"מי ימלל"
|
שיר |
|
תאריך כתיבה |
1936 |
|---|
|
סוגה |
שירי חג |
|---|
|
שפה |
עברית |
|---|
|
כתיבה |
מנשה רבינא |
|---|
|
לחן |
עממי |
|---|
  |
מי ימלל
מנשה רבינא
|
|
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.
|
|
|
|
|
"מִי יְמַלֵּל" הוא שיר ילדים לחנוכה מאת מנשה רבינא המושר בלחן עממי, לעיתים בקאנון (בשני קולות).
השיר נכתב לכל המאוחר בשנת 1936. רבינא מציין בחוברת הקאנונים שערך, "נשירה", חוברת ו, כי הוא עצמו עיבד לקאנון מנגינה עממית.
תוכן השיר
השיר מפאר את גבורת המכבים, יחד עם שאר הגיבורים שגאלו את עם ישראל, מתוך ציפייה לגאולת ישראל גם בימינו.
השיר הוא אחד משירי חנוכה ה"לאומיים", שנכתבו ברוח התנועה הציונית המתחדשת בתחילת המאה ה-20, בתקופת העליות הציוניות וההתיישבות בארץ ישראל. שירים אלה התעלמו מההנחות המסורתיות על גאולה על ידי האל והתייחסו במקומה לגבורת האדם (המכבים/החשמונאים), שהביאה לניצחון. תפיסה זאת, השוללת את מרכיב הנס בחנוכה ואת תפקידו של האל בניצחון, באה לידי ביטוי מפורש בשיר "אנו נושאים לפידים", שבו נאמר: "נס לא קרה לנו, / פך שמן לא מצאנו". כך גם בשיר "מי ימלל", שמילותיו הראשונות, "מי ימלל גבורות ישראל / אותן מי ימנה", הן פרפרזה על פסוק מספר תהילים: ”מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ” (תהלים קו ב) – המשמיטה את תפקיד האל והופכת את "גבורות ה'" ל"גבורות ישראל".
בבית השני של השיר, שולל המשורר מהאל את תפקידו המסורתי כגואל והמציל ומעמיד במקומו את העם עצמו: "שמע! / בימים ההם בזמן הזה / מכבי מושיע ופודה." זאת בניגוד לתפיסה המסורתית, המייחסת את הישועה והניצחון לנסים שעשה אלוהים למכבים. המסקנה הציונית של השורה בשיר "ובימינו כל עם ישראל / יתאחד יקום וייגאל", מטילה את האחריות לגאולה על העם עצמו.
קישורים חיצוניים
