זאב בר-סבר (בורובסקי) (1922 – 2 בינואר 2007) היה איש צבא ישראלי בדרגת אלוף-משנה, שפיקד על גדוד 58 במלחמת העצמאות והיה מפקד חטיבה 5. בצעירותו היה כדורגלן בהפועל פתח תקווה ולאחר שחרורו כיהן כיושב ראש התאחדות לכדורגל בישראל.
ביוגרפיה
בר-סבר נולד וגדל בפתח תקווה, בנם של חיה וצבי בורובסקי. בנעוריו היה אתלט וכדורגלן מצטיין. מגיל 15 שיחק בקבוצה הבוגרת של הפועל פתח תקווה. הוא שימש קפטן הקבוצה אך פרש לאחר פציעה ברגלו.
כנער הצטרף לפעילות נוער בהגנה עבר אימוני קשר ומורס. הוא הצטרף למשטרת היישובים העבריים במהלך המרד הערבי הגדול ונטל חלק בנוטרות. היה חבר במנגנון הקבע של ארגון ההגנה, הדריך נשק כבד (מקלעים ומרגמות) ועסק בפיתוח נשק.
בפרוץ מלחמת העצמאות שימש מפקד נפת פתח תקווה, היה מפקד בפלוגה מסייעת והשתתף במבצע נחשון, פעולת יאזור וקרב ביאר עדס. שימש מפקד מחנה הטירונים והאימונים של חטיבת אלכסנדרוני בחי"ש. במאי 1948 התארגן סגל המחנה בראשותו לגדוד סיוע חטיבתי 34 שהפך לגדוד 58 בחטיבת גבעתי. השתתף בקרבות בלימת הצבא המצרי ובכיס פלוג'ה. הוא נפצע בראשו במהלך הקרבות באזור הר חברון וחזר לאחר כחודשיים, בסוף המלחמה שימש קצין מבצעים של חטיבה 7.
לאחר המלחמה שימש סגנו של מפקד החטיבה צבי צור, ושימש קצין אג"ם בפיקוד הדרום תחת משה דיין. הוא הדריך בבית הספר למג"דים, פיקד על בית הספר לחי"ר (בה"ד 3), סיים לימודים במחזור הראשון בפו"ם ושימש מדריך ראשי במכללה. במלחמת סיני היה במוצב הפיקוד העליון ולאחר כיבוש חצי האי סיני מונה למפקד במרחב שלמה. ב-1957 שימש סגן מפקד חטיבת גולני וב-1958 מונה לראש אכ"א פרט במטכ"ל. בשנים 1960–1964 שימש ראש מחלקת חיל רגלים במטה הכללי ובמקביל פיקד על חטיבה 5. הוא סיים לימודיו במחזור הראשון של המכללה לביטחון לאומי. ב-1964 נשלח לאוגנדה כראש משלחת צה"ל ומזכיר ראשון בשגרירות. ב-1968 פרש משירות הקבע.
לאחר שחרורו שימש מנהל האגף לעבודה סוציאלית בעיריית תל אביב-יפו. הוא שימש ראש תנועת הפועל בהתאחדות לכדורגל וב-1972, בעקבות דו"ח ועדת עציוני, מונה ליושב ראש ההתאחדות, תפקיד בו כיהן במשך שנה. בנוסף כיהן כמנהל בחברת מקורות.
היה נשוי לרינה. בנם אהוד בר סבר בורובסקי היה קצין בחטיבת גולני ונהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים.
קישורים חיצוניים
