"מי יבנה בית" הוא שירו של המשורר לוין קיפניס אשר התחבר בשנת תרפ"ט1929. והולחן על ידי נחום נרדי.
"מי יבנה בית" תיאר את הלך הרוח ואווירת הבנייה מאז תקופת העלייה הראשונה, ובמיוחד בשנות ה-20 של המאה ה-20, ותקופת העלייה הרביעית שבה התחבר, שבה שררה במגזרי ההתיישבות היהודית השונים בעיר ובכפר תחושה של שמחה והתרוממות נפש, בעקבות היצירה היישובית והגשמת הרעיון הציוני. הבנאים ובעלי הבתים היו יוצאים בריקודים ביום ובלילה, ואליהם היו מצטרפים קרובים, ידידים ועוברים ושבים.
השיר המחורז כולל ארבעה בתים הנפתחים בשאלות רטוריות על זהותם של בוני ההתיישבות ומייסדיה שבהן ננקב פעמיים הפועל נשוא המשפט, ועל כולן עונה האני השר בגוף ראשון רבים, כי החלוצים יעשו את כל הנדרש לבנייה, בתשובות הפותחות במילים: „אֲנַחְנוּ הַחֲלוּצִים ...”.
נושא הבית הראשון הוא הבנייה במגזר העירוני, בשכונות היהודיות החדשות ובראשן, בהיקפה, העיר תל אביב. הוא פותח בשאלה: „מִי יִבְנֶה יִבְנֶה בַּיִת בְּתֵל אָבִיב?”.
הבית השני מהלל את ההתיישבות החקלאית של אנשי העלייה הראשונה במושבהראשון לציון, ואת גידולי הגפנים. הוא פותח בשאלה: „מִי יִטַּע יִטַּע כֶּרֶם בְּרִאשׁוֹן?”.
נושא הבית השלישי הוא צמיחת ההתיישבות החקלאית והחלוצית של אנשי העלייה השלישית, בהזכירו את הקיבוץ בתל חי (שהתאחד לאחר כך עם קיבוץ כפר גלעדי). הוא פותח בשאלה: „מִי יִזְרַע יִזְרַע שָׂדֶה בְּתֵל חַי?”.
הבית הרביעי חוזר ומאזכר את ההתיישבות החקלאית במושבה רחובות, ואת הפרדסים. הוא פותח בשאלה: „מִי יִשְׁתֹּל יִשְׁתֹּל פַּרְדֵּס בִּרְחוֹבוֹת?”.
"מי יבנה בית" נעשה אהוד מאוד ביישוב, התחברו לו מספר גרסאות פרטיות ומקומיות, והוא זכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21, וביניהם של הזמרת ברכה צפירה.
