נולדה בעיירה ברידג'ווטר (אנ') בפנסילבניה. למדה רפואה, אך לא עסקה בכך והתמקדה בלימודי אתנולוגיה וגאוגרפיה. היא נסעה לא מעט בארצות הברית וביקרה באירופה מספר פעמים. ב-1876 נישאה לבנקאי עֵלי לֶמוֹן שלדון[2] ועקרה עימו ללונדון שם ניהלו הוצאה לאור (.Saxon and Co). ב-1885 ראה אור תרגומהּ לאנגלית של הרומן ההיסטורישלמבו לגוסטב פלובר.[3] מהדורת התרגום הוקדשה לחוקר אפריקה הנרי מורטון סטנלי שהיה ידיד המשפחה. בהשראת סטנלי, שחזר ב-1890 ממשלחת ההצלה של אמין פאשה, יצאה ב-1891, והיא בת 43, למסע באפריקה. היא עשתה את דרכה ממומבסה לקילימנג'רו על חשבונה ובגפה, להוציא כ-150 מורי דרך וסבלים זנזיברים. בכך הייתה האישה המערבית הראשונה שביקרה בחלקים של מזרח ומרכז אפריקה. בדרכה, וזו הייתה אחת ממטרותיה, נפגשה עם ראשי שבטים, חקרה את מנהגיהם וליקטה חפצים שונים. שלדון כונתה בפי המקומיים "הגבירה הלבנה" ("Bébé Bwana"). סיוריה סביב אגם צ'אלה (אנ'), אגם לוע במורד הדרום-מזרחי של הקילימנג'רו, תרמו לידע על האזור. מסע זה הקנה לה שם, ואחרי שובה נשאה הרצאות וכתבה מאמרים על אודותיו. ב-1892 פרסמה את ספרה "מסולטאן לסולטאן: הרפתקאות בקרב המסאי ושבטים אחרים במזרח אפריקה",[4] שבו תיארה את מסעה ואת תצפיותיה האתנוגרפיות. הספר היה בזמנו לרב מכר. באותה השנה נמנתה עם הנשים הראשונות שהתקבלו כעמיתות בחברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית.[5] פרנץ'-שלדון השתתפה ב-1893 בקונגרס הנשים הבין-לאומי (אנ') שהתקיים במסגרת התערוכה העולמית בשיקגו.[6] היא העמידה מוצגים בביתני התערוכה, כגון הבגדים שלבשה במסעה ופריטי ציוד אחרים, בהם האפריון שבו הוּבלה. בהרצאותיה נהגה להציג פריטים אתנוגרפיים למיניהם שליקטה באפריקה.[7] בעלה מת ב-1892 והותיר אותה ללא משענת כלכלית יציבה, והיא התפרנסה מהרצאותיה ומכתבותיה בעיתונות. ב-1889 פרסמה את הרומן "הרברט סוורנס".[8] בין לבין כתבה סיפורים קצרים.
ב-1903 יצאה לספארי בקונגו בחסות לאופולד השני, מלך הבלגים, שרצה לשכך, באמצעות תעמולה אוהדת, את הביקורת בציבוריות הבריטית על מעשי הזוועה שבוצעו שם. את המסע, שנערך בספינות נהר, עשתה בפיקוח אנשי המִמשל. בכך מוסברים הדברים שהביעה בהרצאותיה ובכתבותיה בעיתונות באנגליה שעמדו בניגוד משווע למציאות. שלדון אף קיבלה משכורת חודשית מידי מלך בלגיה בעבור שתדלנות בקרב חברי הפרלמנט הבריטי.[9]
ב-1905 הסתבכה במיזם של בעלי מטעי גומי בלגים בליבריה, שביקשו להעסיק אפרו-אמריקאים ממדינות הדרום של ארצות הברית. התכנית הושמה לאל בידי הנשיא תאודור רוזוולט, ושלדון איבדה את השקעותיה הכספיות. במלחמת העולם הראשונה ערכה מסע התרמות בארצות הברית למען הצלב האדום הבלגי, ולאות תודה הוענקה לה מידי המלך אלברט הראשון דרגת אביר (Chevalier) במסדר הכתר הבלגי (אנ') (צר').
בשנות ה-20 פרשה מעיני הציבור והסתגרה בביתה שאותו חלקה, מאז 1900, עם חברתה ומיטיבתה נֶלי באטלר. פרנץ'-שלדון נפטרה בלונדון ב-10 בפברואר 1936. כתבי היד שלה אצורים בספריית הקונגרס האמריקאית.[10]
May F. Sheldon, "An African Expedition ", in: Eagle, Mary Kavanaugh Oldham (ed.), The Congress of Women Held in the Woman's Building: World's Columbian Exposition, Chicago, U.S.A., 1893, Philadelphia: International Publishing Company, 1895, pp. 131–134
^May F. Sheldon, "An African Expedition", in: Eagle, Mary Kavanaugh Oldham (ed.),The Congress of Women Held in the Woman's Building: World's Columbian Exposition, Chicago, U.S.A., 1893, Philadelphia: International Publishing Company, 1895, pp. 131–134
