מיכאל (מיכה) אלמוג (אברוצקי) (27 בנובמבר 1923 – 2 בנובמבר 1991) כיהן כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל בשנים 1973–1982. כמו כן, כיהן כמנכ"ל מרכז השלטון המקומי בישראל בשנים 1980–1991 וכן כסגן ראש העיר כפר סבא בשנים 1970–1978.
ביוגרפיה
מיכאל אלמוג נולד וגדל בכפר סבא למשפחת אברוצקי, ממייסדי העיר, והיה הבכור מבין חמישה אחים וביניהם סא"ל זאב אלמוג (אברוצקי). הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן וכן חינוך במכללת בית-ברל. אלמוג נישא לניצה, בת למשפחת מילר, ולהם נולדו שלושה ילדים.
בעת מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט (1936–1939) גויס לכיתת הנוער הראשונה שגויסה להגנת המולדת ובהיותו כבן 18 היה מפקד גדוד הנוער הראשון "נעורים" ולאחר מכן פיקד על שבט הצופים, שבוגריו הקימו את קיבוץ מעגן מיכאל. במלחמת השחרור שימש כמפקד גדוד בחטיבה 9 ואחר כך כסגן מפקד-חטיבה. במהלך המלחמה השתתף בקרבות שחרור הגליל. היה בין מקימי משמר הגבול, וראש מטה הגדנ"ע בארץ.
אלמוג שימש כמזכיר הראשון של הפועל כפר סבא. כעשר שנים ניהל את המחלקה המוניציפלית במרכז מפא"י ובשנים 1970–1978 שימש כסגן וממלא מקום ראש העיר כפר סבא, זאב גלר, וכיו"ר ועדת החינוך של העירייה.
החל משנת 1980 עד יום פטירתו, בשנת 1991, היה מנהל כללי של מרכז השלטון המקומי. אלמוג סייע רבות במאמצים לבניית מערכת היחסים בין ישראל וגרמניה בכל הנוגע לשלטון המקומי. לצד כל אלה היה פעיל בתחום הספורט בישראל ומילא מגוון רחב של תפקידים: יו"ר ההתאחדות לכדורגל, חבר הוועד המנהל של מכון וינגייט, חבר מועצת ההימורים בספורט, חבר הוועד האולימפי.
על פועלו הרב, הוענק לו תואר יקיר העיר כפר סבא.[1]
בנוסף, נבחר אלמוג כאחד ממאה המשפיעים על העיר כפר סבא בכל הזמנים.[2]
יושב ראש ההתאחדות לכדורגל
אלמוג כיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתפקיד יו״ר ההתאחדות לכדורגל ועמד בראש ההתאחדות כ-9 שנים, בין השנים 1973–1982.
אלמוג לקח חלק בשני חידושים משמעותיים במשחק הכדורגל. הראשון היה השימוש בכרטיסים אדומים (לציון הרחקה) וצהובים (לציון אזהרה), אשר בהם נעשה שימוש לראשונה במונדיאל 1970.
בנוסף, לקח חלק אלמוג בהמצאת הכרעת משחק בדו-קרב בבעיטת עונשין. אלמוג שלח יחד עם מנכ"ל ההתאחדות יוסף דגן מכתב לפיפ"א, בשנת 1969, לאחר שנבחרת ישראל הפסידה בהטלת מטבע לנבחרת בולגריה ברבע גמר אולימפיאדת מקסיקו, בו הציעו להכריע את משחקי הכדורגל בבעיטות עונשין מאחד עשר מטרים.[3] בספרו ״הוא תמיד בועט לצד ימין״[4] של קלארק מילר האנגלי, הסוקר את ההיסטוריה של הפנדלים, מצוין כי מיכאל אלמוג היה זה שהעלה את הרעיון לראשונה, אלמוג פרסם את הצעתו באוגוסט 1969 במגזין הרשמי של פיפ״א שם הציע כי משחקים שחייבים להסתיים בהכרעה יתסיימו במקרה של תיקו בחמש בעיטות עונשין. המשחק הראשון שהוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין היה באנגליה, בחצי גמר גביע ווטני, והשחקן הראשון בעולם שהבקיע היה ג׳ורג׳ בסט בניצחונה של מנצ׳סטר יונייטד את האל סיטי. העיתונות האנגלית שיבחה את ההמצאה אשר התפשטה מאז בכל רחבי העולם.[5]
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים