קומת הכניסה: חדר הרצאות, משרדי הנהלת המכון, משרדי חברי סגל בכיר ומשרדי צוות המחקר.
קומה ראשונה: מעבדה לפלסמה במערכות אוויר-חלל, מעבדה למערכות חלל מבוזרות, מעבדת אינטגרציה, מעבדת ניווט לווייני, מעבדת אלקטרוניקה וחדר נקי.
קומת הגג: תחנת קליטת לוויינים ומרכז בקרת משימה.
מיזם לווייני הטכניון
באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.
עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין טכסאט-2 שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010[1].
החל מ-2012, מקדם המכון מיזם לבניית 3 ננו-לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ-8 ק"ג והם ייבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ), שישוגרו יחד בחו"ל בשנת 2018 ויבחנו את היכולת לטוס במבנה משותף, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור). הפרויקט בהובלת המכון, נעשה בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, רפא"ל, אלתא וגורמים נוספים[2]. לוויני SAMSON שוגרו בבוקר ה-22 במרץ 2021.[3]
פרויקטי סטודנטים
סגל מכון אשר לחקר החלל מנחה פרויקטי סטודנטים להנדסת תעופה וחלל הלומדים בטכניון. עם פרויקטים אלו נמנים:
DUSAT - צמד מיקרו-לוויינים לתצפית תלת-ממדית על כדור הארץ
LUNGRA - LUNar GRAvity Explorer
OBSERVER - Small Remote Sensing Satellite in Elliptical Orbit Using Hall Thrusters
OKEV - Constellation of HyperSpectral Remote Sensing Satellites
TALS - An Air-Launched Version of the Shavit Launcher
מחקרי המכון
מכון אשר לחקר החלל עוסק במגוון תחומים של טכנולוגיות חלל מתקדמות, ומדעניו עוסקים במספר תחומים של יישומי חלל, ובהם:
BLISL - Broadband Laser Inter-Satellite Link
Integrated Optical Inertial Space Navigation System
