מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי (CBDC) הוא מטבע אשר מונפק על ידי בנק מרכזי (בישראל נקרא שקל דיגיטלי או שק"ד[1]), וככזה משקף את התחייבות הבנק המרכזי למחזיק המטבע. המטבע הדיגיטלי בעל מאפיינים זהים למטבע פיאט רגיל (מטבע של אמון שאינו מגובה בסחורה), עם מספר סידורי וכמות נשלטת ומדויקת בשוק, רק שהייצוג של המטבע הוא דיגיטלי ואחזקתו אפשרית באמצעות ארנק דיגיטלי.
יתרונות שיטת ה-CBDC:
קיימים כל מיני סוגים של CBDC התלויים באופן שבו הבנק המרכזי מנפיק את המטבע. השניים המובילים הם:
התפיסה הנוכחית של CBDCs שונה ממטבע מבוזר ומטבע קריפטוגרפי בכך ש-CBDC מונפקת על ידי מדינה. המשמעות הראשונה היא שהנפקת המטבע מרוכזת בידי הבנק המרכזי. ריכוזיות זו מאפשרת לבנק המרכזי לבצע שליטה מוניטרית במטבע (להבדיל ממטבעות הקריפטוגרפיים אשר לרוב יהיו מבוזרים). רוב ההטמעות של CBDC לא ישתמשו או יצטרכו כל סוג של ספר חשבונות מבוזר כמו בלוקצ'יין.
רוב הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נמצאים כעת בשלבים שונים של הערכת השקת המטבעות הדיגיטליים הלאומיים שלהם. לפי הבנק לסליקה בינלאומית (BIS) 86% אחוזים מהבנקים המרכזיים בעולם עוסקים כיום בשלב כלשהו של הקמת מטבע דיגיטלי (לעומת רק 40% מהבנקים המרכזיים בשנת 2021). [2]
המטבע הדיגיטלי של סין (Digital renminbi) היה המטבע הדיגיטלי הראשון שהונפק על ידי כלכלה גדולה.[3][4] המטבע הוא מסוג שכבה שנייה (משמע מונפק ל-7 בנקים מסחריים ו-2 בנקים וירטואליים אשר דרכם יכול משתמש הקצה להחזיק במטבע). המטבע מוגבל לאחזקה באחד מ-23 ערים ומחזוות בסין ומוגדר כשלב ניסוי (pilot). נכון לשנת 2023 קיימים 120 מיליון ארנקים שייצרו עד כה קרוב למיליארד תשלומים בשווי של 250 מיליארד יואן. יחד עם זאת מדובר בסכום זעום ביחס לגודל הכלכלה.[5]
הבנק המרכזי של איי בהאמה (Sand Dollar) היה הראשון שעלה לאוויר באוקטובר 2020, ואחריו הבנק המרכזי של ניגריה (e-Naira) שעלה לאוויר שנה אחרי (2021) אך כשל מחוסר יכולת להטמיע שימוש נרחב[6].
להבדיל מהנאמר לעיל ישנן גם מדינות אשר הנפיקו (או שקלו להנפיק) מטבעות קריפטוגרפיים. שתי מדינות לדוגמה הן ונצואלה ( Petro ) ואיי מרשל ( Sovereign ). השיקולים לאימוץ מטבעות קריפטוגרפיים נובעים ברצון להגביר את עצמאותה של מדינה ממערכות פיננסיות גלובליות, הפחתת התלות במטבע זר ואף התחמקות מסנקציות בינלאומיות.[7][8]
טבלה המתארת את שמות המטבעות הדיגיטליים של בנקים מרכזיים לשימוש קימעונאי (retail):
בנקים מרכזיים כבר יישמו בעבר הטמעה של כסף אלקטרוני, כמו פינלנד שבשנת 2000 המציאה מטבע בשם Avant שאפשר תשלום דרך כרטיס נטען ונוסה על כ-10,000 איש. הפיילוט בסופו של דבר הסתיים אך הוחלט לא להתקדם לשלב ייצור מכיוון שהעלויות היו גבוהות, ההטמעה יחסית נמוכה והתחרות גדולה.[9]
בשנת 2000 הושק בצ'כיה,[10] פרויקט שקיבע תת-מטבע בשם Q למטבע המדינה (יחס 100Q = 1 CZK). באופן זה הבטיח המנפיק יחס קבוע בין מטבע Q למטבע המקומי. הפרויקט עצר כבר בשנת 2003 על ידי המחוקק עיקב תיקון לחוק הצ'כי. עוד בצ'כיה, פרויקט חדש בשם Corrency שמשתמש במטבע מבוזר וחוזה חכם ומעודד שקיפות ונמצא בשלבי פיילוט (אך הוא אינו מפוקח ולגמרי מבוזר)
המושג הנוכחי של "מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי" הוא מושג ידוע בתחום הכלכלה, לפיו הבנק המרכזי מאפשר לאזרחים לנהל בו חשבונות, תוך מתן אמצעי חיסכון או תשלומים ציבורי אמין ובטוח ("קמעונאי" או "למטרה כללית" "CBDC).
הבנק לסליקה בינלאומית (BIS) פרסם דוח בדצמבר 2020 המפרט את הפרויקטים הסיטוניים והקמעונאיים הידועים של CBDC באותה תקופה.[11] עד אפריל 2021, יהיו "לפחות 80 בנקים מרכזיים ברחבי העולם שיסתכלו על מטבעות דיגיטליים".[12]
מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי ייושם ככל הנראה באמצעות מסד נתונים המנוהל על ידי הבנק המרכזי, הממשלה או גופים מאושרים במגזר הפרטי.[13][14][15] מסד הנתונים ישמור רישום (עם פרטיות והגנות קריפטוגרפיות מתאימות) של כמות הכסף המוחזקת על ידי כל ישות, כגון אנשים ותאגידים.[13]
בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יהיה בשליטה מרכזית (גם אם הוא נמצא במסד נתונים מבוזר ), ולכן סביר להניח שבלוקצ'יין או ספר חשבונות מבוזר אחר לא יהיה נדרש או שימושי - אפילו שהם היו ההשראה המקורית ל - מוּשָׂג.[13][14][15]
CBDC הוא מכשיר דיגיטלי בעל אבטחה גבוהה; כמו שטרות נייר, זהו אמצעי תשלום, יחידת חשבון ומַאֲגַר עֵרֶךְ.[20] וכמו מטבע נייר, כל יחידה ניתנת לזיהוי ייחודי כדי למנוע זיוף.[21] ל-CBDC יהיו השלכות על הבנקים המסחריים, כנראה בתחום ההלוואות, השקיפות והעמלות של הבנקים.
המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי נחקר ונבדק על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים על מנת להבין את ההשלכות החיוביות הרבות שהוא תורם להכללה פיננסית, צמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ויעילות מוגברת של העסקאות.[22][23] להלן רשימה של יתרונות פוטנציאליים:
למרות שיש להם יתרונות פוטנציאליים, CBDCs נותרו נושא שנוי במחלוקת, ויש סיכונים הקשורים ליישום שלהם.
{{cite journal}}
|journal=
{{cite web}}
{{cite news}}