מכון תורת הקרבנות

מכון תורת הקרבנות הוא מכון מחקר תורני חרדי העוסק בהפצת הלימוד והעיון בסדר קדשים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

המכון מפעיל רשת כוללי אברכים ברחבי הארץ (בבני ברק, ירושלים ומודיעין עילית) ומוציא לאור עלונים, חוברות וספרים של כותבים מגוונים בנושאי סדר קדשים, וכן מקיים תרגולים מעשיים של עבודת הקרבנות. בנשיאות המכון עומדים הרב ברוך שמואל דויטש, הרב דוד כהן, הרב נתן קופשיץ והרב חיים מאיר שטיינברג.

היסטוריה

המכון הוקם בשנת תשס"ט בתמיכתם של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, הרב מיכל יהודה לפקוביץ והרב ישראל אליהו ויינטרויב, שקראו להרבות בלימוד קודשים, בין היתר כמימוש קריאתו של רבי ישראל מאיר הכהן ('החפץ חיים') ללמוד את סדר קודשים בעיון ולחתור לפסיקת הלכה בו, כהכנה לבניין בית המקדש השלישי ועבודת הקרבנות. דברי תורה מרבנים אלו אף ראו אור בפרסומי המכון, וכך גם דברי תורה מהרב דוב לנדו ומהרב איתמר גרבוז.

פרסומי המכון

מתשע"ב המכון מוציא לאור עלון חודשי בשם תורת הקרבנות.[1] אחת לכמה חודשים המכון מוציא קובץ תורני בשם תורת הקרבנות בענייני סדר קודשים,[2] וכן חוברות וספרים בשם 'אוצר דינים - תורת הקרבנות', ובהם פסקי הלכות. עד עתה יצאו עשרות רבות של קבצים וחוברות.

בנוסף, המכון הוציא לאור סדרה של חוברות צבעוניות בשם 'והשב את העבודה', להמחשת נושאים בסדר קודשים באמצעות תמונות ואיורים, בין הנושאים: מסכת תמיד,[3] מומי בהמה,[4] סדר הקרבת קרבן תודה,[5] סדר הקרבת מנחות, קרבן פסח, ועוד. המכון אף הוציא לאור את ספרים 'שער הקרבן' - שני כרכים המפרטים באופן מקיף את הלכות עבודת יום הכיפורים והלכות קרבן פסח.

המכון שם דגש על לימוד שחותר למסקנה מעשית, ורוב פרסומיו מנוסחים בפורמט של פסקי הלכות בחלקו העליון של הדף והערות שוליים בחלקו התחתון של הדף, תוך ניסיון להקיף אפשרויות שונות ולתת להן מענה, מבחינה עיונית ומבחינה יישומית.

צורת הלימוד, שיהיה הלכה למעשה, כמה שאפשר לנסות להכנס לציור איך הדבר נראה במציאות. למשל הגמ' בזבחים אומרת שהיה אויר בין הכבש למזבח ויש בתוס' שתי דעות האם אויר משהו או אמה, וצריך להבין הרי אמה זה שישים ס"מ לחזון איש, אם כן מה עשו בזמן שהקטירו את האיברים? וכי היו מדלגים את האמה בקפיצה עם דופן של שור הגדול בידו אחת? ואיך היו זורקים את האיבר למזבח? דברים כגון אלו צריך לנסות ולברר.

רב בצלאל כהן, תורת הקרבנות א (אדר תשע"ב), עמ' 4

מיזם נוסף בשם 'לגיונו של מלך' מקדם כתיבה שיתופית, שבמסגרתו מוזמנים כותבים תורניים מהציבור הרחב להקיף יחד את כלל הלכות המקדש והקרבנות, בדגש על חלקים שעדיין לא נכתבו עליהם פסקי הלכות.[6] לצורך כל מנגיש המכון רשימת נושאים הכוללת ביבליוגרפיה עם מיון לפי הנושאים שנכתב עליהם והנושאים החסרים, וכן מאגר דיגיטלי של ספרות רלוונטית בנושא, שנכתבה במכון ומחוצה לו. מעת לעת המכון מעניק מלגות לכותבים, ומוציא לאור קבצים בשם 'לגיונו של מלך', ובהם החיבורים החדשים שנכתבו.

תרגולים והתכוננות מעשית להקרבת קרבנות

המכון מקיים כנסים ובמרכזם תרגולים והמחשות של עבודות המקדש, כגון: שחיטת קרבן הפסח, הכנת שתי הלחם, ועוד. כנסי התרגולים מיועדים לקהל הרחב, או למוסדות חינוך שעוסקים בנושא העיוני שבו עוסק התרגול המעשי; לעיתים בנוכחות מאות משתתפים.[7][8]

מדי שנה, החל משנת תשע"ז, המכון מציע לקראת חג הפסח קניית חלק בכבש המיועד לקרבן פסח מבלי להקדישו, לצורך התכוננות לתרחיש שבו ייבנה בית המקדש השלישי ויתחייבו להקריב את קרבן הפסח.[9]

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!