ממדוח סאלם (בערבית: ممدوح سالم; 1918, אלכסנדריה – 25 בפברואר 1988, לונדון) היה איש ביטחון ומדינאי מצרי שכיהן כראש ממשלת מצרים בין השנים 1975–1978.
ביוגרפיה
סאלם נולד באלכסנדריה. עם סיום לימודיו בבית הספר לשיטור ב-1940, הוא הצטרף לכוחות הביטחון ואף הגיע לתפקיד קצונה בכיר בדרגת "ליווא”, המקביל לדרגת אלוף. הוא פיקד על כוחות הביטחון של מחוז אלכסנדריה עוד בתקופת שלטונו של המלך פארוק. בין השנים 1960–1967, הוא היה הקצין האחראי על ביטחונו האישי של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר, ובין השנים 1967–1972 מונה למושל של כמה מחוזות, ביניהם מחוז אסיוט (בשנים 1967–1970) ואלכסנדריה (1970).
בשנת 1971, מונה סאלם לתפקיד שר הפנים בממשלתו של מוחמד פאוזי על ידי הנשיא החדש, אנואר סאדאת, וכיהן בתפקיד זה על למינויו לתפקיד ראש הממשלה ב-1975. מינויו של סאלם, קצין משטרה ותיק, שנתפס גם כאחד מתומכיו זכריא מוחי א-דין לתפקיד זה בתקופה הרגישה של תחילת כהונתו של סאדאת כנשיא, נתפסה כסימן לדיכוי שסאדאת היה זקוק להשליט כדי לייצב את שלטונו, במיוחד לאור תנועות המחאה העממיות שהלכו וצברו תאוצה בתחילת שנות ה-70.[1]
כהונתו כראש ממשלה
עם פרוץ המחאות במצרים ב-1975, סאדאת מינה את סאלם כראש ממשלה וכאחראי על הרכבת ממשלה חדשה. תפקידה של ממשלה זו הייתה לסייע לסאדאת בתקופה שבה הנהיג מדיניות של התקרבות למערב וניסיון לליברליזציה כלכלית ולהתמודד עם הזעם הציבורי שהתפרץ בעקבות מדיניות זו.
עם חלוקת מפלגת השלטון במצרים, האיחוד הסוציאליסטי הערבי, לפלגים פוליטיים מתחרים על ידי סאדאת, עמד סאלם בראש הזרם המרכזי, שנקרא "הארגון הערבי-סוציאליסטי המצרי”. פלג זה זכה ברוב גדול של המושבים בבחירות 1976 לפרלמנט המצרי. עם פירוק האיחוד כשנה לאחר מכן, סאלם מצא את עצמו עומד בראש מפלגה עצמאית, המפלגה הערבית-סוציאליסטית. בעקבות הקמת המפלגה הלאומית-דמוקרטית, אליה הצטרפו רוב החברים לשעבר בזרם המרכזי של האיחוד, אף מפלגתו של סאלם התמזגה לתוך מפלגת השלטון החדשה של סאדאת.
סאלם זכור בהיסטוריה המצרית במיוחד בקשר לתפקידו בדיכוי המחאות של ינואר 1977, שפרצו בשל המצב הכלכלי הקשה במצרים באותה תקופה ובמיוחד על רקע ביטול הסובסידיות על מוצרי מזון בסיסיים שדרשה קרן המטבע הבין-לאומית. שמו של סאלם נזכר באחת מסיסמאות המחאה של אותה תקופה: "יא ממדוח ביי, אל-לחמה בקת בגניה!" (אדון ממדוח, הבשר התייקר!).[2][3] בתפקידו כראש ממשלה, קיבל סאלם גם את פני המשלחת הישראלית הראשונה שהגיעה לקהיר בדצמבר 1977 כדי להשתתף בשיחות השלום.[4]
סיום תפקידו והמשך חייו
ב-1978, בעקבות התפטרות שר החוץ איבראהים כאמל במחאה על הסכמי קמפ דייוויד, פירק סאדאת את הממשלה, וסאלם הוסר מתפקידו. במקומו מונה מוסטפא ח'ליל, שכיהן אז כיושב ראש מפלגת השלטון. בשנים הבאות, על אף שלא כיהן בתפקיד רשמי, המשיך סאלם לתפקד כיועץ הן לנשיא סאדאת והן לממשיכו הנשיא חוסני מובארכ.[5]
סאלם נפטר בלונדון בגיל 70, שם שהה לצורך קבלת טיפול רפואי.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
,_Flag_of_Syria_(1980%E2%80%932024).svg){kind=small}
