|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, מקורות לא קבילים, תעתיקים שגויים ועוד.
|
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, מקורות לא קבילים, תעתיקים שגויים ועוד.
|
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: נפה לשעבר.
|
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: נפה לשעבר.
|
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
נפת מסינה (באיטלקית: Provincia di Messina) היא נפה במחוז האוטונומי סיציליה שבאיטליה. היא שוכנת בקצה הצפון-מזרחי של האי, וגובלת בעיר המטרופולינית של פלרמו ממערב, בנפת קטניה מדרום; בנפת אנה מדרום; בים הטירני ממערב ובים היוני ממזרח.
הנפה משתרעת על שטח של 3,247 קמ"ר, חיים בה כ-645,296 נפש (נכון ל-2015)[1] ובירתה היא העיר מסינה.
האיים הליפריים (איטלקית Isole Lipari) או האיים האאולים (Isole Eolie)[2] וכך גם בלטינית (Insulae Aeoliae) הם מהווים חלק מנפת מסינה.
הרי האפנינים הם מהווים את "עמוד השדרה" הגאוגרפי של הנפת מסינה. הרי הפלוריטנים (איטלקית Monti Peloritani) והרי הניברודים (איטלקית Monti Nebrodi) הם רכס הרים המתמשך לאורך 1,374 ק"מ מצפון נפת מסינה. הרי הניברודים הם ההרים מיוערים בנפת מסינה .
הר הגעש סטרומבולי (איטלקית Stromboli) הוא מתנשא לגובה 924 מטרים והוא משתייך לנפת מסינה.
נהר האלקנטרה (איטלקית Alcantara) הוא הנהר הארוך ביותר במחוז מסינה. האורך שלו הוא 52 ק"מ. מקורו של השם אלקנטרה (שפירושו בערבית: הגשר) הוא במילה הערבית " אל קנטר". הנהרות במחוז מסינה הם נהר הפלאשו (איטלקית Flascio) אורכו הוא כ-27 קילומטרים, נהר הצוויאני (איטלקית Zavianni) כ-12,5 ק"מ ונהר הסן פאולו (איטלקית San Paolo).
נהר הפאבוסקורו (איטלקית Favoscuro), נהר הפונדקלו (איטלקית Fondachello), נהר הרוקלה (איטלקית Roccella), נהר הפטרולו (איטלקית Petrolo) הם נהרות המחוז.
כלכלה
הגידולים החקלאיים בנפה הם כבשים, זיתים, דגנים, שקדים, תאנים, הדרים, גפנים, כותנה ועוד. משק החי כולל גידול כבשים, עזים ובקר.
הדגים הנלכדים בנפה הם סרדיניים, תמנונאים, סרטנאים עפיאנים ודגי הטונה .
המשי המסיני היה פופולרי מאוד באירופה.
ענפי תעשייה בנפה ביניהם ענף האלקטרוניקה, ענף הטקסטיל, ענף תעשיות כימיה ופלסטיקה ענף מזון, וענף מתכת.
תרבות
הציורים הקדומים ביותר הידועים בנפת מסינה הם הציורים של אנטוניו אלברטי איל ברבלונגה (Antonio Alberti il Barbalonga ) שבטאורמינה. ציורים חשובים ומרכזיים של אנטונלו דה מסינה (Antonello da Messina) נמצאים במסינה או שבפיקארה. נמצאים הציורים של ג'רולמו אליברנדי (Girolamo Alibrandi) במסינה.
ספורט
לנפת מסינה יש קבוצת כדורגל בסרייה ב' ושמה מסינה (באיטלקית: Football Club Messina Peloro). מגרשה הביתי של מסינה הוא אצטדיון סן פיליפו (איטלקית Stadio San Filippo ) .
חג
לנפת מסינה יש חג יהודים בסן פרטלו (La festa dei Giudei di San Fratello ).
גסטרונומיה
המטבח של נפת מסינה הוא הושפע בעיקר ממטבחים של העמים שחיו במסינה, כמו הרומאים, אך בחלקים מסוימים של מסינה ניתן להבחין בהשפעות של המטבח הערבי והמטבח העברי המסורתי.
- גרניטה (Granita) (שפירושו באיטלקית: הקרח) היא סורבה של מחוז מסינה העשוי בדרך כלל ממיצי פירות, קפה או יין מערבבים עם סירופ סוכר. הגרניטה מוקפאת למשך כמה שעות כשמדי זמן מה מערבלים אותה ידנית במזלג מה שמקנה לה מרקם ברדי של גרגרי קרח עדינים. בסיציליה מרקם הגרניטה נוטה להיות גס יותר מבשאר העולם אך משתנה ממחוז למחוז והטעמים נצמדים למסורת: לימון, מנדרינה, שקדים ומנטה וכן תותי שדה ותותי בר בעונה. במחוז קטניה נהוג גם להכין גרניטה משוקולד.
- בקלה (Pescestocca alla messinese) הוא דג בקלה מיובש במלח המשמש למאכלי דגים מסורתיים במסינה.
- ארנצ'יני (Arancini) (שפירושו באיטלקית: התפוזים ) הוא מאכל פופולרי של מחוז מסינה העשוי מאורז מטוגן מצופה בפירורי לחם. האורז מבושל בסיר מיוחד עם מים במשך 15 דקות-חצי שעה. לאחר מכן, כשהאורז יוצא דביק, מכדרים אותו לצורת עיגול. האורז בצורת עיגול מטוגן מצופה בפירורי לחם. לפעמים, מוסיפים לכדור האורז רוטב בולונז, אפונת הגינה או מוצרלה.
- אמרטו (Amaretto) (שפירושו באיטלקית: האהבה )- ליקר שקדים מתוק (כ-22% אלכוהול) שמקורו במחוז מסינה - האי האחראי להכנסתם של השקדים למטבח האיטלקי. השם נגזר מהמילה האיטלקית Amaro, שפירושו "מריר". יש הטוענים כי השם ניתן לו בשל דמיונו למילה Amore, שפירושה אהבה.
רבנים
אברהם אבולעפיה (Abraham ben Shemuel Abulafia) הוא הרב המפורסם ביותר של הקהילה היהודית במחוז מסינה. בשנת 1281 הגיע אבולעפיה לאי סיציליה. בין השנים 1281 ל-1291 גר אבולעפיה במחוז מסינה.
שם הקים בית מדרש והצליח לאסוף סביבו עדה גדולה של תלמידים וחסידים
במחוז מסינה.
תלמידי בית המדרש של אברהם אבולעפיה במחוז מסינה:
שם ככל הנראה הכריז אבולעפיה באופן גלוי על משיחיותו. בשל יומרות אלו פנו חלק מנכבדי המקום לרבי שלמה בן אדרת, שהיה מגדולי ההלכה באותה עת ושימש כנציג מעין-ממסדי של הדת, בשאלת נביאותו ומשיחיותו של אברהם אבולעפיה. הרשב"א דחה בתוקף את התפיסה והחל באחד הוויכוחים הראשונים על משיחיות קבלית בימי הביניים.
הרשב"א פתח במלחמת חורמה כנגד אבולעפיה ודחה בבוז את יומרותיו הנבואיות והמשיחיות. נקודת מתח נוספת בין השניים נוצרה בשל העובדה שהרשב"א שהיה אף הוא מקובל, אך החזיק בזרם התיאוסופי-תיאורגי של הקבלה (תורת הספירות), לעומת אבולעפיה שהחזיק בקבלה הנבואית. מאבקו של הרשב"א הצר את צעדיו של אבולעפיה, וכתוצאה מכך איבד קהל גדול מתלמידיו וחסידיו ואף נאלץ לעזוב לזמן מה לאי קומטינו הסמוך. עדות לרדיפה זו נמצאת באיגרת "וזאת ליהודה" שכתב אבולעפיה לרבי יהודה שלמון:
המחלוקת בין הרשב"א לאבולעפיה נמשכה משנת 1285 לערך עד לפטירתו של אבולעפיה. זמן פטירתו המשוער הוא בשלהי 1291 או בראשית 1292, שכן החל מאותה עת אין כל ידיעה על פועלו.
גם לאחר מותו של אבולעפיה השפיע חרם הרשב"א על תורתו, ועדות לכך היא העובדה שעד המאה ה-18 ספרו החשוב "חיי העולם הבא" נשאר בכתב יד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אינדקס אוכלוסייה ב-2015, המכון הלאומי לסטטיסטיקה של איטליה.
- ^ ערך ויקיפדיה באנגלית טוען כי השם הראשון הועדף על השם השני בשל הקלות שניתן לבטא אותו