בשנותיו האחרונות חלה במחלת קרוהן ובעטייה נותר רתוק לביתו. עם זאת, הוא המשיך ליצור ולהלחין. על פי עדות אחת, כחודשיים לפני פטירתו ב-1996 הוא המיר את דתו לנצרות אורתודוקסית[1]. כעשר שנים לאחר מכן הלכה וגברה ההתעניינות בו ברוסיה ומחוצה לה.
יצירה
ויינברג היה מלחין פורה ביותר. בין היתר, הוא חיבר 22 סימפוניות, שני קונצ'רטי לחליל (הפרק השני - לארגו - של הקונצ'רטו מס' 2 ראוי לציון מיוחד) וקונצ'רטו לצ'לו, הראוי להיחשב לאחת מפסגות יצירתו. ראויה לציון גם הפנטזיה שלו לצ'לו ולתזמורת וכן הרפסודיה על נושאים מולדביים. הוא חיבר מוזיקה קאמרית, ובכלל זה 17 רביעיות מיתרים.
בין יצירותיו יש כמה בעלות נושאים יהודיים: הסינפונטה הראשונה שלו היא 'על נושאים יהודיים', הסימפוניה ה-21 שלו נקראת 'קדיש' וברפסודיה על נושאים מולדביים בולטים מוטיבים מסגנון הכליזמר.