מוזיאון ההיסטוריה סאמצחה-ג'אוואחתי על שם איוואן גַ'ווָחִישׁווִילִי (בגאורגית: ივანე ჯავახიშვილის სახელობის სამცხე-ჯავახეთის ისტორიული მუზეუმი) הוא מוזיאון בעיר אחלציחה, גאורגיה. המוזיאון המחוזי[1] באחלציחה נוסד בשנת 1923, על בסיסו נפתח המוזיאון להיסטוריה מקומית בשנת 1937. בשנת 1972, המוזיאון נקרא על שמו של איוואן גַ'ווָחִישׁווִילִי (אנ'). חלק חשוב מהמורשת התרבותית של האזור נאסף במוזיאון: כתבי יד עתיקים, חומר אפיגרפי, ארכאולוגי, נומיסמטי, אתנוגרפי וצילומים היסטוריים. כיום נשמרים בקופות המוזיאון למעלה מ-25,000 מוצגים. מקום מיוחד תופסים דגימות של כתובות גאורגיות ותערוכות שטיחים. פיקוח של המדינה מתבצעת על ידי משרד התרבות הגאורגי.
החוקר והאתנוגרף איוואן גְּווָרַדְזֶה (גאו') או בכינויו 'מישהו ממסחי'. גילה עניין במורשת התרבותית של סאמצחה-ג'אוואחתי כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. גווארדזה הקים מוזיאון משפחתי עם תערוכות שאסף וסיפק חומרים למדענים וחוקרים גאורגים מתוך החומרים שאסף. החומרים שנאספו במוזיאון המשפחתי של גווארדזה, בכנסיות ובמנזרים שנחרבו היו הבסיס להקמת המוזיאון המחוזי באחלציחה בשנת 1921. כיוון שלא נמצא מבנה מתאים, נסגר המוזיאון בשנת 1924, והתערוכות של נמסרו למוזיאון הממלכתי של גאורגיה ע"ש סימון ג'נשיה.
בשנת 1937, לאחר ניסיונות רבים של בנו של גוורדזה, קונסטנטין (גאו') לפתוח את המוזיאון, נפתח שוב נפתח המוזיאון במבנה הקודם של המוזיאון המחוזי באחלציחה. מאז 1972, המוזיאון שָׁנָה הוא היה ממוקם בשני מבנים במצודת רבאתי (אנ'), בחלק העליון של המצודה.
מעמדו של המוזיאון השתנה לעיתים קרובות. עד 2005, זה היה חלק ממוזיאון הממלכתי של גאורגיה על שם סיימון ג'נשיה. בשנת 2005, מוזיאונים אורגנו מחדש בגאורגיה, ושמו שונה ממוזיאון הממלכתי של גאורגיה למוזיאון הלאומי של גאורגיה, ומוזיאון אחלציחה נקרה בשמו המלא מוזיאון אחלציחה - המוזיאון ההיסטורי של סאמצחה-ג'וואחאתי על שם איוואן ג'ווחישווילי.
מיקומו של המוזיאון באנדרטה ההיסטורית קבע את הפוטנציאל המוזיאוני הגדול ביותר שלו. מוצגים יוצאי דופן השמורים במוזיאון מוצגים באחד עשר אולמות תצוגה.
כתבי יד ייחודיים וספרים מודפסים ישנים נשמרים במוזיאון אחלציחה. אטרות מהמאה ה-11-13-15, קטעי כתבי יד מהמאה ה-16 מתוך עוטה עור הנמר, "דוקטרינה נוצרית" שנדפסה באיטליה בשנת 1477, מילון גאורגי-איטלקי (אנ') שפורסם בשנת 1626, תהילים שנדפסו בבית הדפוס של וחטנג השישי (גאו') בשנת 1709 וכו'.
אוסף המוזיאון כולל גם ארכיבים אישיים של אישי ציבור גאורגים (זֶכַּרְיָה צִ'יצִ'ינַדְזֶה (אנ'), פטר חָרִיסְצָארַשְׁווִילִי (אנ'), איוואן גווַארַמַּדְזֶה (גאו'), מיכאיל תָּמַרַשְׁווִילִי (אנ'), ניקולוז אסאתיאני, זֶכַּרְיָה דִּידִימָאמִישְׁווִילִי, דימיטרי אנטונוב, גיאורגי גָּמֶרֶקֶלִי, איליה מָאִסּוּרָדְזֶה (גאו'), בסריון טאבידזה, גיורגי גּוֹגוֹלַדְזֶה, קונסטנטין גְּווַארַמַדְזֶה (גאו') ואחרים).
המוזיאון ההיסטורי כולל מונומנטים אפיגרפיים של אזור סאמצחה ג'אוואחתי חשובים. מהבולטים שבהם הוא ארכיון המטבעות, הכולל מטבעות ייחודיים רבים. ראוי לציין את האוסף של ניקולוז בֵּגִישְׁווִילִי, מטבעות נחושת וכסף, מטבעות זהב וכסף ביזנטיים מהמאה ה-11, מטבעות סלג'וקים (אנ'), קאאנורי[2] ומטבעות אילח'אניים מהמאה ה-13, מטבעות מהמאה ה-13–14 שהוטבעו על ידי קאזאן חאן (אנ') וקווארקווארה הראשון ג'אקלי (אנ'), ומטבעות שונים שנטבעו במסחתי ומציגים צדדים שונים של ההיסטוריה הפוליטית ושל יחסי המסחר והכלכלה של האזור.
האוסף הארכאולוגי של המוזיאון משמר את החומרים שנמצאו בשטחה של סאמצחה ג'אוואחתי: כלים פלאוליתיים ונאוליתיים, מונומנטים חשובים מתקופת הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת והתקופה העתיקה. חומרים הממחישים את התפיסה והפיתוח של חקלאות, גידול בקר, והמטלורגיה.
האוסף האתנוגרפי מכיל מוצגים המשקפים את החיים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של אוכלוסיית האזור: כלים חקלאיים וצבאיים, בגדים לאומיים, כלי בית, דוגמאות של גילופי עץ, כלי נחושת וכסף וכלי בית מלאכה, דגלי אַמְכָּר (גאו')[3], שטיחים, רקמה ומלאכת יד בכלל ומוצרי מסחר.
המוזיאון כולל גם תערוכות המתארות את פעילותו המרכזים החשובים ביותר של התרבות הגאורגית בחו"ל כמו הסוואנה הגאורגית של איסטנבול.
בשנת 2009 נפתחה תערוכה חדשה במוזיאון ההיסטוריה של סאמצחה ג'אוואחתי, המבוססת על החומרים שהושגו כתוצאה מהמשלחות הארכאולוגיות שבוצעו במסגרת פרויקט באקו-טביליסי-ג'ייהאן, מוצגים שם לראשונה 800 מוצגים.