעל 12 טון (רישיון C). הקורס מתבצע באחד משלושת גדודי ההובלה ומועבר על ידי נגדים או אזרחים עובדי צה"ל שעברו קורס מורי נהיגה למשאיות מעל 12 טון. עקב העובדה שיכולת לימוד הנהיגה שונה מאדם לאדם, אין לקורס משך זמן מוגדר אך לרוב הוא אורך כ-11 שבועות. במסגרת הקורס נבחנים החיילים על שני מבחני נהיגה עיוניים, אחד למשאיות עד 12 טון (רישיון C1) ואחד למשאיות מעל 12 טון מבחן תקנה (רישיון C) ומבחן נהיגה מעשי ("טסט"). לאחר שהחייל עובר את מבחן הנהיגה העיוני הראשון (C1) ועומד בחובת לימוד הנהיגה המינימלי, הוא רשאי לגשת למבחן הנהיגה המעשי. לאחר שהחייל עובר את שלושת המבחנים הוא יוצא לחופש במשך שבוע "רגילה", ואם יש צורך, מבצע אבט"ש (שבוע שמירות) בבסיס עורפי.
החלק השני של הקורס נקרא "הכשרות". במסגרת ההכשרות החייל עובר מבחנים ומבצע 50 שעות של נהיגה על משאית ברחבי המדינה לצד חונך - נהג משא כבד בעל וותק. ההכשרות מאפשרות לחייל ללמוד בפועל את עבודתו כנהג משא כבד. בסיום ההכשרות החייל מקבל את רישיון הנהיגה הצבאי בדרגה C ורישיון אזרחי בדרגה C1. שנה לאחר שקיבל את הרישיון האזרחי בדרגה C1 מקבל החייל גם רישיון אזרחי בדרגה C.
בסיום ההכשרות עוברים החיילים לפלוגה סדירה. לעיתים חלק מהחיילים במקום זאת ממונים למפקדים בקורס הנהיגה, לאחר שעברו קורס מש"קים (שבועיים). בתחילת השירות בפלוגה הסדירה נחשב החייל כ"נהג צעיר" ומגבלות מוטלות על עבודתו - הן כדי להקל על התאקלמותו בפלוגה והן כדי להימנע מתאונות שעלולות להיגרם עקב חוסר ניסיונו. לאחר תקופת זמן וביצוע כמות של כ-15 משימות החייל הופך ל"נהג ותיק" והמגבלות שהוטלו עליו בתחילת שירותו מוסרות. נהגים ותיקים המתאימים ומעוניינים יכולים לעבור קורס מש"קים ולהפוך למש"קים המסייעים למפקדי מחלקות ההובלה בעבודתם או להיות מכי"ם בפלוגת ההדרכה ושם הם מתפקדים כמו מכי"ם לכל דבר, אף על פי שעברו קורס משק"י הובלה.
לאחר שירות של שנה בפלוגה סדירה ניתנת אפשרות לחיילים המתאימים לבצע הכשרה על סאפרון, משאית משוריינת להובלת חיילים, ולהפוך לנהגי סאפרון. נהגי הסאפרון מובילים לוחמים באיו"ש ובגבולות המדינה למשימות שעלולות להיות מסוכנות (מעצרים וכדומה).
לאחר שנה ועד סיום השירות הסדיר עוברים רוב הנהגים קורס נהיגה למשאית סמי-טריילר (רישיון דרגה E), לצורך שירות קבע והמילואים. הקורס מתבצע ב-"מחנה ירקוני" (משמר הנגב) ונמשך לרוב בין חודש לחודשיים.
בתחילת שנות האלפיים, הבינו בצה"ל כי טירונות כלל-צה"לית יוצרת אצל החייל אי-ודאות בנוגע להמשך דרכו ולכן מובילה לעיתים לתופעות של נפקדות, עריקות וחוסר מוטיבציה של הטירונים. הפתרון שהוצע לכך במגל הוא קיום הטירונות בתוך בסיסי ההדרכה של החיל בו הוא עתיד לשרת, במטרה להפחית את העמימות וליצור אצל החייל זיקה לחיל בו ישרת את מלוא השירות. התוכנית מכונה "טירונות בסמכות". מרכז ההובלה, שסובל מכך שרבים מחייליו עורקים או נפקדים במהלך שירותם, הצטרף לתוכנית "טירונות בסמכות" עוד בתחילתה, ובשלושת גדודי ההובלה כיום קיימת מחלקת טירונים המיועדים לשירות כנהגי משא כבד. בגדוד אבירי הדרום, חוץ מטירוני הגדוד, עוברים גם חלק מחיילי יחידת הצמ"ה המטכ"לית את הטירונות.
ביני"שים המבצעים את שירותם כנהגים במרכז הובלה אינם עוברים "טירונות בסמכות" אלא עוברים את הטירונות לצד כלל חיילי ישיבות ההסדר העורפיים באותו מחזור, ולאחר סיום הטירונות מתחילים את קורס הנהיגה. ישנם ביני"שים בעלי פרופיל קרבי המתגייסים לתובלה מסיבות שונות, ביניהם כאלה שנזקקים לתנאי שירות גמישים יותר בגלל היותם נשואים וכאלה שמתגייסים לתובלה מסיבות של נוחות.
סמל מרכז ההובלה הראשון עוצב בשנת 1974, עת הפך חיל ההספקה לחיל התחזוקה. הפיל, בהמת המשא במסע חניבעל באלפים - ממבצעי ההובלה המרשימים בכל הזמנים,[9] שימש כמוטיב מרכזי בסמל. צבע התג היה אדום, וחלקו העליון היה בצבעי כחול וצהוב, צבעי חיל ההספקה. מי שקידם את בחירת הסמל היה אל"ם דוד שביט.
הסמל הראשון הוחלף בשנת 2003 בסמל השני, שגם הוא כולל פיל. בסמל השני, ברקע נראה מגן דוד, כאות להיותו של צה"ל צבא במדינה יהודית ומתחתיו כבישים, שעליהם נוסעים חיילי מרכז ההובלה.
באוגוסט 2015 חודש סמל המרכז, כאשר לראשונה נעשה שימוש בדמות סוס במקום הפיל המסורתי. כמו כן, מופיעים בו הסמל המשולב של חילות צה"ל (בדומה לזה המופיע על דגל הרמטכ"ל), על רקע גלגל הגה וכביש סלול.[10]
היסטורית תגים של היחידה
סמל ותג של "חיל התובלה" משנות החמישים עד שנת 1974.
התג של מרכז ההובלה שהיה בשימוש בשנים 1974–2003
סמל ותג היחידה של מרכז ההובלה משנת 2003 עד אוגוסט 2015
סמל ותג היחידה של מרכז ההובלה משנת 2015
המנון מרכז הובלה
למרכז ההובלה ישנו המנון שנכתב בשנת 1982 על ידי צפריר קולת, והולחן על ידי רמי קלינשטיין. בפועל, ההמנון אינו מנוגן בטקסים רשמיים של מרכז ההובלה.
בית ראשון:
על ההגה הוא המלך, הוא הבוס והשליט
כשמביט הוא מלמעלה, ממרומי המשאית.
ביד בוטחת הוא נוהג ומסתובב ומתמרן,
גם אם ערפל ורוח והכביש מעט שמן.
הוא מכיר כל כביש וצומת,
כל פינה וחור נידח.
הוא יורש פלוגות הבריטים -
בן לנהגי תש"ח.
פזמון:
כי מחרמון ועד אופיר,
מהים עד מחולה,
בארץ ישראל כולה,
נע נהג התובלה.
.jpg){kind=spacer}
