מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (בראשי תיבות, מאל"ו; באנגלית: Israeli National Institute for Testing and Evaluation או NITE) היא עמותה, שמטרתה הפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים.
המרכז הוקם בשנת 1983[1] על פי החלטת ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, על מנת לטפל במרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות, לשפר את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולשרת את כל המוסדות להשכלה גבוהה עם מערך בחינות אחיד. המרכז בונה את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל. המרכז בוחן בכל שנה כ-55 אלף מועמדים בבחינת הכניסה לאוניברסיטאות[1]. המרכז נחשב לאחד מגופי הידע המובילים בעולם בתחום המבחנים והפסיכומטריקה.
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה רשום כעמותה. חברות העמותה הן האוניברסיטאות הציבוריות בישראל[1].
המרכז פועל בניהולו של הוועד מנהל שבו נציגים שני חברים מכל האוניברסיטאות הציבוריות בישראל. צוות העובדים במרכז מורכב מאנשי מקצוע ומחוקרים בכירים בתחום הפסיכומטריקה, ובו גם מומחי מחשב ואנשי מנהלה.
את פעילות המרכז מלווה מועצה מדעית שבה אנשי מקצוע נבחרים מישראל ומחו"ל, ומטרתה לסקור את הפעילות המקצועית, לבקר, לייעץ ולהעמיד את הפעילות על הרמה הגבוהה ביותר.
מטרות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
- בנייה והפעלה של מערכות מיון וברירת מועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה
- מתן ייעוץ ושירותי מדידה, מיון, הערכה וברירה למוסדות חינוך ולארגונים אחרים כדי לפתח את הידע והניסיון של העמותה
- עריכת מחקרים בנושאים הנוגעים למערכות המיון והברירה של המוסדות להשכלה גבוהה ושל הארגונים האחרים לעיל
- עריכת מחקרים בנושאים אחרים הנוגעים למוסדות להשכלה גבוהה.
- מתן שירותים לחברי העמותה (האוניברסיטאות) על פי החלטת הוועד המנהל ובהתאם למדיניות האספה הכללית
נוסף על מטרות אלו, מאל"ו מבקש לפעול לקידום תחום הבחינות, המדידה וההערכה בישראל.
בחינות המרכז
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה מפתח ומקיים את המבחנים הבאים:
- הבחינה הפסיכומטרית (מכפ"ל - מבחן כניסה פסיכומטרי לאוניברסיטאות) - הבחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, והיא משמשת את מוסדות הלימוד במיון מועמדיהם לחוגים השונים. הבחינה מועברת בארבעה מועדים שונים בשנה, מועד אביב (באפריל), מועד קיץ (ביולי) מועד סתיו (בספטמבר) ומועד חורף (בדמצבר) כאשר בכל מועד מועברים נוסחים שונים של הבחינה. בזכות העובדה שהבחינה מכוילת ממועד למועד ומנוסח לנוסח היא מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד. בשל היותה בחינה סטנדרטית, הבחינה נחשבת בהשוואה לאמצעי מיון אחרים כמושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם או ממשתנים סובייקטיביים אחרים. הבחינה הפסיכומטרית בגרסתה המודפסת (נייר ועיפרון) יש תשעה פרקים. כל פרק שייך לאחד משלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הפרק הראשון בבחינה מכיל מטלה הבודקת את יכולת ההבעה בכתב. הזמן המוקצב לביצוע מטלה זו בשפה העברית הוא 30 דקות. לאחר מכן ישנם 8 פרקים נוספים בבחינה בני 20 דקות כל אחד. הבחינה מועברת בעברית ובערבית בכל מועד, ובנוסף ברוסית, צרפתית, ובנוסח משולב-אנגלית. הבחינה נערכת גם במדינות אחדות, באירופה ובדרום אמריקה, בתנאי שיש כמות מינימלית של מעוניינים בבחינה. טופס ההרשמה לבחינה בחו"ל והתשלום בעבור הבחינה שונים מן הנהוג לבחינות בישראל.
- בחינת מפע"ם. גרסה ממוחשבת ואדפטיבית של הבחינה הפסיכומטרית, הבחינה זהה בתכניה לבחינה הפסיכומטרית וכוללת אף היא מטלת כתיבה. בחינה זו מועברת לעיתים לנבחנים הזכאים לתנאים מותאמים כמו תוספת זמן וכיוצא בזה. אורך בחינה זו בממוצע כשלוש וחצי שעות.
- בחינת אמירנט - בחינת אמירנט היא בחינת ידע באנגלית הניתנת באמצעות מחשב ומשמשת כלי מיון במוסדות לימוד אקדמיים. בחינת אמירנט מיועדת לסטודנטים או למועמדים למוסדות אקדמיים בישראל – אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וכדומה – אשר המוסד שהם לומדים בו או נרשמו אליו מבקש לעמוד על ידיעותיהם באנגלית, אם לשם קבלתם ללימודים ואם כדי למיינם לרמות של קורסי החובה באנגלית או לפטור אותם מהם. בחינת אמירנט היא בחינה אדפטיבית. כלומר, שמחשבת לאחר כל פרק במבחן את רמת הידע של הנבחן ובוחרת את הפרק הבאה כך שרמת הקושי שלו תתאים לרמת הנבחן. באופן זה ניתן לקצר באופן ניכר את מספר השאלות בבחינה.
- בחינת ידע בעברית (מבחן יע"ל) - "יע"ל" היא בחינה המיועדת למי שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית, לצורך הערכת רמת העברית של המועמד ללימודים. הבחינה אורכת כשעה וחצי, ובה שני חלקים: בחלק הראשון - שאלות ברֵרה, ובחלק השני הנבחנים מתבקשים לכתוב חיבור. החל מ-2017 קיימת גרסה ממוחשבת ומקוונת של הבחינה - "יעלנט". הגרסה תואמת בתכניה ובאורכה את בחינת יעל אך מועברת על גבי מחשב.
- בחינת קבלה למכינות (מבחן מימ"ד) - מימ"ד היא בחינת ידע למועמדים למכינות הקדם-אקדמיות. מוסדות הלימוד משתמשים בציון בחינת מימ"ד ובציוני בחינות הבגרות ככלי למיון המועמדים למסלולי הלימוד השונים במכינות הקדם-אקדמיות. בחינת מימ"ד היא בחינה ממוחשבת ומקוונת המועברת במוסדות הלימוד המשתמשים בבחינה. הבחינה מודדת ידע בשלושה תחומים: עברית, מתמטיקה ואנגלית. הבחינה מורכבת משישה פרקים - שניים מכל תחום. משך הבחינה כולה כשעתיים וחצי.
- בחינה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה (מתא"ם) - החל בשנת הלימודים תשס"א (2000 - 2001) נכלל מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. הצורך במבחן מסוג זה עלה הן בגלל המספר הרב של המועמדים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, והן בגלל הצורך בקריטריון אחיד לקבלה ללימודים.
- בחינות קבלה לפקולטות לרפואה (נערכות בשיתוף פעולה עם יחידות המיון לרפואה באוניברסיטאות):
- מסלולים שש-שנתיים (מו"ר ומרק"ם) - מערכות מיון ללימודי רפואה ורפואת שיניים - מערכות המיון ללימודי רפואה נועדו לאפיין את המועמדים על פי משתנים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, כגון כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות והיכולת להתמודד עם מצבים שונים. המועמדים מוערכים על סמך התנהגותם, דעותיהם, עמדותיהם ותיאורי החוויות שהציגו. למערכות מו"ר ומרק"ם שני חלקים: מרכז הערכה ושאלונים. לכל מערכת מרכז הערכה משלה, ואילו חלק השאלונים משותף לשתי המערכות.
- מסלולים ארבע-שנתיים (מר"ב) - מערכת מבחנים לקבלה ללימודי רפואה לבעלי תואר - בתי הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן מחייבים את המועמדים למסלולים הארבע-שנתיים המיועדים לבעלי תואר בוגר להשתתף בתהליך מיון המורכב משלבים אחדים.
- שאלון שאו"ל (שאלון אישיות למיוון) - שאלון אישיות שמטרתו לזהות מועמדים בעלי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר לתפקיד שבעבורו נערך המיון. השאלון מעריך מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים ומעריך חמישה ממדי אישיות כפי שמקובל בשאלונים דומים בעולם. השאלון מסייע לגופים למיין מועמדים לתפקידים שונים[2].
בנוסף, המרכז עורך את הבחינות הבאות גם בתנאים מותאמים: הבחינה הפסיכומטרית, יע"ל מתא"ם. לשם כך, הוקמה במרכז, "היחידה לבחינות מותאמות" (במו"ת) כדי לתת מענה לקשייהם של נבחנים שיש להם מגבלות פיזיות רפואיות, מגבלות פסיכיאטריות, לקויות למידה או לקויות קשב וריכוז.
מרכזי בחינה
לצורך העברת הבחינות הממוחשבות מאל"ו מפעיל ארבעה מרכזי בחינות (בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר-שבע[3]). במרכזי הבחינה ניתן להבחן במבחני אמירנט ויעלנט. בנוסף מרכזי הבחינה משמשים לעיתים להעברת חלק מהבחינות בתנאים מותאמים. המבחן הפסיכומטרי ויתר מבחני הנייר ועיפרון מועברים בקמפוסים של מוסדות להשכלה גבוהה במועדים קבועים.
פעילויות נוספות של מאל"ו
- מערכת לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז (מת"ל) - מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים סטנדרטיים שפותחה לצורך אבחון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה ותלמידים הלומדים בהם המבקשים התאמות בבחינות וסיוע בלימודים בשל לקות למידה. מת"ל פותחה לפני מספר שנים במרכז הארצי לבחינות ולהערכה בסיועם של מומחים ללקויות למידה, לשירות אוכלוסיית לקויי הלמידה ביוזמתה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה - ובמימונה. ועדת ההיגוי של ות"ת בנושא תלמידים לקויי למידה ליוותה את הפיתוח[4]. המערכת משמשת במכוני אבחון רבים המיועדים להשכלה הגבוהה וכן במכון אלה[5].
- לימודים מתקדמים בפסיכומטריקה (למפ) - מאז שנת 2018 מקיים מאל"ו תוכנית לימודי תעודה בפסיכומטריקה במטרה להכשיר את הדור הבא של פסיכומטריקאים בישראל. הלימודים כוללים מספר קורסים מקוונים שפותחו על ידי מאל"ו וקורסים נוספים המועברים במוסדות להשכלה גבוהה שונים. הלימודים מיועדים לתלמידים ובוגרים של תארים שניים ושלישיים המעוניינים לשלב פסיכומטריקה בעבודתם ובמחקרם[6].
- מערכת להערכה ממוחשבת של טקסטים (NiteRater) - מערכת מבוססת על כלים לשוניים ועל רכיבים נוספים המאפשרת הערכה ממוחשבת של טקסטים[7].
פעילות בינלאומית
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה חבר פעיל בגופים מקצועיים בינלאומיים בתחום המדידה וההערכה, כגון: AERA, NCME, IAEA, ITC, AERA-EUROPE. המרכז משתתף במיזמים בינלאומיים ומשתתף בתדירות קבוע בכנסים בינלאומיים בתחום הפסיכומטריקה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
