מנפרד ביטאק (בגרמנית: Manfred Bietak; נולד ב-1940 בווינה) הוא פרופסור אמריטוס לאגיפטולוגיה באוניברסיטת וינה. הקים וניהל את המכון האוסטרי לארכאולוגיה בקהיר בין 1973 ל-2009. כעת הוא יושב ראש המכון הווינאי למדעי הארכאולוגיה באוניברסיטת וינה ויושב ראש הקומיסיון למצרים והלוונט באקדמיה האוסטרית למדעים. ב-1997 ו-2006 היה פרופסור אורח בקולז' דה פראנס, וב-2004 היה פרופסור אורח במכון צרתה ויטקומב באוניברסיטת הרווארד.
חפירות נודעות
ביטאק נודע כמנהל המשלחות האוסטריות לחפירות בשני אתרים בדלתת הנילוס: תל אל-דבע, שזוהה כאווריס, הבירה בתקופת החיקסוס; ובפר-רעמסס, שהייתה בירת השושלת ה-19 של מצרים. נראה שהאתר גם היה הבסיס הימי של פרו-נפר של תחותמס השלישי ושל אמנחותפ השני. ארמון של מלכים אלו, מעוטר בפרסקו מינואי הוא אחד מהתגליות החשובות ביותר. ביטאק ניהל גם חפירות בתבאי המערבית (לוקסור) ושם גילה קבר ענק של אנך-חור, המנהל הראשי של האשה האלוהית של אמון ניקטוריס (השושלת ה-26)[1].
קריירה אקדמית
ביטאק למד ארכאולוגיה באוניברסיטת וינה וקיבל את תואר הדוקטור ב-1964. בנוסף קיבל דוקטור לשם כבוד ב-2009. בין 1961 ל-1964 השתתף בחפירות הצלה מטעם אונסק"ו בסליה בנוביה בתור מפקח חפירות וב-1965 כמנהל החפירות. בין 1966 ל-1972 היה המזכיר המדעי ויותר מאוחר הקונסול המדעי בשגרירות האוסטרית בקהיר. ב-1973 הוא יסד את המכון הארכאולוגי האוסטרי בקהיר ואותו הוא ניהל עד 2009. בין 1986 ל-2009 כיהן כיושב ראש המכון לאגיפטולוגיה באוניברסיטת וינה. מאז 1999 הוא גם הדובר הראשי של "Synchronisation of Civilisations in the Eastern Mediterranean in the Second Millennium B.C. — SCIEM 2000" באקדמיה האוסטרית למדעים. ב-2003 מונה ליושב ראש המכון הווינאי לארכאולוגיה באוניברסיטת וינה.
ביטק נבחר למספר מכונים מדעיים: חבר כבוד במכון הארכאולוגי האמריקאי; חבר מן המניין באקדמיה האוסטרית למדעים; חבר באקדמיה הבריטית; חבר מלא במכון הארכאולוגי הגרמני; חבר במכון המצרי; חבר חוץ באקדמיה המלכותית השוודית לספרות; חבר במכון של צרפת: האקדמיה לכתבים וספרות יפה; חבר בחברה לעתיקות; חבר חוץ בחברה המלכותית לאומניות ומדעים בגטנברג; חבר חוץ באקדמיה הפולנית למדעים. כמו כן הוא חבר במקומות הבאים: מועצת האיחוד הבינלאומי לאגיפטולוגים; הוועדה המדעית של הקונגרס הבינלאומי לארכאולוגיה של המזרח הקדום; חבר אורח של האגף המצרי במוזיאון המטרופוליטן לאמנות של ניו יורק. בנוסף הוא השגיח או בחן לפחות 40 תזות לדוקטורט ו-18 תיזות למאסטר באוניברסיטאות של אמסטרדם, ברלין, קיימברידג', קופנהגן, גטינגן, המבורג, חילוואן (מצרים), לונדון ו-וינה.
ב-2006, פורסם ספר יובל של שלושה כרכים לכבודו. הספר כלל את רשימת הפרסומים שפרסם עד 2006: 21 מונוגרפים, 164 מאמרי מחקר ו-17 מאמרי רוויו. כמו כן ביטאק ערך 8 כתבי עת מדעיים ובהם הז'ורנל האגיפטולוגי של מצרים והלוונט. ביטק ניהל קשרים אקדמאיים ושיתופי פעולה גם עם ארכאולוגים ישראליים, ביניהם לדוגמה הפרופסור אליעזר אורן, שחקר את מערב הנגב בתקופת הברונזה התיכונה 2. אזור שהיה לו קשר הדוק למזרח הדלתה בתקופת החיקסוס.
לקריאה נוספת
- Czerny E., Hein I., Hunger H., Melman D., Schwab A. (editors), Timelines: Studies in Honour of Manfred Bietak (Orientalia Lovaniensia Analecta 149), 3 volumes (Louvain-la-Neuve, Belgium: Peeters, 2006). ISBN 978-90-429-1730-9 (This contains a bibliography that is the primary source for most of this Wikipedia article.)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
