מנחם שמואל הלוי

הרב מנחם שמואל הלוי
مناهیم شموئل هالوی
Menahem Shmuel Halevy
לידה 1884
ה'תרמ"ד
המדאן, איראן
פטירה 1940 (בגיל 56 בערך)
ה'ת"ש
ירושלים
כינוי מולא מנחם
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות המדאן, סוריה, הודו, תימן, לבנון, עיראק, מצרים וירושלים.
תקופת הפעילות ?–1940 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חינוך, שירה, תרגום ופעילות ציבורית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מנחם שמואל הלוי "מולא מנחם"; (בפרסית: مناهیم شموئل هالوی; ‏ י' באלול ה'תרמ"ד, 31 באוגוסט 1884 – י"ט בשבט ה'ת"ש, 28 בינואר 1940) היה רב ומנהיג קהילת יהודי המדאן בהמדאן שבאיראן, מחנך, משורר ומתרגם, ופעיל ציוני בולט. לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כשופט בבית משפט השלום העברי, נשיא ועד עדת יוצאי פרס וחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים.

קורות חיים

נולד בהמדאן שבאיראן לרב שמואל מרדכי ולרחל הלוי. בילדותו התחנך במכּתב מסורתי בעירו ולאחר מכן החל ללמוד במחזור הראשון של בית הספר של כל ישראל חברים שנפתח בעיר בשנת 1900. לאחר מכן המשיך לישיבת "מנחת שמואל" שהקים אביו הרב שמואל הלוי (1846–1918). במקביל הוכשר להוראה בבית ספר ממשלתי גבוה בהמדאן והחל לעבוד כמחנך לעברית וצרפתית בבית הספר של כי"ח בגיל 14 בלבד. בשנת 1907 מונה לסגן-מנהל בית הספר ובשנת 1910 מונה למנהלו, ובמשך מספר שנים שימש כמורה לצרפתית בבתי ספר ממשלתיים.

בשנת 1913 (ה'תרע"ג) מונה לשמש כרב בהמדאן, והתבלט שם כאיש ציבור, במיוחד בנאומיו ופועלו כנגד המרת דת של יהודים לדת הבהאית או לאסלאם, וכדי להחזיר ליהדות את מי שהמירו או אולצו להמיר את דתם. הוא פעל לארגון הרצאות מדי שבת בבתי הכנסת המקומיים, והקים מערך הסברה נרחב כנגד המרת הדת, וזכה להוקרה על כך מכי"ח. הודות לפעילות זו, הושפעו רבות קהילות אנוסי משהד, ומשפחות רבות מהן עלו לארץ ישראל בזכותו.

בתקופת כהונתו כרב בהמדאן, ייסד שתי אגודות עבריות-ציוניות בשם "מעוררי ישנים" ו"חובבי ישורון". הראשונה פעלה למען חיזוק ערכי היהדות, לימוד העברית והפצת הרעיון הציוני, והשנייה פעלה להסברה כנגד האמונה הבהאית. לאחר הצהרת בלפור ייסד בעיר שלוחה של ההסתדרות הציונית ושימש כנשיאה. בתקופה זו ייסד בעירו גם סניף של הסתדרות הנשים העבריות, ווועדים עבור קרן הגאולה, קרן היסוד וקק"ל.

נודע כנואם מוכשר ובדרשותיו השבועיות נהג לקרוא לעלייה לארץ ישראל. עד מהרה נבחר למנהיג הקהילה היהודית בהמדאן וכיהן בתור הנציג היהודי כחבר במועצת העיר המוניציפלית והממשלתית. כן שימש כמזכיר בקונסוליה הטורקית ולשכת המסחר שלה בעיר.

בתקופתו התרבו הרדיפות וההתנכלויות ליהודי המדאן, והא עשה רבות כדי לסכל פגיעות בבני קהילתו. במקרה אחד בצעירותו מנע בגופו השתלטות על שטח בית העלמין היהודי בהמדאן על ידי המון מוסלמי, ועקב כך הוא הותקף במכות על ידי ההמון ביחד עם אחיו. פצועים וחבולים הם הובאו בפני המושל של המדאן, שאת בנותיו לימד צרפתית, ובהחלטת המושל זכויות היהודים נשמרו. עם זאת רדיפות כנגד יהודי המדאן נמשכו לאורך כל שנות פעילותו בקהילה.

בשנת 1923 גמר בלבו לעלות לארץ ישראל ועמו עלו גם רבים מבני קהילתו. הוא התיישב בשכונת הבוכרים בירושלים ועסק בפעילות ציבורית וחינוכית. עם עלייתו נבחר לשמש כראש וועד יהודי פרס בארץ ישראל, חבר הוועד הארצי של קרן היסוד, חבר בכיר בוועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. כן סייע לגדוד מגיני השפה, וייסד תלמוד תורה בשכונת הבוכרים, אותו ניהל והתיר גם לבנות ללמוד בו.

נמנה עם מייסדי הסתדרות "התושב" שפעלה להקמת עירייה עברית נפרדת בירושלים, ונמנה עם עסקני התאחדות הספרדים העולמית.

בשנת 1924 מונה על ידי הוועד הלאומי לשופט בבית משפט השלום העברי. בהמשך חייו שימש כשד"ר עבור קרן היסוד ותנועת המזרחי ונסע לארצות שונות כגון סוריה, עדן (תימן), עיראק, לבנון ומצרים. בביקוריו בקהילות השונות הצליח לגייס כספים רבים וזכה לשבחים מבני הקהילות.

בשנת 1931 ייסד וועד נפרד לאנשי עדתו, ושימש כמנהיגו. בשנת 1939 נסע לשליחות בהודו, שם אף פגש את מהטמה גנדי במטרה לגייסו לתמוך בציונות. לאחר חזרתו מהנסיעה המתישה להודו לקה במחלה, ונפטר בירושלים בשנת 1940 (י"ט בשבט ת"ש). בהלווייתו בבית העלמין בהר הזיתים נכחו אלפים, ובין הסופדים לו היו הרב עוזיאל ואנשי ציבור בכירים רבים. במותו הותיר אישה וילדים.

בנוסף לעיסוקיו האחרים הלוי היה מתרגם, סופר ומשורר רב לשוני (עברית, צרפתית, פרסית וערבית), וחיבר מספר ספרי שירה.

חיבוריו

  • זמירות ישראל – שירי ציון בעברית לצד תרגומם לפרסית, כולל תרגום לפרסית של המנון התקווה, ותפילת נשמת כל חי, המדאן 1921
  • שיבת ציון – ספר שירה, 1937
  • שיר הגאולה – ספר שירה, כולל שירים לכבוד ציון 35 שנים להקמת הסתדרות חלוצי המזרח
  • מצבת מרדכי ואסתר בשושן הבירה – עוסק במסורות ואגדות פרסיות ביחס לקבר מרדכי ואסתר, 1931 (מצבת מרדכי ואסתר, באתר אוצר החכמה)
  • תפסיר מי כמוך – ספר בפרוזה פרסית יהודית לפיוט "מי כמוך" של רבי יהודה הלוי שעוסק במגילת אסתר

כן תרגם לפרסית את הספר 'חובות הלבבות' מאת בחיי אבן פקודה, והותיר אחריו מספר כתבי יד שלא עלה בידו להוציא לאור, בהם ספר על משוררי פרס הקלאסיים ("אידאולוגיה על ספרי סעדי, חאפיט'י, עומר ח'יאם ומג'לסי"), "מיזאן אל-חק" ספר פולמוסי בערבית כנגד הדת הבהאית, ספר על ההיסטוריה של יהודי פרס ("דברי ימי ישראל בפרס"), רשימות ממסעותיו בקהילות היהודיות של פרס בתחילת המאה ה-20, ספר זכרונות מילדותו בצרפתית (Les Souvenirs de mon Enfance), ספרי פרשנות על התורה, המשנה וההגדה ועוד.

מרבית כתבי היד שלו שמורים בספריית מכון בן צבי.

לקריאה נוספת

  • נחמה קרמר-הלינקס, 'הרב מנחם שמואל הלוי: מהמדאן שבפרס לירושלים', אב"א – כתב עת לחקר קהילות ישראל באירן בוכארה ואפגאנסתאן 6 (תשע"ג), עמ' 115–154.
  • אמנון נצר, יהודי אירן: עברם, מורשתם וזיקתם לארץ ישראל, הוצאת בית כורש, 1988, עמ' 64–67.
  • חנינא מזרחי, תולדות יהודי פרס ומשורריהם, ירושלים: ר' מס, 1966, עמ' 35–50.
  • גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 123–134.
  • Kramer-Hellinx, Nechama. “Envoy of the Sephardim: Rabbi Menachem Shmuel Halevy: Zionist, Peacemaker, Poet, 1884-1940.” International Sephardic Journal (Spring 2005/ 5765 Vol. 2 No. 1), pp. 213-226.
  • Kramer-Hellinx, Nechama. “From Hamadan, Iran to Zion: From Bondage to Freedom, The Life Journey of the Zionist Rabbi Menahem Shemuel Halevy (1884-1940)”. The Queens College Journal of Jewish Studies (spring 2006, Volume VIII), pp. 58-80.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!