טמפרטורת המים נעה בין 18 ל-38 מעלות ואיכויותיה הרפואיות דומות לאילו של מעיינות וישי בצרפת.
הקמת המותג
בחפירות ארכאולוגיות, שנערכו למרגלות מעיינות קתרין, נתגלו אבנים ששימשו כאבני בנין למרחצאות. עובדה המלמדת על כך כי מעיינות בורג'ומי היו ידועות כבר במילניום הראשון.
ראשית פרסומו של מי הבורג'ומי החל בראשית המאה התשע עשרה, כאשר חיילים רוסים ממשמר הגרנדירים חרסון של האימפריה הרוסית, שחנה בעיר גורי, נשלחו לערוץ בורג'ומי כדי להצטייד בעצים. כשהגיעו ליער שמעו את רעש המים וגילו את מעיין חם הנובע ישירות מהאדמה. הקצין האחראי הורה להגדיל את פתח המעיין ולמלא בקבוקים מהמים הנובעים עבור הרגימנט.
בשנת 1829 לקחו חיילים רוסים, לראשונה, דגימות ממעיינות בורג'ומי למוסקבה. מאז החל פרסומם של מי הבורג'ומי בכל רחבי האימפריה הרוסית כמים בעלי סגולות מרפא. בשנת 1845 הביא הנציב העליון של הקווקז, ייבגני גולובין, את בתו קתרינה להתרפא בבורג'ומי ומשהחלימה קרא למעיין על שמה "מעיין קתרינה". באותה שנה גם הוחשה העברת הבעלות הרשמית על המים משליטת הצבא לשליטה אזרחית.
ניקולאס מיכאלוביץ' (Николай Михайлович) גילה את הפוטנציאל הגלום במים המינרליים וייסד בשנת 1906 את המפעל הראשון למילוי בקבוקים במי בורג'ומי עם סמל מסחרי שנשא את שם עיירת הנופש בורג'ומי. הוא הקים במקום עיירת נופש וקיט, שהייתה מפורסמת מאוד בקרב האצולה הרוסית ובקרב בני בית המלוכה הרוסי.
מכירות מי בורג'ומי
בתקופת השלטון הסובייטי בגאורגיה היו המים המינרלים של בורג'ומי המותג השלישי הידוע ביותר ברחבי ברית המועצות אחרי מכונית הוולגה וחברת התעופה אארופלוט. עד לשנת 1996, לאחר תקופה של עשור שבה עודדו יוזמה חופשית, הביאה זו לעליית הפיראטיות והמאפיה בפועל. כ-90% ממי הבורג'ומי ששווקו תחת הסמל המסחרי של בורג'ומי היו למעשה זיוף. בשנת 1996 החלה חברת בורג'ומי במסע פרסום וערכה שינויים בתהליך האריזה של מי הבורג'ומי שהקשו על זיופה. בשנת 1998 עברה גאורגיה משבר כלכלי חמור שהקטין את כדאיות הזיוף והביאה להפסקת הפעילות של רבים מהזייפנים. ההערכה כיום היא כי משנת 2000 כ-90% מיצוא מי הבורג'ומי הוא מקורי.[1]
בתחילת מאי 2006 החליטה רוסיה להחרים את יבוא המים המינרלים מגאורגיה, חמישה שבועות לאחר החרם שהטילה רוסיה על יבוא היין הגאורגי (סוף מרץ 2006), כחלק ממלחמת המסחר של רוסיה כלפי גאורגיה. יצוא המים המינרלים, יחד עם יצוא היין היו מעמודי התווך של הכלכלה הגאורגית, ומדינת היצוא העיקרית לשני המוצרים הייתה רוסיה, בשאיפה להביא את גאורגיה תחת ההגמוניה הרוסית. הטענה הרוסית להטלת החרם הייתה כי מבדיקה שנערכה על ידי רשויות הפיקוח על מוצרים גילתה כי המים בבקבוקי הבורג'ומי אינם מי בורג'ומי.[2] החרם הפסיק למעשה את מכירת המים לרוסיה שעמד בשנת 2005 על כ-23.6 מיליון דולר. החברה המחזיקה בבעלות על מי הבורג'ומי טענה כי בניגוד ליין הגאורגי יצוא המים לרוסיה היווה, באותה תקופה, רק כ-50% מהכנסותיו (17% מהמכירות היו לאוקראינה, 15% לשוק המקומי בגאורגיה ויתר המים שווקו ל-25 מדינות אחרות). ההחלטה הרוסית הביאה בסופו של דבר לגידול במכירת המים למדינות האחרות.[3]
בשנת 1950 הפכו את מקום נביעת המעיינות ואת כל האזור לפארק לאומי ענקי. לאחרונה שודרג הפארק על ידי הנשיאסאקשווילי. בתקופתו הוקמו קולנוע, גן שעשועים ורכבל. נבנו גשרים ונערכו מספר שינויים נוספים בנוף שהגדילו את האטרקטיביות התיירותית של האזור.
